חד הוריות ועבודה קהילתית העבודה מתייחסת למצוקתן של הנשים החד הוריות בארץ  מחד ולהגבלות החוקיות המעודדות אותן להישאר במעגל האבטלה והעוני.
בנוסף העבודה בוחנת את השירותים השונים הקיימים לאוכלוסיה זו, את הזכויות הרלוונטיות בחוק, העבודה בוחנת כלים בהן ניתן לסייע לאוכלוסיה זו במיקרו ובמאקרו תוך שימוש במקורות רלוונטים לכל הנושאים שהוזכרו.
עבודה קהילתית, כלכלה ורווחה סבירסקי, קראוס , קונור- אטיאס והרבסט (2002)  מדברים על  "מלחמת הקיום" של האם החד הורית.
הבעיה העיקרית הם תשלומי שכ"ד הגבוהים. הלשכות לטענתם נותנות סיוע סוציאלי, אך בכך הן למעשה נותנות דגים ולא חכה.
          כץ ובנדור  (1986) מדברות על הקשר של תיאורית המערכות להתמודדותן של משפחות חד הוריות. לטענתן " משפחה במצוקה מגרה מערכות פורמאליות ובלתי פורמאליות לעזור לה כדי להתגבר על מצוקתה". הן מדגישות שלתמיכה של מערכות בלתי פורמאליות, כמו משפחה וחברים, יש השפעה חיובית משמעותית יותר על תחושת הרווחה של אמהות חד הוריות, מאשר לתמיכת המערכות הפורמאליות. למרות החשיבות הרבה של תמיכה זו, עלינו להיות מודעים לכך שמערכות התמיכה של נשים חד הוריות פעמים רבות מאד נוטות להצטמצם בגלל העומס הרגשי והפיזי שמוטל עליהן.  גם חוסר לגיטימציה של הסביבה מצמצם את מערכות התמיכה. סבירסקי ועמיתיו ((2002) טוענים כי המדינה  לא דואגת לשיפור שכרן של חד הוריות- כאשר הן עובדות ובכך לא מעודדת אותן לצאת לעבוד. למעשה נשים חד הוריות מפסידות ברגע שהן יוצאות לעבוד, כי מופסקת להם קצבת הבטחת הכנסה. בד"כ הן יכולות לעבוד רק בעבודות חלקיות, כך ששכרן לעיתים נמוך ממה שהן  היו מקבלות מבטל"א. בנוסף כאשר ילדן חולה וכו', הן נאלצות להעדר מהעבודה, ואינן יכולות להתחלק בנטל. ה"הועדה" למעון (שמקנה הנחה משמעותית בתשלום), ניתנת להן רק במקרים בהם יש חשש לפגיעה התפתחותית לילד, אם הוא לא ישהה במעון. לשאר האמהות, יינתן סיוע מסוים, רק לאחר שהן יתקבלו לעבודה, השאלה היא כיצד הן יכולות למצוא עבודה, כאשר הן עסוקות בטיפול בילדיהן כל היום. למעשה אם אין בסביבתן של אמהות חד הוריות אנשים ומערכות  תמיכה הן תתקשינה למצוא עבודה וק"ו להתמיד בה.     מיפוי משאבי הקהילה –