"אנו עומדים בפתחו של עידן ייצור חדש, ועקרונותיו הארגוניים שונים מאלה של המהפכה התעשייתית כשם שאלה היו שונים מעקרונות המהפכה החקלאית. מהפכת אומת הסייבר נולדה משילוב של מחשבים ומכונות אוטומטיות שמסוגלות לפיקוח עצמי. התוצאות הן מערכת שיש לה יכולת ייצור כמעט בלתי מוגבלת שנזקקת לפחות ופחות לעובדים אנושיים. אומת הסייבר כבר מארגנת את המערכת הכלכלית והחברתית כדי להתאים לצרכיה שלה". המילים האלה נכתבו במארס 1964, אבל הן היו יכולות להיכתב גם בשנה שעברה. ניסחה אותן קבוצה מודאגת של פרופסורים, חתני פרס נובל ואקטיביסטים, במכתב פומבי ששיגרה לנשיא ארצות הברית אז, לינדון ג'ונסון, תחת הכותרת "המהפכה המשולשת".
מכתב "המהפכה המשולשת" לא זכה לתשומת לב ראויה מהממשל בזמן אמת (אף על פי שג'ונסון הקים באותה שנה ועדה שבחנה את השפעות האוטומציה על שוק העבודה), וכ- 50 שנה לאחר מכן הסיוט הטכנולוגי שמפניו התריע טרם התרחש. הייצור אמנם עבר במידה רבה לידיהן של מכונות, אך גל האבטלה והמשבר החברתי שחזו כותבי המכתב לא התממשו. עם זאת, הדים לדברים שבהם עסק המכתב נשמעים בשיח הכלכלי גם כיום בעוד שכלכלנים ועתידנים מזהירים מפני אבטלה המונית וקיטוב בגלל השלכות המהפכה הדיגיטלית על שוק העבודה (שכטר דה-מארקר 2015).

נושאים מרכזיים ומושגי יסוד בעבודה
אבטלה טכנולוגית וניתוח התופעה, המהפכה הטכנולוגית של המאה ה- 21, תמורות בשוק העבודה ושוק העבודה החדש, אבטלה- סוגי מובטלים, השלכות של אבטלה, הטיפול במובטלים (השוואה בין הגישה המסורתית ולפי הגישה שמציעה חוכמת הקבלה).

הבעיות המרכזיות שבהן דנה העבודה
הוויכוח העכשווי הניטש בין המומחים הטכנו-סקפטיים שמזהירים מפני השלכותיה של המהפכה הטכנולוגית של המאה ה- 21 ובין אלו האופטימיסטיים שגורסים כי הטכנולוגיות החדשות ייצרו יותר משרות משיהרסו ויובילו לשגשוג כלכלי חסר תקדים.
האם האנושות תצליח לשרוד את המהפכה הטכנולוגית בלי שתוביל לערעור הסדר החברתי?.
מה נעשה עם כל אלו שיאבדו את מקום עבודתם ויהפכו למובטלים?.
השלכותיה השליליות של אבטלה.

שאלת המחקר- כיצד תשפיע ההתפתחות הטכנולוגית על עולם התעסוקה העתידי?.

השערת המחקר- ההתפתחות הטכנולוגית תצמצם את מספר המקצועות והמשרות בעולם בצורה ניכרת.

הסיבה לבחירת נושא העבודה ע"י הכותב- בחרתי לכתוב עבודה זו מתוך עניין אישי וניסיוני בשוק העבודה, כאשר במהלך שני העשורים האחרונים למדתי מקצועות שונים והחלפתי סוגי תעסוקה רבים ולא מעט פעמים מצאתי עצמי מובטל. כמו כן אני מאוד סקרן לדעת מה צופן לנו העתיד הן מבחינת ההתפתחות הטכנולוגית והן מבחינת אפשרויות התעסוקה בשוק העבודה החדש. לאן צועדת האנושות בעשורים הקרובים, האם קברניטיה ישכילו להשתמש בקדמה הטכנולוגית בכדי ליצור חברה שוויונית ומשגשגת או שמא ניגרר לעתיד כאוטי ומסוכן.
מאז שהגיעו המכונות לעולם, לפני כ-200 שנה, ניהל האדם יחסי אהבה-שנאה עם יצירי כפיו. מצד אחד, אנחנו אוהבים מכונות וממהרים להתמכר לערכים שהן מביאות לחיינו: המכונות עושות את חיינו קלים יותר. הן פטרו אותנו מעבודה פיסית או נפשית קשה, הן אפשרו לנו לשדרג את רמת הפרודוטקיביות שלנו, ואיתה את רמת החיים שלנו. כבר 200 שנה אנחנו נהנים מעוגה כלכלית גדלה והולכת, והגורם העיקרי לגידולה הוא המהפכות הטכנולוגיות ששינו את העולם.
מנגד, המכונות מעוררות חשש גדול, שכן הן לא רק מייצרות ערך חדש, אלא גם משמידות ערך קיים. המכונות והטכנולוגיה חיסלו לאורך השנים אינספור מקומות עבודה. אנשים רבים שכישוריהם נעשו בלתי-מתאימים לסביבת העבודה החדשה נהפכו למובטלים. חלק גדול מהאנשים שעבודתם הוחלפה בעבודת מכונות מעולם לא הצליחו לחזור לשוק העבודה ולפרנס את עצמם ברמה שהורגלו בה. הטכנולוגיות החדשות שבאו לעולם יצרו ערך כה גדול, עד שברור כי המחיר החברתי שמשלמים המעטים הנפלטים משוק העבודה הוא סביר. כפי הנראה, הצליחו המהפכה התעשייתית ולאחריה מהפכת המחשוב לייצר יותר מקומות עבודה מאלה שהן חיסלו.
עם זאת, אף שאיש כמעט אינו מטיל ספק בכוחה האדיר של הטכנולוגיה ליצור ערך חדש או טוען כי יש להגביל כוח זה, בשנים האחרונות נחשף גם צדה האחר של המהפכה הטכנולוגית. לאחר שבעבר הוסכם כי המהפכה הדיגיטלית מייצרת יותר מקומות עבודה מאלה שהיא מחסלת, פרדיגמה זו תעמוד בשנים הקרובות למבחן. לנוכח המצב הכלכלי העולמי והאבטלה המבנית היציבה בארצות העולם המפותח, כלל לא ברור אם הפריון האדיר שמביאה עמה המהפכה אינו יוצר שכבה גדלה והולכת של מובטלים שלא יצליחו למצוא את דרכם חזרה לשוק העבודה. נדמה כי המהפכה הדיגיטלית של השנים האחרונות מממשת את אזהרותיו משנות ה-30 של הכלכלן ג'ון קיינס, וכי כעת היא מחסלת מקומות עבודה. במלחמה התמידית בין ההון לעבודה, נראה כי ההון מנצח (טייג, דה- מארקר 2012).
אנו מגיעים למצב חדש לגמרי, שרבים מדברים עליו, שבו האנושות מרגישה שהיא נמצאת לפני מהפכה גדולה בקשר של האדם עם העבודה. זוהי מהפכה תעשייתית חדשה, המשלבת חידושים בטכנולוגיה, רובוטיקה, ננו-טכנולוגיה ומדפסות תלת מימד, מהפכה העתידה לצמצם את מספר המשרות והמקצועות בעולם בצורה דרמטית. מדובר על תהליך שכבר החל, והוא יתקדם עד למצב שבו כמעט ולא תהיה עבודה לאנשים. מכונות יעבדו במקומנו ועבורנו. בחקלאות די ב-3% מכוח העבודה כדי לגדל את כל הדרוש למחייתנו. שירותים ומכירות מתבצעים באינטרנט, וגם ספרים ועיתונים ניתן לקרוא באינטרנט. בקרוב יבנו אפילו בתים באמצעות מדפסות תלת מימד. לכן, מלבד מכשיר הטלפון הסלולרי החכם, האדם לא זקוק לכלום, לכאורה יש במכשיר הזה הכול (לייטמן 2015).

תוכן העניינים

תמצית מנהלים…………………………………………………………………………………….3

מסגרת תיאורטית וסקירת ספרות………………………………………………………………5

ממצאים ודיון………………………………………………………………………………………19

סיכום………………………………………………………………………………………………..24

ביבליוגרפיה…………………………………………………………………………………………25

נספחים ולוחות…………………………………………………………………………………….26