ציון בעבודה: 100. עבודתי עוסקת בניתוח דעות השופטים לאור התיאוריות שנלמדו בקורס תורת המשפט. וכוללת את:
הדילמה המרכזית העומדת בפני בית המשפט, עמדות השופטים ו טיעוניהם העיקריים? דיון במהלכים הפרשניים הננקטים על ידי כל שופט בכדי להצדיק את דעתו. למשל: כיצד מבסס השופט את עמדתו? האם ובאיזה אופן הוא מסתמך על החוק הכתוב? האם ובאיזה אופן הוא מסתמך על עקרונות משפטיים? האם תפיסתו פורמליסטית או מהותנית?
תפיסת תורת המשפט העומדת בבסיס עמדתו של כל שופט? למשל: האם השופט פוזיטיביסט? האם תפיסתו כוללת מאפיינים של עמדת משפט הטבע? תנו דעתכם לכך, שייתכן שעמדת השופט איננה אחידה, ויהיו בדבריו מאפיינים המתאימים לזרמים שונים.
ובעיקר:
האם ובאיזה אופן, עומד הדיון התורת-משפטי ברקע פסק הדין? כיצד משפיעה תורת המשפט על הכרעות השופטים?
חלקים מתוך העבודה:
בעבודה בחרתי לנתח את פסק הדין בעניין נחמני.
סוגייה-מרכזית בפס"ד היא הזכות להיות הורה מול הזכות שלא להיות הורה.
חילקתי את עמדות-השופטים לשני רבדים-מרכזיים. את שופטי-המיעוט מיקמתי כפוזיטיבים, שכן הם פנו לחוקים, ולא הרגישו חובה לפנות לעקרון-הצדק. וכבעלי עמדה-פורמליסטית,קרי,פרוצדוראלית, אשר שמה דגש על חשיבות-הכללים-…
לסיכום, לאור דיוני בפסק-הדין בסוגיה-המרכזית שהיא הזכות להיות הורה מול הזכות שלא להיות הורה הגעתי למסקנה כי עקרונות-צדק מובילים לתוצאה מנוגדת מזו שהייתה מושגת לו היה מיושם הכלל (ראה הבדל בין הכרעת שופטי-הרוב למיעוט). בעקבות-זאת, התעוררה בי השאלה-הפרשנית, "כיצד נדע מהו צדק", "האם הכפפת המשפט-לצדק משמעה, למעשה, הפיכת הכלל-המשפטי למיותר?". בפסק-הדין חלקו השופטים על תוכנו של מושג-הצדק, מושג שהינו "עמום", ומנחה כל שופט ללכת בכיוון-אחר, דבר העשוי לגרום לחוסר וודאות-המשפט.