התדמית התקשורתית של פשעים ומשפטים: התקשורת בפרשות

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2001
מספר מילים 7217
מספר מקורות 24

תקציר העבודה

המסלול האקדמי של                                     בית הספר החדש לתקשורת סמינריון במסגרת הקורס:
התדמית התקשורתית של פשעים ומשפטים נושא העבודה:
אוקטובר 2001
תוכן העניינים:
1.  מבוא                                                                                               עמוד
3 – 5
2 .  תפקידה של התקשרות המודרנית                                                     עמוד
6 – 9
3 .  נאמנות: הקשר האתי                                                                      עמוד
1 0 – 11
4 .  התקשורת וחופש הביטוי                                                                  עמוד
1 2 – 15
            התקשורת והצנזורה             זכות הציבור לדעת מול הגנה על הפרטיות 5.  אתיקה ופרסום                                                                                עמוד
1 6 – 17
            בעד ונגד הפרסום
6 .  שחיתות פוליטית מהי?                                                                     עמוד
1 8 – 20    7.  בנימין נתניהו                                                                                   עמוד
2 1 – 24
            נתניהו – עמדי
8 .  עזר ויצמן                                                                                        עמוד
2 5 – 26
            ויצמן – סרוסי 9.  נתניהו – ויצמן – מבחן התוצאה                                                        עמוד
2 7 – 32
1 0. סיכום                                                                                             עמוד
3 3 – 34
1 1. רשימה ביבליוגרפית                                                                        עמוד
3 5 – 36
1 2.    נספחים             כתבות מעיתונים מבוא:
"חופש הביטוי" ו"זכות הציבור לדעת" מוגדרים "זכויות על", אלא שהזכות לחופש הביטוי גוררת גם חובות: מיומנות מקצועית, הוגנות, ובנוסף, אי הפרה של איסורים אשר נקבעו בחוקי המדינה, המגבילים את הגישה החופשית לאינפורמציה ואת האפשרות לשדרה.
התקשורת כיום הפכה לאחד ממוקדי הכוח המשמעותיים ביותר של כל מדינה מודרנית והיא מנוצלת כאחד מהאפיקים החיוניים לשרת או לחילופין למחות ולמרוד במנגנוני השליטה הפוליטיים.
משטרים דמוקרטיים נוטים להתפאר במיתוס של תקשורת חופשית, אך למעשה אפילו ב"חברות פתוחות" משרתת התקשורת, מדעת ושלא מדעת, את מנגנוני השליטה.
לעיתונאים מעמד של כוח ועוצמה הנובעים מעוצמתה של ההכרה, התפוצה וההשפעה.
בחלקים גדולים של הציבור רווחת האמונה שאם דבר נכתב בעיתון, או שודר ברדיו ובטלוויזיה, הוא אמת ויציב.  לחשיפה העיתונאית יש השפעה לא רק על מודעות הציבור אלא גם על מערכות השלטון.  לכן, פוליטיקאים רבים יודעים לכוון את הודעותיהם לתקשורת לימים ולשעות שבהם המערכת צמאה למידע.
רעיון האמת השתנה לאורך ההיסטוריה האנושית.  בני האדם מאז התקופה העתיקה הכירו בכך שהאמת עשויה להשתנות בהתאם לנקודת ההשקפה האינדיבידואלית.  מה שמסבך את הבעיה המודרנית של אופייה המשתנה של האמת הוא הקהל המשתנה של אמצעי התקשורת.  כאשר מקצוע מקבל על עצמו את האחריות של הדפסת ושידור האמת, עובדות שהן ברורות מאליהן במגעים של פנים מול פנים הופכות נתונות לפרשנויות שונות בקרב צופים וקוראים שונים מבחינה גיאוגרפית ותרבותית.  רעיונות שהתקבלו בעבר באופן מיידי, פתוחים כיום לדיון.  הרעיון כולו של אמירת האמת הופך להיות לא רק סתם נושא  בעל אופי מוסרי טוב, אלא משהו הדורש למידה: כיצד לזהות את האמת וכיצד להעביר אותה באופן הכי פחות מעוות(SMITH AND HASNAS,  1999). מאז ימי יוון העתיקה, תפקיד מרכזי של התקשורת היה לשכנע.  האזרחים היוונים השתמשו באומנות הרטוריקה לטובתם במדינות/ערים  יווניות אשר בהן הונהגה הדמוקרטיה, באמצעות מערכת משפטית ענפה.  בסופו של דבר, בתי המשפט של אתונה מלאו באלה אשר ביקשו להשתמש בכוח השפעתם להשגת רווחים.  גלי האתר ומכונות הדפוס של ימינו מלאים באופן דומה במסרים המיועדים להגדיל את ההשפעה והעושר של נותני החסות שלהם. אולם, פרסום אינו אמצעי השכנוע היחיד שניתן למצוא בתקשורת.
אלפים עובדים במקצועות המיועדים "להטות" או לנצל בצורה אחרת את החדשות לטובת הלקוחות שלהם, למשל, יועצי תקשורת ויחצ"נים.
בדיוק כמו שמניע אחר ללמידת רטוריקה ביוון העתיקה היה לשכנע לצורך השגת רווח פיננסי, עושר הוא עדיין גורם מוטיבציוני מרכזי בעיסוקים המקצועיים של ימינו.
מודעה המושכת תשומת לב או ידיעה חדשותית בעלת זווית ראיה נכונה הן היום היעדים של אלה המוצאים את מחייתם בעסקי השכנוע (השכנוע המודרני הוא סמוי יותר).
ברמת האינדיבדואל, היעד של המקצוע הוא רכישת מידע, שינוי דעות, ולעיתים שינוי התנהגותי.  ברמת המערכת, הפרסום מקנה תמיכה פיננסית חיונית לתקשורת בעוד שיחסי ציבור מקנים סיוע הכרחי, עם כי קונטרוברסיאלי לתהליך השגת החדשות (SMITH AND HASNAS,  1999).
אמירת ה"אמת" אינה רק עניין של אופי מוסרי, היא גם עניין של הערכה נכונה של מצבים אמיתיים ושל התבוננות רצינית עליהם.  אמירת האמת, לכן, היא משהו שיש ללמוד אותו.  העובדה הפשוטה היא שהאתיקה אינה יכולה להיות מנותקת מהמציאות, וכתוצאה מכך התקדמות עקבית בלמידה איך להעריך את המציאות, מהווה מרכיב  הכרחי בפעולה האתית (BOK, 1978).