התחום : משפט חוקתי.
תוכן העניינים : א. מבוא
-4
ב. חופש הדת –.6
1 .1.הבסיס לחופש הדת –…7

1 .2.ארבעה צידוקים לחופש הדת 8
1 .3.עמדתו של בית המשפט הישראלי בעניין חופש הדת –11
2 .מה מוגן בחופש הדת –.12
3 .החופש לפרש את מצוות הדת 13
4 .חופש הדת לאן ?
.15
ג. חופש מדת –19

1 .  מחופש הדת לחופש מדת …20
2 .  הגנות לחופש מדת –..20     2.1  הזכות לנישואין –.21
    2.2  רישום נישואין הנערכים בחוץ לארץ –..22
    2.3  רישום נישואין פרטיים .23
    2.4  נישואין בטקס יהודי לא – אורתודוקסי            בחוץ לארץ  .24
    2.5  ידועים בציבור –…
5 ד. חופש הדת וחופש מפגיעה     ברגשות דתיים -27
   1.  חוק שעות עבודה ומנוחה 27
   2.  הפעלת סמכויות המינהל בתחומים בעלי אופי דתי –.28
   3.  השימוש בסמכות ליתן תעודת כשרות –…32
ה. " נוסחת האיזונים "  –.34
ו.  סיכום ומסקנות …35
ז.  מקורות 38
א . מבוא :
לדמוקרטיות רבות אשר הינן ליברליות , ישנו יחס מורכב כלפי הדת . בעבר , הדת הייתה מקום מרכזי בהרבה דמוקרטיות , ותרבותן רוויה סמלים ומוסדות דתיים , דורות רבים גם לאחר שהדת כבר ירדה מגדולתה ופחות אנשים המשיכו לשמור עליה . במובן זה , הדת אינה עוד תרבות מיעוט בין רבות אחרות , אלא בעלת מעמד מיוחד . מאידך , רעיון השוויון מנסה למנוע מהדת מעמד מיוחד במדינה , במיוחד אם ניקח בחשבון שתפיסת העולם הדתית מצויה במתח מסוים עם הדגשת חשיבותה של האוטונומיה האישית בדמוקרטיה החילונית הליברלית .צמד המושגים העיקרי שאמור להנחות את המדינה הליברלית בעיצוב יחסה אל הדת הוא חופש הדת וחופש מדת , אך מושגים אלו עצמם חוזרים ומשקפים את היחס הדו – ערכי הנזכר. שכן , מצד אחד  , הזכות לחופש דת מעניקה לדת הגנה מיוחדת , מעבר להגנות הרגילות שכל קבוצה או כל פעילות אנושית זכאיות להן . אולם מצד שני , הזכות לחופש מדת מטילה לכאורה הגבלה על מה שניתן להעניק לדת , כדי שלא תיפגע זכותם המיוחדת של ה "לא – דתיים " להגנה מפני הדת.
בהקשר הישראלי , שאלת המעמד של הדת אינה יורדת מסדר היום הציבורי מיומה הראשון של מדינת ישראל עוד מזמן הקמתה , וייתכן גם , מיומה הראשון של התנועה הציונית . בתי המשפט שחקנים מרכזיים בדיון הנ"ל , הן כמעוררים ומפרים את הדיון הציבורי והן כפוסקים הלכה למעשה בשאלות המגיעות אליהם. בשנים האחרונות  נדרש ביהמ"ש העליון פעמים אחדות לשאלות הנוגעות בחופש הדת , והחלטותיו שיקפו חילוקי דעות בין כותלי ביהמ"ש כפי שעוררו חילוקי דעות בציבור . אם ניקח לדוגמה את ההחלטות בעניין כביש בר –אילן בירושלים  , בעניין שביט  , ובעניין גור אריה  , , רובן ככולן היו החלטות רוב שבלטה בהן דעת מיעוט , שסברה כי לא ניתן לאינטרס הדתי  , המקום הראוי לו .
על אף ריבוי הוויכוחים הציבוריים והמשפטיים בישראל בתחום של דת ומדינה ותשומת הלב הרבה שהם מושכים , קיימת כתיבה מחקרית מעטה יחסית בנושא חופש הדת  ( וזו הסיבה בהערת אגב שבחרתי דווקא בנושא הנ"ל) , במיוחד כאשר משווים אותה לכתיבה הענפה בנושא הנ"ל בארה"ב  . המטרה העיקרית בחיבורי הנ"ל היא לנסות להשלים את החסר ולהציע תמונה מקיפה , מושגית ונורמטיבית של חופש הדת , החופש מדת , והיחס ביניהם .
טענות על פגיעה בחופש הדת אינן הנתיב היחיד שיחידים דתיים או קבוצות דתיות מנסים להגן דרכו על האינטרסים שלהם . נתיב נוסף , הוא בד"כ טענות על פגיעה ברגשות דתיים , מושג שכבר נידון בהרחבה במקום אחר   . נתיבים אלו קרובים זה לזה , למרות שיש ביניהם גם הבדלים חשובים , שנעמוד עליהם בהמשך .בשלושת העניינים
שהזכרנו לעיל – חורב , שביט וגור אריה , נידונו הן האפשרות שחופש הדת נפגע והן האפשרות שהרגשות הדתיים נפגעו.
בחלק הראשון של עבודתי , הכולל את סעיפים ב,ג, ו-ד , אני אניח את התשתית התיאורטית להבנת המושג הכללי של " חופש הדת " .בסעיף ב' אנסה לבחון מדוע , אם בכלל חופש הדת ראוי להגנה מיוחדת ומה נכלל בהגנה זו. בסעיף ג' אתמודד עם התפיסה שחופש הדת כולל את החופש מדת , ואברר אם החופש מדת ראוי להגנה מיוחדת כמו חופש הדת , ואם כן מה נכלל בו. בסעיף ד' אעמוד על היחס בין ההגנה על חופש הדת לבין ההגנה על פגיעה ברגשות דתיים.
בחלק השני של עבודתי בסעיפים ה – ו , אשתמש בתשתית תיאורטית הנ"ל כדי לבחון את גישת ביהמ"ש העליון לנושא הנידון. בסעיף ה' אנתח באופן ביקורתי את פסקי הדין שצוינו לעיל, ואראה היכן לעניות דעתי ישנן טעויות. גם במקרים שבהם ישנה הסכמה  עם ההכרעה , עדיין לא תמיד הטיעונים שהוליכו אל המסקנה מתקבלים על דעת הרוב . בסעיף ו' אצרף ואלקט מעט מדבריו של כבוד הנשיא בדימוס פרופ' אהרון ברק על נושא העבודה דידן , ואעמוד על מעמד חופש הדת יחסית לחירויות אחרות ועל הבעייתיות של נוסחות האיזונים שביהמ"ש משתמש בהם לפיתרון קונפליקטים כאלו ואחרים .
עוד אוסיף קטע מהפסיקה המכיר בזכות של חופש הדת כזכות יסוד :   " עקרון – על הוא בישראל – מקורו בשלטון החוק (במובנו המהותי) ובהלכה שיצאה מלפני בתי המשפט , שלאזרח ולתושב בה שמורים גם חופש הדת וגם החופש מדת.מצוות הדת , או עקרונות השאובים מן הדת – אינם חוק לישראל, אלא אם באו אל תוכו של חוק ובה במידה ונעשתה אינקורפרציה מעין זו – ואם אין תאוקרטיה שליטה בישראל , לא נתקיימה בה אף הפרדת מוחלטת בין דת למדינה , כפי שנתקבל עקרון ההפרדה במקצת מדינות במערב ובמזרח. יכול האומר לומר כי עקרון הפרדת דת ממדינה נתקבל , אומנם במקומנו , אך דרכו היא הפרדה        " נוסח ישראל " : הפרדה שיש בה גם מן האיחוד.לעיתים נהוג להעמיד יחסי דת ומדינה בישראל עפ"י הנוסחה של ' סטטוס קוו' , זהו מושג עמום , מעורפל וגמיש , האוחזים בו מזה ומזה ימשכו אותו כל אחד מהם לעברו הוא , והרי הוא כחומר ביד היוצר – מי המרחיב ומי המקצר … " .
יישומה  של גישה זו בא אם כן לידי ביטוי בשני היבטים נפרדים : הראשון , עניינו וזכותו של כל אדם לדבוק בדתו ואמונתו ולקיים את מצוותיה ופולחנה ללא הפרעה , וכן הזכות להמרת דת. זהו בעצם " חופש הדת " ; והשני , חירותו של כל אדם שלא לקיים את מצוות והוא :          " חופש מדת " . עבודתי תכלול שלוש תזות עיקריות שהן בלתי – תלויות זו בזו במידה רבה . התזה הראשונה דנה בתיאוריה מסוימת לגבי המושגים של חופש הדת וחופש מדת המוצעת בסעיפים א' ו-ב' .
**העבודה בפונט 14