נושא הסכנות הבריאותיות שבעישון בשנים האחרונות מהווה כחלק מסדר היום הציבורי. הציבור מוטרד מאוד מהגידול המשמעותי במספר האנשים ברחבי העולם הצפויים למות ממחלות שמקורן בעישון ונגרמות עקב העישון.
ב- 10 השנים הבאות, צפויים כ- 100 מיליון אנשים ברחבי העולם למות ממחלות הנובעות מעישון, יותר מאשר הסך הכולל של אנשים המתים מאיידס, שחפת, תאונות דרכים, סיבוכי לידה, רצח והתאבדות גם יחד. הטבק הוא הגורם הדומיננטי ביותר במחלות בריאותיות.
לא די שמספר מקרי המוות מעישון נמצא בעלייה משמעותית אלא גם שהמספרים המוחלטים של כל מקרי המוות, הנגרמים מסרטן, נמצא בעלייה מדאיגה אף הוא. ההצלחה שלנו במלחמה נגד גורמי המחלות מופרע באופן משמעותי על ידי עול המחלות הנגרמות מעישון. עד שנת 2020 שליש מכל מקרי המוות ברחבי העולם, יגרמו על ידי עישון טבק.
כמובן שכל מקרי המוות הללו יוצרים דילמה עצומה לתעשיית הטבק – הרי מדובר בהפחתה שנתית בבסיס הלקוחות. כל שנה, התעשייה צריכה לפתות ולגרום להתמכרות של עוד 5
מיליון מתבגרים רק כדי לחדש את בסיס הלקוחות שלה.
בישראל וברחבי העולם מתקיימים פרויקטים  חינוכיים שמטרתם לחנך את בני הנוער הודות לסכנות הבריאותיות שבעישון. למרות כל המאמצים הללו שיעורי העישון בקרב בני הנוער גדלים והולכים , ולפי דיווחי ארגון הבריאות העולמי אחד מכל חמישה מתבגרים ברחבי העולם מעשן.
מחקרים שנעשו בעולם מאשרים שמלבד חוסר הנוחות שעשוי להיגרם למעשן פסיבי, הוא נחשף גם לסכנות בריאותיות בדומה למעשן ה"אקטיבי".
ישנם מחקרים רבים הטוענים כי עישון פסיבי עלול להגביר את הסיכון למחלת לב כללית ב כ-30%.
עשן הסיגריה מכיל כמקלים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות, כ- 43 מהם הוכחו כמסרטנים. כל אלו נשאפים לריאותיו של המעשן הפסיבי, ובכך עישון פסיבי גורם לנזקים בריאותיים דומים לנזקי העישון האקטיבי.
במדינת ישראל  אין איסור על ייצור,יבוא או עישון סיגריות, עם זאת קיימות מס' הגבלות ובניהן הנפוצה והמדוברת ביותר "חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים". חוק זה חוקק כבר בשנת 1983, ומאז עבר עדכונים שונים, כגון הוספת איסור על עישון במקומות עבודה, לרבות מקומות עבודה פרטיים, בשנת 1994 והוספת מקומות ציבוריים נוספים לרשימת המקומות בהם חל איסור לעשן, כגון קניונים, אולמות שמחה ועוד, כך שלמעשה החוק חל כיום על כל מקום בו נמצא הציבור. התיקון הנוכחי, שנכנס לתוקף ב7- לנובמבר 2007, כ”ו בחשוון תשס”ח, נועד לתקן מספר נושאים בחוק, בעיקר בתחום האכיפה והאחריות הפלילית של המחזיקים במקומות ציבוריים, למניעת העישון בתחום המקום הציבורי. יצרניות הסיגריות מתעלמות מהנזקים הבריאותיים הנגרמים לאדם תוך ראיית מקסום הרווח, כלומר השמת דגש על שיקולים כלכליים ולא על שיקולים מוסריים.
לאור הגידול  בצריכת מוצרי הטבק והבהלה העולמית מנזקי העישון אבחן בעבודתי את שאלת האחריות המוסרית של חברות הסיגריות לציבור.
הכלכלה הקלאסית מציבה מיתוסים על עולם העסקים. הדוגלים בתורתו של סמית יטענו שאין לבחון את האחריות המוסרית  כיוון שהעולם הכלכלי נטול ממניעים מוסריים, לכן ראשית נפריך את המיתוסים הקיימים על עולם העסקיים:
06.02.2009
תוכן עניינים
מבוא  –..
 עמ' 
2 -3
      פרק כללי -.  עמ' 7 -4          פרק חוקי -.  עמ' 9 -8
    פרק מוסרי –   עמ'
1 0-12
   דיון ומסקנות ..   עמ'
1 3-14
בבילויו גרפיה   עמ' 15