עבודה זו מתבססת על שלושת הפרקים הראשונים בספרו של אדם סמית, עושר העמים. בספרו, מציג סמית את עיקרון "חלוקת העבודה" שבעקבותיו מתרחשים שינויים גדולים בחברה הבאים לידי ביטוי במיומנות שצוברים אנשים בתחומי עבודה שונים, בצורה בה מנוהלת ומבוצעת עבודה ובעיקר בשיפור גדול בפריון העבודה. בעבודה זו אבקש להוכיח כי טענתו בדבר היווצרות שפע כללי בכל רובדי החברה, בעקבות "חלוקת העבודה", אינה עומדת במבחן המציאות. בנוסף אנסה להוכיח איך אותה "חלוקת עבודה", עליה מדבר סמית, מובילה לפגיעה באחת מזכויותיו הבסיסיות ביותר של האדם – חירותו.