מבוא:

תופעת ריבוי הנשים היא תופעה עתיקת יומין ונפוצה בתרבויות פטריארכליות רבות עד עצם היום. עם התגברות המודרניזציה, הפמינזם וההתקדמות הכלכלית הגלובאלית, ישנה צפייה כי תחדור ההתחדשות העולמית אף לתרבויות השמורות והשמרניות ביותר, מכל צדדי הגלובוס.

אולם, ישנן תרבויות, בהן הרגרסיה תפסה את מקומה של ההתקדמות, בכל הקשור למעמד האישה בחברה. על אחת כמה וכמה, רגרסיה זו מעוררת שאלות ותהייה באשר לתרבויות ומגזרים החיים בסמוך ובתוך החברות המודרניות. המגזר הבדואי והאוכלוסיה המוסלמית היא למעשה התרבות השמורה, המיעוט שמתגורר בחברה הישראלית המודרנית, בה מעמד האישה מתקדם לפחות כפי שמעמד האישה מתקדם בתרבויות מערביות אחרות.
אם כך, מדוע מעמד האישה בתוך המיעוט הבדואי מונמך על ידי תופעת ריבוי הנשים, ואת מקומה של ההתקדמות תפסה רגרסיה מצערת?

ברפרט זה, אבחן את הסיבות לכך שהמגזר הבדואי זנח את מעמד האישה ופינה את מקומו להגברת תופעת ריבוי הנשים, על ידי בסקירת היחסים בין עבירת ריבוי הנשים באוכלוסיה הערבית במדינת ישראל, ובעיקר באוכלוסיה הבדואית, לבין מערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.