עבודת סמינריון – תרומת הסקטור השלישי לעובדים זרים בישראל ראשי פרקים
1 .     מבוא. 3
1 .      הצגת הנושא. 3
2 .      שאלות המחקר. 4
3 .      מבנה העבודה  4
2 .     רקע חוקי 5
4 .      מדיניות הממשלה והחקיקה. 5
5.      השוואה לישראלים.. 6
6 .      פעילות מנהלת ההגירה. 9
7.       עמדת מדינות המערב. 9
3 .     תנאי עבודה ומחיה. 14
8 .      שכר. 14
9.      איכות החיים.. 14
1 0.  השירותים החברתיים.. 15
1 1.  שירותי הבריאות. 16
4 .     סיוע העמותות. 17
1 2.  סיוע במציאת עבודה. 17
1 3.  סיוע במציאת דיור. 17
1 4.  סיוע משפטי 17
1 5.  סיוע בתחום הבריאות. 19
5.      דיון על פי עקרונות המוסר. 22
1 6.  תועלתנות אקט. 23
1 7.  צדק כהוגנות. 23
1 8.  גישתו של נוזיק. 24
1 9.  הציווי המוחלט של קאנט. 24
2 0.  הסכמה חברתית.
5
6 .     סיכום העבודה. 27
7.     ביבליוגרפיה. 29
2 1.  ספרות. 29
2 2.  חוקים.. 30 הצגת הנושא העובדים הזרים נמצאים בישראל כבר יותר מעשרים שנה, בלי להביא בחשבון פועלים פלסטינאים. הם החלו לעבוד בישראל בשנות השמונים של המאה הקודמת, אז מספר העובדים הזרים היה קטן והתופעה לא הייתה בולטת. התופעה הפכה להיות משמעותית, מבחינה כמותית, בשנת 1993, שעה שהצטמצם מספר העובדים תושבי השטחים, לאחר סגרים ממושכים, אותה הטילה מערכת הביטחון בעקבות פיגועים שערכו פלשתינאים אשר התנגדו להסכמי אוסלו. בגלל המחסור בפועלי כפיים ובעובדים לא מקצועיים, ניתנה כמות גדולה של אישורים להבאת עובדים זרים,  בעיקר בחקלאות ובענף הבנייה (פלג,
2 003) העובדים הזרים עוזרים למשק לייצר בתפוקה מלאה ולמרות זאת הם מנוצלים, והסיבה העיקרית היא כי אינם יכולים לדרוש שכר גבוה יותר- ובהתאם לחוק של ביקוש והיצע שכרם נקבע ברמה מסוימת, הנמוכה משכר המינימום של העובד הישראלי.  ב-18 באוגוסט 2002 הודיע ראש הממשלה מר אריאל שרון כי תוקם מנהלת ההגירה אשר תהווה בסיס להקמת רשות הגירה .
המנהלת תאגד בתוכה שלושה גופים עיקריים העוסקים בנושא האכיפה של חוקי הכניסה והעסקה בישראל: משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים ומשטרת ישראל. משימתה של המנהלת, עד היום – סוף שנת 2008,  היא צמצום מספר השוהים הבלתי חוקיים . המנהלת מכוונת מודיעין ומטפלת בכל העבירות הפוגעות בעובד החוקי והלא חוקי בתחומים הפליליים, בחוקי העבודה, ובחוק הכניסה לישראל.
כיום (נכון לאוגוסט 2008) נמצאים בישראל בין 80-000 ל- 100,000 עובדים זרים .
ברבעון האחרון של שנת 2008 מצבם של העובדים הזרים, כאוכלוסיות שוליים, אינו טוב. הם אינם מקבלים חינוך לילדיהם, הם אינם מקבלים שירותי בריאות כמו כל אזרח ואינם זוכים להגנות משפטיות כמו לכל אזרח. קצרה ידו של המחוקק, בשל בעיות תקציביות או מנהליות, להביא מזור לכל מכאובם של העובדים ולכן מספר עמותות פועלות בתחום. העמותות תומכות במספר רבדים, אולם יכולתן, וכפי שאציג להלן אינה רבה. שאלות המחקר שאלות המחקר של עבודתי  הן:
במה מתבטאת עזרת העמותות האם העזרה מספיקה לתת מענה הולם לעובדים האם מוסרי להטיל את העזרה על הציבור מתנדבים. האם העובדה כי מוקצים משאבים חברתיים "בדלת האחורית" הינה מוסרית ונכונה מבחינה חברתית. מבנה העבודה בתחילת העבודה אתמקד בסקירת מדיניות הממשלה והחקיקה במדינת ישראל כלפי עובדים זרים , אקיים השוואה בין זכויות העובד הישראלי לבין זכויות העובד הזר, אפרט בקצרה על פעילות מנהלת ההגירה ובסיומו של פרק זה אציג את עמדת של מדינות המערב לנושא הגירת עובדים זרים למדינות אלו.
בהמשך העבודה אסקור את תנאי המחייה והעבודה של העובדים הזרים מבחינת שכר, איכות החיים, השירותים החברתיים  ושירותי הבריאות.
עיקר העבודה ירוכז בפרק הרביעי והחמישי , הפרק הרביעי בוחן את סיוע הסקטור השלישי לעובדים הזרים במדינת ישראל . הסיוע במציאת עבודה, במציאת דיור, סיוע משפטי בתחום הבריאות ופרק זה יענה על שתים מבין שלושת שאלות המחקר שהצגתי.
בפרק החמישי של עבודתי אערוך דיון לפי חמשת עקרונות המוסר : התיאוריה התועלתנית, התיאוריה של רולס – "הצדק כהוגנות" , גישת הציווי המוחלט של קאנט, גישתו של נוזניק והסכמה חברתית.
כל עקרון מוסרי יבחן לפי שני בעלי עניין: העובדים הזרים והסקטור השלישי ובסיום פרק זה אוכל לענות על שאלת המחקר השלישית.
בסיום העבודה אציג סיכום והמלצות יישומיות בהיבט תאורטי.