פרוס-סמינריון תכנון לאומי ראשון של ירושלים כעיר בירה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
ציון 93
שנת הגשה 2006
מספר מילים 3520
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

מבוא
תהליך התכנון העירוני של עיר משקף מדיניות ציבורית. תכנונה של העיר ירושלים אוצר בתוכו לא רק תכנון של עיר במישור המקומי אלא בעיקר במישור הלאומי וזאת בעקבות קביעתה של ירושלים כבירתה של מדינת ישראל.
כאשר הכריזה מדינת ישראל על ירושלים המערבית כבירתה בדצמבר 1949, מבחינה פיסית ופוליטית נמצאה העיר (ירושלים הישראלית) בקצה הדרך ללא מוצא וללא עורף עירוני או כפרי משמעותי. לשינויים הגיאו – פוליטיים הייתה השלכה שלילית על התפתחות העיר. למרות שירושלים הוכרזה כבירת המדינה וכמרכזה השלטוני, חשיבותה כמוקד פעילות כלכלי פחת, ומרכז זה הועתק לרצועת החוף.
ירושלים כבירת ישראל הייתה לעובדה חוקית אך עתה היה צורך בקביעת עובדות בשטח. תכנון לאומי ראשון של עיר הבירה – ירושלים, החל עם תוכנית ראו בשנת 1949
וזהו נושא המחקר שלי – מהי תכנית ראו? עבודתי תחולק לשלושה חלקים עיקריים, כאשר תהליך ההבניה שייתן מענה לשאלת המחקר יתחיל עם החלק הראשון  – אשר מהווה רקע למצב התכנוני של ירושלים, טרום התכנון הישראלי – אסקור בקצרה את המצב התכנוני של העיר בתקופת המנדט הבריטי ומצב העיר בזמן ולאחר מלחמת העצמאות, המהווה את הפלטפורמה הגיאוגרפית לתכנון העירוני הישראלי הראשון בעיר.
החלק השני יוקדש להבנת הבסיס הרעיוני של תכנית ראו –  אציג את דמויות התכנון, אסקור את זרועות מחלקת התכנון, הנחות המתכננים כלפי האופי עתידי של העיר, משימות הבנייה אשר עמדו לנגד עינם והתיאוריות היישוביות אשר היוו את עקרונות התכנון לכל תכנית מתאר וזאת מתוך מטרה להבין את האיש אשר עמד מאחורי התוכנית, היינץ ראו ומכך להבין את התכנית עצמה. בנוסף, אסקור את התהליכים אשר הובילו לתוכנית ולהצבתה כתכנית אב תפיסתית ולא כתכנית מתאר מאושרת דרך "טיול" כרונולוגי בתכתובות ממשלתיות בין מחלקת התכנון לעיריית ירושלים.  ולבסוף בחלק השלישי– אציג את התכנית עצמה –  מתווה התכנית, גבולותיה, אציג ניתוח של התכנית על פי החלוקה לאזורים שימוש שונים בעיר וזאת כאקורד סיום לבנייה ההדרגתית הבא לאחר שני החלקים הקודמים – עברה התכנוני של העיר, מצבה של העיר והבסיס הרעיוני אשר משתקף מהתוכנית עצמה.  בפרק האחרון בעבודתי אציג את הסיכום.
העבודה ללא ביבליוגרפיה