שאלה א' כדי להכריע אם רשאי היה הבנק למכור את המניות או לא ראשית יש לבחון אם מדובר בעסקת משכון מוסווה או בעסקת מכר. אין לדחות את הטיעון שאין מדובר בהסכם משכון רק בגלל שהוא לא רשום ככזה, שכן הרישום לא מהווה בהכרח ראיה למשכון ואין שום קשר בין הרישום לבין סיווגו של ההסכם. כלומר העובדה שהצדדים חתמו על חוזה מכר איננה שוללת את האפשרות שחוזה זה משמש חלק מעסקה רחבה יותר שהיא עסקת שיעבוד, שכן החוק קובע שזיהוי העסקאות ייעשה ע"פ בחינה מהותית ולא צורנית או פורמאלית. לאור החוק המבחן הנהוג בפסיקה …
שאלה ב' הלוואה הניתנת ע"י בנק שונה בתכליתה מהלוואה הניתנת ב"שוק האפור" שכן כל גוף מוסדי העונה להגדרה שבסעיף
1 7(3) זוכה למעמד מיוחד המקנה לו את הרשות לבצע מימוש עצמי של המשכון ללא צו בית משפט או הוצאה לפועל וללא כל פיקוח רשות שהיא. הבנק זוכה למעמד מיוחד על פי החוק מכיוון שהייתה לו יכולת דומה עוד טרם חוק המשכון והזמן והניסיון למדו כי הבנק לא נצל את הכוח הזה לרעה ולא התרחשו בעיות, מכיוון שיש מקרים בהם הבנק חייב …
שאלה ג' ביהמ"ש נוטה להגן על החייבים יותר מאשר על הנושים. כאשר חוב לא נפרע במועד נהוג לשקול באופן נייטרלי והוגן כל מקרה לגופו ולא לחלט בצורה אוטומטית את הסכום של הנכס לבנק. עפ"י ס' 19 לחוק המשכון נדרש שהמימוש יהיה עפ"י הדרך המקובלת בשוק, –