תוכן עניינים:
מבוא 3
מעמד ההפגנה במשטר דמוקרטי 4
מערך הזכויות הנכללות בהפגנה 6
התמודדות המדינה עם נגיף הקורונה 8
מעמד משפטי של הזכות להפגין 11
איזונים בהגבלות על מימוש הזכות להפגין 14
נקודת האיזון 16
סיכום 17
ביבליוגרפיה 18

מבוא
עבודתי עוסקת בסוגיית מימוש הזכות להפגין במרחב הציבורי, בזמן שהנוכחות במרחב הציבורי הוגבלה במסגרת התמודדות הממשלה והכנסת עם הסכנה לבריאות הציבור הנובעת מנגיף הקורונה.

ככלל, קיום הפגנה מאורגנת במרחב ציבורי מגשימה מספר חירויות אדם בעלות מעמד חוקתי ובהן חופש הביטוי והמחשבה, חופש ההתאספות וחופש התנועה. הזכות להפגין משמעה, הזכות להתבטא בעניינים שנויים במחלוקת עזה בחברה, ומימוש הזכות כולל במקרים רבים גם הפרעה לסדר הציבורי, לתנועה בכבישים, הקמת רעש, תפיסת מקומות חניה וכיוצא באלה.

יחד עם זאת, אין אנו עוסקים בזכויות אבסולוטיות והדין מכיר באפשרות להגביל זכויות חוקתיות מקום שהדבר מצריך זאת. טעם מצדיק להגבלה כאמור, היא התנגשות בין הזכות להפגין ובין אינטרס ההגנה על שלום הציבור. נגיף הקורונה מציב סיכון משמעותי לבריאות הפרט והציבור, וחובת המדינה להגן על החיים ובריאות הציבור במניעה ובהפחתת ההידבקות.

מגיפת הקורונה העולמית, הפכה עד מהרה למשבר אשר שיתק את המדינה ואת המשק, כמו גם מדינות רבות בעולם. נגיף הקורונה יצר סיכונים בריאותיים חדשים ונרחבים, הן לאור מאפייני התחלואה בקשיי נשימה ובפוטנציאל הקטלני, והן לאור מאפייני ההדבקה (נתזי נשימה והיעדר סימפטומים למשך ימים ארוכים) וקצב הדבקה מהיר במיוחד.

גם בימים אלה המדינה נאבקת בנגיף ובהשלכות השונות. צעד מרכזי הוא חיסון הציבור. אך, בקרות עליה בקצב ובהיקף ההידבקות, הגורם לעליה בהיקף התחלואה הקשה והמוות, המהלכים שננקטו בידי הממשלה והכנסת עד כה כדי לצמצם ‫את היקף ההדבקות בציבור, נסבו בעיקר על דרך הריחוק החברתי – הטלת חובות בידוד, הגבלות תנועה במרחב הציבורי, איסורי התקהלות, סגירת מוסדות חינוך וצמצום ניכר של הפעילות בבתי עסק.‬‬‬‬

הסוגיה הראשונה מופנית כלפי הכנסת, באשר ההסדר החקיקתי החדש לטיפול בנגיף מקנים לממשלה סמכות לחוקק תקנות המגבילות זכויות חוקתיות, תוך הותרת סמכות פיקוח לכנסת בדיעבד. הסוגיה השנייה מופנית כלפי מימוש ההפגנה, באשר ההסדרים השונים שחוקקה הממשלה נגעו בעיקר הזכות להפגין – מספר המשתתפים.