1 . מבוא
עד שנות השישים לא היה מקום להגות הקיומית במדינת ישראל. ההיסטוריה היהודית באירופה, השואה, הציונות, הקמת המדינה, העליות השונות – כל אלו סיפקו מסגרת אידיאולוגית לוחצת ויש אשר יאמרו, לא טבעית, לקיום האנושי הפרטני בארץ. בהיות האדם שייך לקבוצה הוא נעדר, או מדחיק, את ההתמודדות עם הגדרות קיומו ומשמעות חייו. מה קורה לאותם צעירים כאשר המסגרות מתחילות להתמוטט? השאלות לגבי מהות קיומינו ומשמעותם לא מאחרות להגיע. מהי מטרת חיינו? לימודים? קריירה? משפחה? אהבה?
מה מניע אותנו קדימה?
ההיסטוריה הקולקטיבית של הקיום הישראלי היוותה מצע מזמין ביותר לשאלות אלו ואחרות, שבעיני, מצאו את מקומן בתוך הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית האירופאית.
אלי, גיבור הסרט "שלושה ימים וילד" (זוהר, 1967), גדל בארץ באותן שנים. הוא סיים את הצבא, עזב את הקיבוץ והוא מתגורר עם חברתו יעל בירושלים. הוא מנסה לסיים את חובותיו לאוניברסיטה  ובמקביל מלמד בתיכון.  אלי, כמו רוב האנשים בעולם, מנסה להבין את מהות קיומו ואת זו ניתן לנתח בשתי דרכים. האחת, מעצם ההכרות שלו עם חיי הקיבוץ, האידיאולוגיה, הקבוצה, הציונות, השירות בצבא והחיים בארץ באותה תקופה ובעיקר מתוך חוסר הרלוונטיות שלהם, בשלב מסוים, לחלק מן התושבים בארץ. השנייה, ללא כל הקשר חברתי או היסטורי: אלי מרגיש זר בעולם. הוא עומד בודד מול קיומו, חייו ומותו והוא מפחד. הוא לא יודע את התשובות ולרוב אינו יכול לנסח בעצמו את השאלות.
מהר מאוד הוא בונה לעצמו מסגרות של זיכרון והדחקה וחי בתוכם. יתכן וחייו של אלי היו נמשכים לנצח, עם זיכרונות האהובה הקסומים מן הימים האידילים בקיבוץ. אך רצה הגורל ואלי קיבל למשמרתו את בנה של אותה אהובה ולמעשה במהלך שלושת הימים בהם השגיח על הילד, התעמת, אולי לראשונה עם עברו ועם משמעות ואמיתות זיכרונותיו. רק לקראת סוף הסרט אנו עדים לחוויה האמיתית אותה חווה אלי עם האהובה. יחסי מין מנוכרים וחסרי כל רגש, אהבה או רומנטיקה. על בסיס יחסים אלו בנה אלי את כל מעגל ההדחקות שלו. בעבודה זו אראה כיצד תהליך ההיזכרות של אלי מהווים מאפיין ריטואלי, תהליך שחוזר על עצמו לאורך כל הסרט. אראה כיצד לריטואל זה יש פונקציונליות, הן בעולם הפנימי של הסרט והן מבחינה עלילתית. השערתי היא שההזכרות בעבר משמשת את אלי לצורך מציאת משמעות לחייו ולמעשה מחוללת את דרכו לעבר בניית מעגלי קיומו. חשוב לי להוסיף כי זיהוי תהליך ההזכרות של אלי כריטואל התאפשר בעיקר בזכות הספר "ריטואלים" של סם נוטבום (2003) המכיל את המסר שלעיתים כל תופעה שטותית החוזרת ונשנית, עשויה להיכלל בהגדרה של ריטואל.
זאת, בתנאי שהיא מנסה לבטא משהו, כלומר בתנאי שיש לה תפקיד.
כמו כן, אבחן את הסרט לאור הרעיונות המרכזיים של האסכולה האקזיסטנציאליסטית. ניתוח הסרט דרך מרכיבי ההגות האקזיסטנציאליסטית יעמידו את היצירה הקולנועית של זוהר באור שונה. אקזיסטנציאליסטי.