התרבות הפוליטית הערבית
| מוסד לימוד | אוניברסיטת חיפה |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | תנועת האחים המוסלמים במצריים בין דעוה לטרור |
| שנת הגשה | 2009 |
| מספר מילים | 10918 |
| מספר מקורות | 6 |
תקציר העבודה
בית הספר למדעי המדינה (תוכנית תל"מ) התרבות הפוליטית הערבית עבודת סיום קורס תנועת האחים המוסלמים במצרים בין דעוה (دعوة) לטרור תוכן העניינים
מבוא,רקע כללי והתפתחות התנועה –…3-6
הגדרות ומושגים -..7-8
מדיניות ואידיאולוגיה של התנועה – בין דעוה לטרור -9-11
מצע התנועה ותפישתה את ישראל –…11-13
מהות השפעות התנועה בתוך מצרים –16-22
השפעות התנועה על מדינות האזור –..23-29
סיכום -30-33
ביבליוגרפיה –.35
– 34
תנועת האחים המוסלמים בעולם – שלבים בהתפתחות הקדמה אישית:
בעבודתי זו אדון בתנועת האחים המוסלמים בהיבטים שונים , החל מסקירה על התפתחות התנועה , אידיאולוגיה , תחנות משמעותיות בהתפתחותה , אעמוד על עקרונות התנועה והיחס אותו מפגינה בין 'דעוה' לטרור במהלך שנות פעילותה הרבות החל מראשית הקמתה בשנת 1923 ועד היום.
אעסוק בנקודות הזמן הרלוונטיות בהתהוות התנועה ומדיניותה, תוך התרחבותה למדינות השונות, אך יחד עם זאת ארחיב על התנועה במצרים, שם עוצמתה אינה מעורערת, בעיקר, לאור הבחירות האחרונות בהן גדל כוחה בעשרות מונים.
אסקור עוד את דפוסי פעילותה של התנועה במצרים בהנהגת האימאם חסן אל – בנא, וכן את מטרותיה, יחסה לחברה, למשטר, לממסד הדתי, אופן השגתה את מטרותיה וכיצד רואה התנועה את ישראל ואת המערב. מבוא:
עם חיסולה של הח'ליפות העות'מאנית ב – 1924, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, נקלעו הארצות האסלאמיות לחלל רעיוני ומדיני. העמים, שחיו בארצות האימפריה העות'מאנית ובתוכה מצרים, החלו לחפש אחר אלטרנטיבות להיחלצות מהמצב אליו נקלעו. בנוסף לכך, החוקה החילונית, בהשראה בריטית, שנתקבלה במצרים ב -1923 הרעת המצב הכלכלי במצרים באותה תקופה, המצוקה הגדולה בכפר המצרי שתושביו רעבו ללחם וחוסר העבודה הגובר בערים היוו, נוסף למצב הפוליטי שנוצר, קרקע פורייה לצמיחת התנועה הפונדמנטליסטית הגדולה ביותר במצרים -תנועת "האחים המוסלמים". באווירה זו נוסדה בעיר אסמאעיליה שבמצרים במרץ 1928 תנועת "האחים המוסלמים" ( الاخوان المسلمون) על ידי חסן אחמד עבד אלרחמן אל – בנא. מדובר בארגון מוסלמי סוני בעל גישה פוליטית לאסלאם.
נראה כי בכל רחבי מצרים הייתה אסמאעיליה נוחה ביותר לשמש מקום להקמת תנועת האחים המוסלמים. הפקידים הזרים בחברת תעלת סואץ, שהשתכנו בעיר וחיו חיי ראווה, נראו בעיני תושביה המצריים של העיר כמגלמי דמות הזר המנצל את התושב המקומי המתפרנס בדוחק.
אורח חיים זה אישר את תורת האחים המוסלמים בדבר השתלטות המערב הכופר על המזרח המוסלמי. נוסף על כך, נמצא אל – בנא בעיר זו מחוץ לתחום תחרותן של המפלגות האחרות ורחוק מעיני המשטרה הפוליטית .
חסן אל – בנא נולד ב1906 – בעיר "אל מחמודיה" למשפחה מוסלמית אדוקה והושפע רבות מאביו, השיח' אחמד אל – בנא, ששימש כאימאם במסגד והיה מגדולי חכמי הדת במצרים. בילדותו למד חסן אל -בנא ב"כתאב" ("חדר") ועוד בצעירותו היה ניתן להבחין ביכולת המנהיגות שלו ובכושרו למשוך אחריו אנשים ולטעת בהם אמון. בצעירותו עסק בהקמת אגודות רבות למלחמה בשחיתות במצרים ובמיסיונרים הנוצריים. חסן אל – בנא השלים את לימודיו ב"דאר אלעלום" (בית מדרש למורים בקהיר )בשנת 1927, ומונה למורה בבי"ס יסודי באסמאעיליה. אל -בנא התמסר במיוחד ללימודי הדת ומיד עם סיום לימודיו החל להטיף לחזרה לאסלאם. הוא היה מודע לעובדה שהוגי דעות נמצאים במיעוט, ולרוב נתקלים בסכנות המאיימות על חייהם ובניכור מצד החברה. אך יחד עם זאת, הוא היה מודע לעוצמת השפעתם החוצה גבולות. תקופה זו של המשבר הכלכלי היו הזדמנות פז בשביל האחים המוסלמים התנועה חדרה אל שורות האפנדים שהיו בין הנפגעים מהמצב הכלכלי, התנועה גייסה מאות ועם הזמן אלפים. ב בתקופה באסמאעליה, הצליחו "האחים" להביא להתעוררות באומה האסלאמית הכוללת פעילות למען עצמו ולעזור לעצמו. אפשר לראות את בניית המסגדים, דבר שהוסיף לא רק כבוד אלא רגשי אחדות כדוגמה לכך. כמו כן, התנועה הביאה לחיזוק יכולת האסלאם ופשוט העם להצליח להתחרות עם התרבות המערב. בחופשת הקיץ של שנת 1932 ביקש אל – בנא משיח' עבד אלוהאב אלנג'אר לפעול למען המעבר לקהיר. באוקטובר 1932 החל המעבר, כששיאו מגיע בסוף 1933. ב – 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, חסן אל – בנא הקים סניפים נוספים של התנועה בעבר הירדן ובפלסטינה. לאחר מלחה"ע השנייה, חברים בארגון המצרי נקטו בפעילות אלימה נגד ממשלתו של המלך פארוק. כשהארגון הוצא אל מחוץ לחוק במצרים, עברו מאות מתומכיו לירדן. רבים מהם גם השתתפו במלחמת העצמאות של ישראל, בצד הערבי. חבר בארגון התנקש בחייו של ראש הממשלה המצרי מחמוד 'פהמי נוקרשי' ב – 28 בדצמבר 1948. הארגון הוצא אל מחוץ לחוק, ואל-בנא עצמו נהרג ככל הנראה בידי סוכני ממשלה בפברואר 1949, בקהיר.
האחים המוסלמים במצריים תמכו בתחילה בממשלתו החילונית של 'גאמל עבד אל נאצר' ושיתפו עימה פעולה,אולם התנגדו להשפעות משמאל. חבר התנועה 'עבדול מונים עבדול ראוף' ניסה להתנקש בחיי נאצר ב- 26 באוקטובר 1954. התנועה הוצאה שוב אל מחוץ לחוק, ומעל 4,000 מחבריה נעצרו ובהם סייד קוטב, האינטלקטואל המשפיע ביותר שבחברי התנועה. הוא כתב ספרים רבי השפעה בעודו בכלא. חברי תנועה נוספים עברו לירדן, לבנון, ערב הסעודית וסוריה.
הארגון התנגד לברית שהייתה למצרים עם ברית המועצות באותה התקופה, והתנגדה להשפעה הקומוניסטית במצרים, במידה כה רבה עד כי ישנם דיווחים לפיהם נתמכה בידי ה- CIA במהלך שנות ה- 60. נאצר השיב לתנועה את מעמדה כתנועה חוקית ב־1964, ושחרר את כל האסירים.
התוצאה הייתה ניסיונות התנקשות נוספים בחייו. הוא הוציא להורג כמה ממנהיגי התנועה ב- 1966
ושב ועצר רבים אחרים.
