פרעות קישינוב באפריל 1903 זכו לייחוד וקבלת משקל רב בהיסטוריה החדשה של העם היהודי מסיבות רבות ולאו דווקא בשל היקפו ותוצאותיו. הפרעות פרצו בעיר קישינוב במהלכם נרצחו
4 9 אנשים, מאות נפצעו ונגרם נזק גדול לאלפי בתי מגורים ועסקים יהודיים.
פוגרום זה היה המסוקר ביותר באותה תקופה מרובת פוגרומים וזאת בשל העיתוי  המיוחד.
עתויי המאורעות הגיע בשעה שכבר היה יישוב מתחדש בארץ ישראל שנקרא מאוחר יותר היישוב של העלייה הראשונה ופתח עמדה תחילת העלייה השנייה. עיתויי המאורעות, בעת שכבר הייתה קיימת ופועלת התנועה הציונית חידד מחדש את שאלת פתרון הבית הלאומי ליהודים בו בזמן שעלו תוכניות כמו "תוכנית אוגנדה" וחל השינוי מציונות מדינית לציונות מעשית. מעורבותם של אנשי רוח כחיים נחמן ביאליק בסיקור המאורעות והקמת מסגרת ראשונה של "ועדת חקירה יהודית" תרמו לעיסוק הנרחב סביב הפוגרום, סיבותיו, מהלכיו, וההצעות לפתרון בעיית יהודי הגולה שבאו בעקבותיו.
הגדילו לעשות מאוחר יותר, היסטוריונים שונים שראו בפרעות את ה"פרוטו טיפוס של השואה", הם אבחנו את הפוגרום ואירועי מלחמת העולם השנייה כרצף היסטורי ויצרו קשר בין הפוגרום והשואה כמעין דגם להתייחסות. סוברני כי טענות אלו הינן טענות מוטעות וכי בפרספקטיבה עכשווית לא ניתן להשוות את האירועים בקישינוב או כל פוגרום אחר לשואה, לא בהיקפים לא בשיטתיות ולא בדמוניזציה של היהודים.
לא רק היהודים נתנו משקל מיוחד לאירועים, אלא גם גורמים זרים מצאו בפרעות הזדמנות לנגח את השלטון המונרכי הרוסי על חוסר הליברליות שלו. בלטו במגמה זו קבוצות הגולים הרוסיים באירופה ("המושבות הרוסיות") ותגובות העיתונות העולמית באירופה, בארה"ב ושל חלק מהאקדמיה ברוסיה עצמה, שעודדו את הכוחות הליברליים והסוציאליסטים ברוסיה, שפעלו נגד המלוכה.
לאור האמור לעיל, היה מקום לנסות ולחשוף את האמת סביב הפרעות אך בשל קוצר היריעה נותר לבדוק את החלקים הרלוונטיים ביותר למען גילויי האמת ההיסטורית. היה מי שכבר כתב בנושא כמו דב וולחונסקי כשבעים שנה לאחר המאורעות "ככל שאנו מטיבים להכיר את העדויות ואת התעודות שפורסמו על הפוגרום הקישינבי (בעיתונות הרוסית והעולמית) נתקלים אנו בסתירות ורבים מפרטי הפוגרום לא מתחוורים לנו עד היום. עם זאת ננסה לשקם את מאורעות הפוגרום לא לשם האמת ההיסטורית בלבד אלא גם כסיוע מסוים להבנת המתרחש בדורנו".
בתחילה אבצע סקירה של העיתונות העברית מאותה התקופה ואסקור את הפוגרום כפי שהוא תואר בה. אעשה זאת, כיוון שברצוני להגיע לחומר ראשוני וגולמי, ועל מנת "לנקות" כמה שיותר עיוותי תפיסה של אלו שעיבדו את החומר על הפרעות במשך השנים. כך אעשה בתיאור הסיבות שהביאו לפרוץ האירועים כן בתיאור הפורעים עצמם והשתייכותם המעמדית וכן גם אסקור את הסערה הציבורית שהתחוללה לאחר הפרעות בדעת הקהל הציבורית מבלי להיכנס לפוליטיקה המעורבת.
בפרק השני אחקור את המעורבות השלטונית כפי שעלה מהחקירה שהתנהלה לאחר המאורעות, אציג את טענותיהם של אנשי השלטון המקומי ואת הקשר לשלטון המרכזי.
בפרק על ההגנה היהודית אתייחס למקרים עצמם הן להגנה הממוסדת למחצה שהוקמה והן למעשי הגבורה של יחידים וקבוצות קטנות.
בפרק זה, אתייחס גם לסוגיה בה ביאליק מתאר מציאות אחרת במכוון ואנסה להתחקות מה עמד מאחורי סיבותיו. בסוף הפרק, אציין את המקרה של הנקמה היהודית על ידי מתנקש והסוגיה העולה מכך. לבסוף אסכם ואקיים דיון תיאורטי על הנושאים שעלו בעבודה על המסקנות ועל השלכותיהם וצריבתם בתודעה היהודית.
תוכן עניינים:
תוכן עניינים –1
מבוא .2-3
הפוגרום בראי העיתונות מהלך הפרעות בימים שלאחר הפוגרום -4-6
הטריגר לפרוץ הפוגרום –7-9
תאור הפורעים -.8-11
תגובות בדעת קהל 12-14
מעורבות השלטון –.15-17
סוגיית ההגנה היהודית ..18-22
סיכום ודיון -22-
5 ביבליוגרפיה -…26
נספח
1 27
נספח
2 –28-37