בעבודה זו מוצגת פניה של מטופל אנונימי לטיפול פסיכולוגי. סיפורו האישי מנותח באמצעות הפריזמה התיאורטית של תיאוריית ההתקשרות ולאח מכן מפורטים ההיבטים הפרקטיים ביישומה לכדי תכנית טיפול.
העבודה מורכבת ממספר חלקים.
תחילה, מוצג סיפורו של המטופל כמקרה בוחן מרכזי בעבודה.
הפרק השני מציע את תיאוריית ההתקשרות כמסגרת תיאורטית עבור העבודה והוא סוקר את התיאוריה והמושגים המרכזיים הקשורים בה. תיאורית ההתקשרות, הינה תאוריה פסיכולוגית התפתחותית, הטוענת כי בנפש התינוק טבוע צורך ראשוני ופנימי, להתקשרות עם דמות מטפלת לצורך הגנה וקרבה. התיאוריה פותחה ע"י ג'ון בולבי והיא עוסקת בקשר המתפתח בין הורה מטפל לילד בשנותיו הראשונות, כחיונית להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של הילד (דור-חיים, 2016; Bowlby, 1979). המודלים המנטליים שהתינוק מפתח יהיו אחראיים בבגרותו להמשך קיומם של נטיותיו ההתנהגותיות המוקדמות. הם ישפיעו על יצירת קשרים רגשיים עמוקים וקשרים זוגיים בפרט, וכן על ציפיות המבוגר מעצמו ומהעולם. הם יהוו "אבני בנין" שיקבעו את סגנון ההתקשרות שלו כבוגר. הפרק עוסק בסגנונות אלו ומרחיב אודותם.
בפרק השלישי של העבודה נערך ניתוח של מקרה הבוחן תחת הפריזמה התיאורטית ואבחון סוג ההתקשרות שמאפיין את המטופל. לאחר הניתוח, מוצע בפרק יישום פרקטי בדמות תכנית טיפול בשלושה רבדים: רמה קוגניטיבית; רמה רגשית; ורמה התנהגותית.