שם המוסד שם המחלקה עיצוב בתקופת הצנע במדינת ישראל                                                                         שם המגיש:            ת.ז.:                        שם הקורס:            מספר הקורס:        שם המרצה:           תאריך הגשה:       תוכן עניינים

1 .      מבוא –1-2
התפתחות העיצוב והאסטטיקה בישראל -..3

3 .    בצלאל – האקדמיה לאומנות ועיצוב –4-5
4.    משכית – שאיפה לממש אידיאולוגיה חברתית של מיזוג תרבויות ועבודה עברית–6-8
5.    דורה גד – ההשפעה על  התפיסה העיצובית –…9-10        6.    סיכום -…11
7.    ביבליוגרפיה 12
8.    רשימת תמונות –13
9.    תמונות "בצלאל" -..14
10.   תמונות "דורה גד" -.15

1 1.  תמונות "משכית" -…16
מבוא
הרבה פנים לו לעיצוב, המושפע מתקופות חיים החולפות ובאות, הלכי רוח משתנים, אופנות, יכולות כלכליות ומשאבים,  כוחו ההרסני של שלטון כובש ועוצמתם האדירה של מוחות כישרוניים, החולפים ובאים אל תוך העולם, מותירים חותמם ורישומם בו, כל אחד עפ"י כישוריו, ראיית עולמו, תרבותו וחותמה של התקופה בה התנהל, כפי שננעצה באישיותו לאורך חייו כולם.
תקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה כולה, שימש העיצוב אוכלוסיות שונות להצגת יכולותיה ועוצמתה של אותה אוכלוסייה, כמו שגם שימש ללמידה על אורחות חייה, מצבה החברתי, עוצמתה ו/או חולשתה הכלכלית. נוכחותן של תרבויות נמחקה כהרף עין והפכה למציאות של האתמול, אשר נדרסה כאחת תחת חורבותיה שלה שעליהן נבנו סמליה של התרבות האחרת שתפסה את מקומה. אלה גם אלה, הוכיחו בחלוף העיתים כי ההשפעה של תרבות קודמת אחת, חלחלה לה אל תוך תרבותה האחרת של מחריבתה ובלא כוונות מכוון, נוצרה ובאה לעולם תרבות אחרת שהציגה עיצובה האחר בזמנה שלה, עד שהתמוססה אף היא אל תוך תקופות הזמן החולפות.
היישוב היהודי בארץ ישראל, ידע תקופות קשות עוד טרם הקמתה של מדינת ישראל וכן גם לאחר אירוע היסטורי זה. 600 אלף נפש מנתה אוכלוסייתה של המדינה החדשה – ישראל, בימיה הראשונים. במהלך מלחמת העולם השנייה, שימש המשק היהודי כספק חשוב מאד של סחורות לצבאות בריטניה ובעלי בריתה, מציאות שהביאה לקידום ושיפור התעשייה היהודית בממדים גדולים ביותר. מערכת מנהלית מסודרת ויעילה, תרמה רבות להצלחתו של היישוב היהודי לעמוד במציאות הקשה של מלחמת השחרור. פעילותה של מערכת הכלכלה היהודית שנחשבה למתקדמת באיזור, התרחשה בנסיבות קשות במיוחד, כאשר רוב האזרחים הצעירים היו מגויסים וכ – 40% מהתוצר הוקדשו לביטחון ולמאמץ המלחמתי. כל אלה גם יחד, חברו למציאות קשה שהלכה והכבידה על מצבה של המדינה בתחילת דרכה  (0000 ,Reader).
כל אלה גם יחד, הטביעו מטבע הדברים את חותמם במהלך תקופת הצנע על אורחות חייו של היישוב היהודי, בכל המישורים, לרבות בתחום העיצוב והאדריכלות. מדובר היה ביישוב שפיתח לעצמו דרכי התנהלות עצמאיים ומקומיים תוך שהוא משתחרר ובשלבים ממקורות [1] העיצוב אליהן הורגל כל מי שעסק בתחומים אלה תחת השפעתן של תפיסות מעצבים ממדינות אחרות. צורך ברור היה בהקניית ידע ובהשקעה בדור חדש של מעצבים מקומיים, אשר ילמד לספק במהלך הזמן את צרכיה הייחודיים של האוכלוסייה המקומית בארץ.
צרכי התעשייה והמסחר בארץ, חייבו בעלי מקצוע אשר מכירים ויודעים את צרכי האוכלוסייה המקומית ולא עוד אפשר היה להסתמך על בעלי מקצוע אשר באו מחו"ל ולא הכירו את תרבותו, מנהגיו וצרכיו של היישוב בישראל (בורנשטיין, 2006).
תקופת הצנע, השפיעה גם על מערכת הבחירות לכנסת השנייה שנערכו בשנת 1951. מערכת בחירות זו,  בלטה בחריפותה כשהסיסמא המרכזית במהלכה היתה "מספיק ודי בשלטון מפא"י". חיציה של הבקורת הופנו למשטר הקיצוב והצנע שהובילה הממשלה בראשותו של בן גוריון (משעל, 1998).
אך ברור הוא, כי העיצוב בישראל הושפע רבות מאילוצים כלכליים בהן היה נתון בתקופה קשה זו. מדובר היה בתקופת עוני קשה שהצריכה הפעלת מדיניות נוקשה ע"י הממשלה באותה תקופה. חוסר בחומרי גלם, היה עניין שבעובדה. בשנות ה-50 משרד האספקה דאז, הוציא הנחיה לתעשיית הרהיטים לייצר רהיטים לכל נפש, העשויים מעץ לבן זול וחלש, כי אי אפשר היה לייבא ריהוט מן החוץ.  הרהיטים היו פשוטים מאוד בהרכבם ובעיצובם, והיתה אחידות במבנה הריהוט כמעט בכל מקום.
בתקופה הרלוונטית, הלכה והתפתחה גם תעשייה גדולה לאביזרי נוי וכלי בית כגון מאפרות, קערות ועוד, שעשויים היו מחומרים פשוטים כברונזה ונחושת.
לא מלאכה קלה, היתה מלאכתם של המעצבים בתקופה זו. תהליך של מיזוג תפיסות מתרבויות שונות ושינוי עיצוב מקומי תוך התאמתו לאוכלוסיות שונות, הינו מורכב ודורש התנהלות מחושבת, עיתים מעודנת, תוך התחשבות ברגשות לאומיים ובהכרח גם תוך עיצוב הגאווה הלאומית של מדינה בתחילת דרכה.
בעבודה זו, אתרכז בשלוש המובילות "משכית", "דורה גד" ובצלאל, תוך התייחסות בעיקר לתרומתן ועשייתן בעל הקשור לעיצוב ותרבות במדינת ישראל בתקופת הצנע, אליה מכוונת עבודתי זו.   [2]                                                                          [16]