פונדקאות מסחרית בראי תאוריות צדק שונות

סוג העבודה
מקצוע ,
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2021
מספר מילים 6400
מספר מקורות 38

תקציר העבודה

תוכן העניינים
מבוא 3
הזכות להורות 7
פונדקאות מסחרית 13
פונדקאות מסחרית בישראל 16
פונדקאות מסחרית בראי תאוריות צדק מרכזיות 19
תועלתנות 19
הגישה הליברטריאנית 20
פמיניזם 20
גישת היכולות 22
פונדקאות מסחרית בראי תאוריות צדק נוספות 25
צדק כהוגנות 25
מרקסיזם 26
אתיקה רפואית 27
סיכום ומסקנות 29
ביבליוגרפיה 32
מבוא
פונדקאות היא הסכם לפיו אישה נכנסת להריון ויולדת תינוק או תינוקות, כדי שתגדל אותו משפחה אחרת. האישה הנושאת את התינוק נקראת אם פונדקאית (נושאת). לפיכך, קיים פער בין המרכיב הגנטי לבין נשיאת ההריון.
פונדקאות כוללת כמעט תמיד הסכם כתוב בין האם הפונדקאית לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק לרשותם. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה. בהסכם מוותרת האם הפונדקאית על האחריות ההורית על הילוד, ומעבירה אותו לצד החתום על ההסכם. פונדקאות יכולה להיעשות בהתנדבות או תמורת תשלום (פונדקאות מסחרית). מאחר שהריון ולידה הם משימות קשות ותובעניות, ודורשות אחריות רבה ושינויים באורח החיים, פונדקאות בהתנדבות נעשית בדרך כלל בין קרובי משפחה או חברים. כשמדובר באנשים ללא היכרות מוקדמת – שהקשר ביניהם נוצר דרך סוכנויות או באמצעות פרסום – מקבלת הפונדקאית תשלום עבור הפונדקאות, אשר במקרה זה נתפסת כמתן שירות. בשני המקרים, נהוג לכסות את הוצאותיה של האם הפונדקאית, ובעיקר את ההוצאות הרפואיות. (בן דוד , 2005).
רוב הזוגות הפונים להסדר פונדקאות הם זוגות שאינם מצליחים להביא ילד לעולם באמצעים אחרים. ההגדרה המקובלת בעולם לאי פוריות היא חוסר יכולת להרות לאחר קיום יחסי מין באופן סדיר במשך שנה, ללא שימוש באמצעי מניעה להיריון. לזוג בריא ופורה יש סיכוי של 20% בלבד להרות בכל מחזור. כ-60% יהרו בדרך כלל במהלך ששת החודשים הראשונים, ו 25% נוספים יהרו תוך שנה של ניסיונות. ההערכה היא שכ 10 עד 15% מהזוגות ייתקלו בבעיית פוריות כלשהי במהלך שנותיהם הפוריות. (סממה – שולץ, 2012). אי פוריות היא בעיה רפואית המשפיעה על כל היבטי חיו של האדם, החל מרגשותיו כלפי עצמו, יחסיו עם אחרים, השקפותיו על החיים ועד קשיים בזוגיות והיכולת לשמר שגרת יום יום, לימודים ויכולת להתקדם בקריירה. התמודדות עם התהליכים הרגשיים הקשורים באי פוריות ובטיפולי פריון היא קשה ומאתגרת. תהליכי ההתמודדות משתנים בהתאם לעליות ומורדות שבמהלך הטיפול וגורמים חיצוניים ופנימיים רבים.
מצוקה המתעוררת בעקבות זיהוי בעיית עקרות: אי היכולת של גברים ונשים להפוך להורים בתהליך טבעי של הריון ולידה, מעורר לעתים קרובות לחץ נפשי. בעיית הפוריות נתפסת ע"י חלק מהאוכלוסייה, נשים או גברים, כליקוי או כמום גופני המעורר צער, דיכאון ורגשות אשם יחד עם פגיעה בתחושת שלמות הגוף ובתחושת הערך העצמי. המצוקה יכולה לשוב ולהתעורר בתגובה להתמשכות הטיפולים או למאמצים הנפשיים והפיזיים שהם דורשים.
הפונדקאות היא למעשה וריאציה מודרנית של תופעה ידועה ומוכרת זה אלפי שנים. הוספת אישה צעירה ופוריה לתוך מסגרת הנישואים של זוג חשוך ילדים הייתה נהוגה בשבטים ובתרבויות פוליגמיים במשך אלפי שנים. הפונדקאות בתנ"ך הייתה חלק מתפיסת העבדות, לפיה יש זכות להשתמש באדם אחר לכל צורך ועניין. (סממה – שולץ, 2012).
נושא הפונדקאות נהיה חשוב יותר ויותר בחברה המודרנית. סוגיית הפונדקאות מעלה נושאים שנויים במחלוקת. אלה יקבלו משנה תוקף כאשר החקיקה תאפשר הרחבה של השימוש בפונדקאיות. היכולת להפריד בין הרכיב הגנטי ונשיאת ההריון לבין רכיב גידול הילדים מערערת בראש ובראשונה את מודל המשפחה המסורתי. תהליך הפונדקאות מפריד בין הרכיבים הללו. ייתכן, באופן תיאורטי, שיוולד ילד שלו חמישה מבוגרים בעלי זיקה הורית כלפיו. לדוגמה: תורם זרע, תורמת ביצית, שני הורים מזמינים ואם נושאת. שינויים אלה מורכבים ובעלי השלכות על סוגיות אחרות כמו טובת הילד. ניתן לומר שאין כל עניין לשמר מודל משפחתי מסויים אך יש לזכור כי לשינויים במדיניות הפונדקאות בישראל יש השלכה על סוגיה זו, כמו גם על סוגיות אחרות, ויש לתת את הדעת על כך. בנוסף, גם חשש מסחר ברחם האישה וניצול מחפיר של נשים מהמעמד הנמוך טבוע בנושא הפונדקאות. הטענה המוסרית נגד שימוש בגוף האשה מגובה לא פעם בהצדקה הנובעת ממשנתו של קאנט לפיו כל אדם הוא "תכלית בפני עצמו" ואיננו מטרה לסיפוק האחר. צריך לזכור שמימוש הכמיהה לילד נעשה באמצעות אישה אחרת. הפונדקאית הבריאה (שהרי אחרת לא היתה משמשת כפונדקאית) מקבלת טיפול רפואי (כמו: הורמונים או גירוי שחלתי) ומבצעת פרוצדורה רפואית פולשנית שאיננה נטולת סיכונים למימוש כמיהתו של אדם אחר. נשים אלה נאלצות לא פעם בדרישת ההורים לנוח, לא לעשן, להקפיד על תזונה מיטבית ועוד. נושא זה טעון ביותר ומצריך מחשבה על מעמדן של הנשים בחברה. (גולן, 2014).
בהמשך לכך, לפי מלול (2018), הדילמה האתית האינהרנטית (הטבועה) לטכנולוגיית פריון זו היא הצורך להשתמש בגופן של נשים כדי ליישמהּ. קושי זה מחייב הסדר המתייחס גם להגנה על זכויותיהן של נשים שישמשו כפונדקאיות. הסדר הפונדקאות כולל החפצת גופן של נשים מקבוצות אוכלוסייה מוחלשות לרוב, המשמשות ככלי להבאת ילדים. הסדר זה הינו בעל השלכות פסיכולוגיות וחברתיות משמעותיות עבור אותן נשים, אשר יישאו עמן את הקושי שבהפרדה המוחלטת והבלתי נמנעת ממהות שהתהוותה בקרבן במשך תשעה חודשים. מבחינה חברתית מחזק הסדר זה את אי-השוויון המגדרי ומעצים אותו, שהרי החפצת הגוף וניצולו מוכוונת כלפי נשים בלבד.
לסיכום המבוא, נושא הפונדקאות המסחרית מעוררת מחלוקת משפטית, ציבורית ומוסרית, ובחלק מהמדינות, היא אינה חוקית.
לפיכך, עבודה זאת תבחן את נושא הפונדקאות המסחרית בראי תאוריות צדק שונות.
שאלת המחקר היא "מהי עמדתן של תאוריות צדק שונות בנושא הפונדקאות המסחרית?"
שיטת המחקר היא עבודה עיונית: עיבוד ואינטגרציה של מאמרים ומקורות אחרים בנושא המחקר. העבודה פותחת בהצגה כללית של נושא הפונדקאות המסחרית, לאחר מתמקדת בפונדקאות המסחרית בישראל ומעמדה החוקי, ובהמשך, כדיון בשאלת המחקר, העבודה בוחנת את הפונדקאות המסחרית בראי תאוריות צדק שונות (תועלתנות, צדק כהוגנות, הגישה הליברטריאנית, פמיניזם, גישת היכולות, מרקסיזם ואתיקה רפואית). בסיום, מובאים סיכום ומסקנות.