תוכן העניינים:

1 .מבוא
2. השלכות דיני הקניין על בע"ח
3 . סקירת התפתחות הדינים
3 .1 אמנות והסכמים גלובליים
3 .2 חמשת סוגי  האמנות
3 .3 אמנת- ריו (מגוון ביולוגי)
3 .4
החקיקה  בישראל חלוקת הפירמידה
4 .סקירת חוק צער בעלי חיים (אפקטיביות או אשליה)
4 .1 הצגת הבעיה
4 .2 חוקי מסגרת
4 .3 סעיף 2(א) פרשנות
4 .4 סעיפים פרטניים
4 .5 ענישה בכפוף לחוק
4 .6 סעדים
4 .7 אופן אכיפת החוק 5.חקיקה נוספת למניעת צער בעלי החיים 5.1 חוק הניסויים בבעלי-חיים 5.2 חוק העונשין
6 .משפט משווה לחקיקה בשבדיה
6 .1 חוק רווחת בעלי חיים שוודיה מול החוק הישראלי
6 .2 התקנות השבדיות 7.נטישת בעלי חיים כמראה לבעייתיות החוק בישראל 7.1 מהי נטישת בעלי חיים?
7.2 נטישת חיות בישראל הבעייתיות 7.3 נטישה דרך דיני הקניין
8 .מעבר לחקיקה פרטיקולארית בעולם
8 .1 חקיקה באיחוד האירופי                                                                                                                        
8 .2 חקיקה באנגליה 
8 .3
חקיקה  בגרמניה
8 .4 חקיקה בפורטוגל
8 .5 חקיקה בקנדה
8 .6 חקיקה במדינות נוספות
8 .7 מסקנות סיכום ביבליוגרפיה      מבוא
דיני איכות הסביבה מטפלים במערכת היחסים שבין האדם  לסביבתו הבאים לידי ביטוי בשני אופנים.הראשונה היא הצבת גבולות וגדר לניצול הטבע משאבו והחי עיי האדם ושנייה מניעת פעילות פוגענית המבוצעת בידי האדם  וגורמת נזק לסביבתו. בבסיסם של דיני איכות הסביבה עומדים השקפות עולם חברתיות וכן פילוסופיות ,מחקרים מדעיים ,ראיה כלכלית ,פוליטיקה.כיוון שכך הוא הדבר מתבקש שבחלוף הזמן,יחלפו וישתנו תפיסות העולם והבנת האקולוגיה, ועל כן החקיקה באיכות הסביבה הינה דינאמית .בשנים האחרונות אנו עדים לתפיסת עולם ההולכת ומתרחבת בהבנה שיש להגן ולשמור על הסביבה בצורה מקיפה וטובה יותר מאשר נעשה בעבר . על כן באם נעיין בחקיקה שנכתבה בשנים האחרונות, ניווכח שבכל שנה היקף החקיקה בתחום הולכת וגדלה. אך עדיין לא הגענו למצב שבו הסביבה מוגנת כפי הרצוי עכב כך שישנם גופים רבים הרואים רק בטובתם הכלכלית הפיננסית  ולא בטובת הכלל והטבע.
 לאורך ההיסטוריה רווחו כמה גישות אפשריות בנושא הסביבה והחיות המצויות בה: הראשונה היא הגישה האנתרופוצנטרית של דה- קארט- ראה את החיות כחפץ וכמו סוג של מכונה ולאדם היה מותר לעשות בהם כרצונו לטובתו ניתן לכאורה להתאכזר לחיה. גם הגישה הקיצונית הזאת, שהינה מרכזית ומבטאה לכאורה את היהדות והנצרות, לפיה האדם הוא במרכז והחיות הן מעין מכונה.
השנייה והחדשה יותר היא אנתרופוצנטריות נאורה- האדם עדיין עומד בראש הפירמידה של מערכות החיים אבל עליו להתחשב בפגיעות של ישויות אחרות. יש ויכוח ממה גישה זו נובעת האם מתוך הבנה כי לחיות יש זכות לחיים או שמה פגיע בחיות היא השתקפות לא מוסרית של בני האדם ועל כן זה נאסר. הגישה השלישית והאחרונה היא הגישה של אקולוגיה עמוקה- אין לבני אדם זכויות יתר על מיני חיים אחרים. יש להם כוח, אבל בלי זכויות מאחר והאדם הוא עוד יצור. זו אינה הגישה המקובלת היום אבל היא קיימת ונחשבת לגישה רצינית. חיי המעשה בנושא ובסוגיות הזכויות יש פער. בין האמרה למעשה יש הרבה מרחק.
מטרת המחקר במסגרת עבודת מחקר  זו בתחום איכות הסביבה בחרתי לעסוק ולהתמקד בבדיקת טיבה של החקיקה  הישראלית אשר נועדה לספק הגנה לבע"ח מפגיעה וסבל הנגרמים ממעשי האדם .החקיקה הבולטת העוסקת בנושא, היא חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), תשנ"ד 1994 ובחקיקה זו התמקד.החוק מנסה  לתת מענה ולספק הגנה לכל אותם חיות אשר נפגעות ממעשי כפי ידי אדם.שאלות המחקר העולות ועליהן ננסה לתת מענה ולמצוא פיתרון  במחקר זה   הן:
1 )האם החוק הכן מספק את הגנה שלשמה נולד בפועל, או שמא היא למרעית עיין בלבד ואינה דיי אפקטיבית?
2 )באם נגיע למסקנה שלילית , אזי באיזה אופן וצורה שינוי החוק יוביל לתוצאה הרצויה. או לחלופין לדאוג לחקיקה חדשה אשר תדאג בצורה מקיפה ומלאה  לרווחת החיות. כל זאת תוך התבוננות בנעשה במדינות מערביות נוספות.
אופן תהליך המחקר א)תחילה אסקור את השתלשלות החקיקה בנושא בעלי החיים.
ב)לאחר מכן אתמקד בנושא המחקר חוק צער בעלי החיים והעלה את הבעייתיות שבו.
ג)לבסוף אתמקד בתת נושא " נטישת חיות " בכדי לתת מענה לשאלת המחקר.