שואת יהודי אירופה

שאלות חזרה לבחינה

1) מתי מתחילה השואה ומתי היא מסתיימת? הציעו את כל האפשרויות הקיימות לתאריכי התחלה וסיום שלמדנו והסבירו את הרציונל שעומד מאחורי כל אחת מהאפשרויות.
1.
מועד תחילת השואה: 1920.
יש היסטוריונים הטוענים כי השואה התחילה בשנת 1920. מדוע? כי אז נוסדה המפלגה הנאצית. לדעתם, הקמתה של המפלגה הייתה תנאי מוקדם והכרחי לקיום השואה, בלעדיה לא היה קם המנגנון האידיאולוגי שהביא לאחר מכן לשואה, ל"פתרון הסופי" ולרצח ששה מיליון יהודים ואף יותר.
מועד סיום השואה: 1945.
אם הרציונל לקביעת מועד ההתחלה היא הקמת המפלגה הנאצית, לפי אותו רציונל רק כשהמפלגה הנאצית מפוזרת סופית ונאסרת על פי החוק יש לראות בסיומה של השואה. מועד זה הוא שנת 1945 בה נאסרה המפלגה הנאצית וירדה מסדר היום בגרמניה.
2. מועד תחילת השואה: 1932.
היסטוריונים אחרים מציינים כי שנת 1932 היא מועד תחילת השואה. מדוע? כי אז התקיימו הבחירות אשר הובילו לכך שנשיא גרמניה המצביא הגדול הינדנבורג, ביקש מהיטלר להקים את הקואליציה ובכך הוא למעשה קיבל את ה"אישור" להיות ראש ממשלה. ובלי בחירות אלו שבהן הנאצים השיגו רוב כל כך גדול שלא ניתן היה יותר להינדנבורג להתעלם מהמפלגה הנאצית, לא הייתה מתרחשת השואה. היסטוריונים רואים את הבחירות של שנת 1932 כתנאי מוקדם והכרחי לשואה ולכן לדעת כמה מהם יש לראות בשנה זו את תחילת השואה.
מועד סיום השואה: 1945.
אם הרציונל לקביעת מועד תחילתה של השואה היא הבחירות שבהם קבלה המפלגה הנאצית רוב כדי שהיטלר יקבל בקשה מהנשיא להרכיב את הקואליציה, מועד סיום השואה צריכה להיות פיזורה של אותה קואליציה או ליתר דיוק הורדת היטלר מהשלטון. מועד זה הוא שנת 1945 בה ירד היטלר מהשלטון.
3. מועד תחילת השואה: 1933.
רוב רובם של ההיסטוריונים רואים בשנת 1933 מועד תחילת השואה. הסיבה לכך היא שבינואר אותה שנה נכנס אדולף היטלר לתפקיד של קנצלר גרמניה. לדעתם מבלי שהיטלר היה בפועל הופך להיות קנצלר גרמניה, והמפלגה הנאצית הייתה בכך הופכת למפלגה השלטת בגרמניה לא הייתה מתרחשת השואה כפי שאנחנו מכירים אותה. מדוע? מאחר והם טוענים כי אחד הייחודים של השואה היא העובדה שהדברים התרחשו עם גושפנקה מלאה של השלטון. ומבלי שהשלטון היה נאצי, כלומר מבלי שהיטלר היה נכנס לראשות הממשלה, לא היה תנאי כזה מתמלא.
מועד סיום השואה: 1945.
חלק גדול מבין ההיסטוריונים רואים בשנת 1933 מועד תחילת השואה. הסיבה לכך היא שמבלי שהשלטון היה נאצי, כלומר מבלי שהיטלר היה נכנס לראשות הממשלה, לא הייתה גושפנקה מלאה של השלטון. לפי אותו רציונל שנת סיום השואה היא 1945 בה היטלר והמפלגה הנאצית ירדו מהשלטון.
4. מועד תחילת השואה: 1935.
ישנם היסטוריונים שטוענים כי שנת 1935 היא שנת תחילת השואה. הרציונל שלהם הוא שבאותה שנה העבירו את מה שמכנים "חוקי נירנברג". אותם חוקי גזע שלא רק אסרו נישואין וקיום יחסים מחוץ לנישואין בין בעלי דם ארי לבין בעלי מי שאין לו דם ארי, כלומר יהודים, אלא שחוקים אלה שנחקקו בספטמבר 1935 נטלו מהיהודים את אזרחותם. זו הייתה הפעם הראשונה מאז האמנציפציה באירופה (שבמסגרתה זכו היהודים באזרחות בכל מיני מדינות במערב ובמרכז אירופה) שיהודים איבדו את אזרחותם על ידי צו מהשלטון. בעצם, שלילת אזרחותם של היהודים היתה בסיס לגירושים מגרמניה בשנת 1943 ומשם למעשה גורשו למותם במזרח אירופה. זאת ועוד, חוקי נירנברג לא רק אסרו נישואין בין יהודים לארים, ושללו מהיהודים את האזרחות ועוד שורה של איסורים שונים, הם גם שימשו בסיס לסדרה של חוקים – שכולם אגב כונו "תקנות לחוקי נירנברג" – אשר היו החקיקה המרכזית נגד היהודים בגרמניה בין השנים 1935 עד שנת 1943 והם ואף הניחו את הבסיס לגירושם של היהודים מגרמניה בשנת 1943. היטלר הרי ביקש להעביר כמה שיותר חוקים עם כמה שפחות בלגן, ולהעביר חוק היה בלגן לא קטן. הוא היה צריך לזמן את כל הפרלמנט, היו מתקיימים דיונים וכדומה והוא רצה לחסוך לעצמו אל כל זה. איך? בכך שהוא לא הציע חוקים חדשים אלא הפך כל חוק שהיה קשור ביהודים ל"תקנה" נוספת של חוק קיים, דבר שלא חייב לכנס את הרייכסטג, הפרלמנט הגרמני אלא רק שהיטלר עצמו יחליט על ה"תקנה" וינסח אותה יחד עם אנשי משרד המשפטים ויחתום עליה כקנצלר וכנשיא (משנת 1934 היטלר נשא בשני התפקידים לאחר מות הנשיא) ובזה הסתיימה מלאכת החקיקה לכאורה. לכן עוד חשיבות של חוקי נירנברג היא בכך שהם היוו בסיס לכל חוק עתידי בנושא היהודים. אי לכך יש היסטוריונים שרואים בשנת 1935, השנה בה חוקקו חוקי נירנברג, את השנה המכריעה בשואה כי זה היה לא רק חוק הגזע האמיתי הראשון שהפריד סופית בין יהודים לאריים בעניין נישואין, אלא גם הבסיס לכל החקיקה הבאה בגרמניה (ואגב לאחר מכן חקיקה זו הועתקה לכל מדינה כבושה) נגד היהודים והחשוב ביותר – הפעם הראשונה שליהודים באירופה נשללה האזרחות בעת החדשה. עם כיבוש כל אירופה על ידי הנאצים, נשללה אזרחותם של כל היהודים בכל הארצות על פי חוקי נירנברג, שנחקקו בצורה זו או אחרת בכל מדינה כבושה, מעין העתק של מה שנעשה בגרמניה.
מועד סיום השואה: 1948, 1950, 1957.
אם הרציונל של שנת 1935 וחוקי נירנברג הוא שהיהודים איבדו את האזרחות שלהם, ולא הייתה להם מדינה הרי עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 הייתה לכל יהודי מדינה, לפחות בפוטנציה. לגבי קבלת אזרחות, בשנת 1950 נחקק חוק השבות בה כל יהודי אשר רצה לעלות ארצה יכול היה לזכות באזרחות ישראלית. אמנם יהודים רבים לא מימשו זאת בפועל אבל בפוטנציה מאותו רגע ניתן היה לכל יהודי בעולם חסר אזרחות או בעל אזרחות, לזכות באזרחות ישראלית. לפי אותו רציונל שנת סיום השואה היא שנת 1948 לגבי קיום מדינה שמוכנה לקבל אותם ושנת 1950 לגבי השבת אזרחות לכל יהודי באשר הוא. אך לא כל היהודים זכו בפועל באזרחות עם חוק השבות. מה עם אלה שלא רצו לעלות ארצה או אלה שהיו במחנות עקורים בגרמניה? מחנה העקורים האחרון, פרנוואלד, נסגר רק בשנת 1957 ואז כל היהודים שם, כ300 במספר, היו צריכים לקבל החלטה. או לעלות ארצה, או לנסוע בסיוע גרמני לכל מדינה שרצו, או לעבור לבתי חולים או סנטוריום לחולים בגרמניה (מאחר ומדובר היה באנשים חולים שלא יכלו פיזית לעזוב את גרמניה). כתוצאה מכך רק בשנת 1957 כל היהודים שהיו משוללי אזרחות כתוצאה מהיטלר זכו לאזרחות בפועל, או בגרמניה, או בארץ או במדינות אחרות.
5. מועד תחילת השואה: 1938.
יש היסטוריונים הטוענים כי שנת 1938 היא תחילת השואה וזו מכמה סיבות: באותה שנה הייתה חקיקה אנטי יהודית מסיבית נגד היהודים, והגירושים הראשונים של יהודים מאזור אוסטריה ומגרמניה. בנוסף לכך, סיבה נוספת של אותם היסטוריונים הוא קיום "ליל הבדולח" ומה שבא בעקבות אותו פוגרום. "ליל הבדולח" היה הפוגרום האנטי יהודים הגדול הראשון תחת השלטון הנאצי. אמנם בשנת 1933 היה חרם על חנויות יהודיות אבל הוא לא היה מלווה באלימות שיטתית ובהרס, כפי שהיה "ליל הבדולח". אך החשוב מכל, לאחר "ליל הבדולח" כל ה"פטורים" שהיו ליהודים בגרמניה ששירתו כחיילים במלחמת העולם הראשונה בוטלו וכל החקיקה האנטי יהודית חלה עליהם, יהודי גרמניה גורשו למחנות בפעם הראשונה והחלו להרגיש שהסוף קרב. לכן גם החלה הגירה מסיבית מהמדינה. זו גם הייתה הפעם הראשונה שכתוצאה מ"ליל הבדולח" היטלר החליט להעביר את הטיפול בבעיה היהודית לגורם אחד – לפני כן הוא היה בידי המון גורמים שונים – והגורם הנבחר היה הס"ס. רק הס"ס היה מסוגל לאחר מכן לבצע את ה"פתרון הסופי" והוא היה גם אחראי על מחנות ההשמדה שהוקמו בפולין הכבושה. לכן יש לראות בשנת 1938, השנה שבה היהודים "נמסרו" לטיפול הס"ס כשנה שבה החלה השואה, כך לפחות לגבי חלק מההיסטוריונים.
מועד סיום השואה: 1945.
אם הרציונל של שנת 1938 היא העברת היהודים לידי הס"ס, אותו גוף שהיה לאחר מכן אחראי על הפתרון הסופי הרי רק עם השמדתו של אותו גוף נגמרת השואה. לפי אותו רציונל שנת סיום השואה היא שנת 1945 בה הפסיק הס"ס להתקיים הגוף באופן רשמי.
6. מועד תחילת השואה: 1939.
ישנם היסטוריונים לא מעטים שרואים בשנת 1939 – שנת פרוץ מלחמת העולם השנייה – את תחילתה של השואה. מדוע? משום שלדעתם פרוץ המלחמה היה תנאי מוקדם והכרחי לקיום ה"פתרון הסופי" שהוא לדעתם מה שמייחד את השואה מכל הפרעות האחרות שעברו על עם ישראל. מבלי שהייתה גרמניה כובשת את פולין ויוצאת למלחמה כוללת, היא גם לא הייתה מקבלת את האפשרות – הן מבחינת השטחים והן מבחינת תוספת מסיבית של אוכלוסיה יהודית בשטחים הכבושים במזרח – לחשוב על פתרון של רצח. במילים אחרות, מבלי שהייתה פורצת המלחמה סביר שהיו מסתפקים בגרמניה בפתרון של הגירה, ואולי שליחה למחנות עבודה, אמנם היה שם רצח אבל הוא לא היה שיטתי לכל האוכלוסייה וכמובן שלא הייתה כל מחשבה על "פתרון סופי". רק עם התוספת של כמה מיליוני יהודים בפולין ולאחר מכן בברית המועצות שהנאצים לא ידעו איך להיפטר מהם, התחילו לחשוב על "הפתרון הסופי" של רצח היהודים. אי לכך, יש היסטוריונים שרואים בשנת 1939, שנת פרוץ המלחמה, כשנת תחילת השואה.
מועד סיום השואה: 1945.
אם היסטוריונים מדברים על כך שרק עם פרוץ המלחמה התאפשרה הפתרון הסופי, אז רק עם סיומה מסתיים הפתרון הסופי. לפי אותו רציונל שנת סיום השואה היא שנת 1945, שנת סיום המלחמה.
7. מועד תחילת השואה: 1941.
יש היסטוריונים הטוענים כי השואה התחילה בשנת 1941 מאחר שבאותה שנה החל ביצוע מה שמכונה "הפתרון הסופי" במזרח אירופה. לדעת אותם היסטוריונים המונח "שואה" זהה למונח "פתרון סופי" ולכן רק כשהחל הפתרון הסופי ניתן לדבר על שואה. להזכירכם, יש בעיה עם גישה זו מאחר וחלק ממכחישי השואה מאמצים אותה כדי להפחית את מספר היהודים שנרצחו בשואה. כך גם לגבי ההצעה הבאה.
מועד סיום השואה: 1945.
לפי היסטוריונים אלה, השואה היא ה"פתרון הסופי". אם בשנת 1941 הוחלט על הפתרון הסופי יש לחפש את שנת סיום הפתרון הסופי, וזה היה רק עם סיום המלחמה. אי לכך, לפי אותו רציונל שנת סיום השואה היא שנת 1945, שנת סיום הפתרון הסופי.
8. מועד תחילת השואה: 1942.
יש מיעוט של היסטוריונים הרואים בשנת 1942, מועד "ועידת ואנזיי" את מועד תחילת השואה. באותה ועידה לא החליטו על הפתרון הסופי אלא דברו על הכללתה של כל האוכלוסייה היהודית באירופה ולא רק אלה שבמזרח ובברית המועצות והמדינות הבלטיות כפי שהיה בשנת 1941. אותם היסטוריונים, כאמור, רואים רק בהחלטה להרחיב את הפתרון הסופי לכל אירופה מועד תחילת השואה.
מועד סיום השואה: 1945.
בדומה לתאריך הקודם אותם היסטוריונים שרואים בועידת ואנזיי בה הוחלט להכיל את הפתרון הסופי על כל אירופה את תחילת השואה, יש לחפש שוב את סיום הפתרון הסופי. אי לכך לפי אותו רציונל שנת סיום השואה היא שנת 1945, שנת סיום הפתרון הסופי.
(ישנם מספר היסטוריונים שמציעים תאריכים אלטרנטיביים אבל מרבית ההיסטוריונים אינם מקבלים תאריכים אלה. לדוגמא, יש המציעים את שנת 1889, שנת לידתו של היטלר. לפי הגישה הזו לא הייתה השואה מתקיימת בלי היטלר. אי לכך, לפי השיטה הזו שנת סיום השואה היא שנת 1945, שנת מותו של היטלר. שיטה אחרת מצביעה על שנת 1789 שנת המהפכה הצרפתית כשנת תחילת השואה. ההסבר שלהם היא שהאמנציפציה שלה זכו היהודים כתוצאה מהמהפכה הצרפתית היה אחד הגורמים לכך שתורת הגזע שצבר כוח אמצע ובסיום המאה ה19, הופנה דווקא כלפי היהודים. מדוע? מאחר וטענו כי עכשיו שהיהודים זכו בשוויון זכויות היה המון התנצרות ונישואי תערובת אבל היהודים למעשה נשארו יהודים. אי לכך, לא ניתן היה לרדוף אותם מתוך הדת, כי כבר לא היו דתיים או בכלל לא היו יהודים, ולכן חיפשו תירוץ אחר לרדיפת היהודים ומצאו אותה בתורת הגזע שהובילה לשואה. לפי שיטה זו השואה לא הסתיימה משום שעדיין יש הדוגלים בתורת הגזע. ויש המדברים על שנת 1923, הפוטש של היטלר כתחילת השואה וכדומה. וזה מביא לדעה אחרת, דעה של אלה הטוענים כי כל עוד שיש בינינו ניצולי שואה שעדיין נושאים על בשרם את צלקות השואה, הן פיזית והן נפשית, השואה עוד לא הסתיימה. אחרים טוענים כי כל עוד שקיימים בתוכנו מכחישי שואה השואה לא הסתיימה.)
לסיכום:
על פי מרבית ההיסטוריונים, יש לראות בשנת 1933, שנת עלייתו של היטלר ושל המפלגה הנאצית לשלטון, את השנה בה החלה השואה. מבלי שהיטלר היה עולה לשלטון בפועל ומבלי שהמפלגה הנאצית הייתה הופכת למפלגה השלטת בגרמניה, על פי דעה זו לא הייתה מתרחשת השואה במתכונתה הידועה לנו. לפי שיטה זו השואה מסתיימת בשנת 1945 מאותה סיבה. מאחר ובשנה זו היטלר התאבד והמפלגה הנאצית ירדה מהשלטון עם כיבוש גרמניה על ידי בעלות הברית. אפשרות שנייה שחלק מההיסטוריונים מקבלים, היא שהשואה התחילה בשנת 1939 מאחר ומבלי שהייתה פורצת המלחמה, לא הייתה השואה מתרחשת כפי שהיא התרחשה. רק התוספת של אוכלוסייה יהודית מאסיבית במזרח אירופה, בתוספת השטחים הנרחבים שם והאוכלוסייה הגדולה העוינת ליהודים שהתגוררה שם, אפשרו לרצוח מיליונים של יהודים במחנות או באופן תעשייתי. אבל תשובה זו בעייתית כי אם כן, מה לגבי כל היהודים שמתו או שנרצחו בין השנים 1933 ל1939? האם הם לא קורבנות שואה? משום כך, אנחנו נוטים לקבל את התשובה הראשונה, ואולם לכל התשובות האחרות יש יסוד היסטורי כלשהו.

2) היכן התרחשה השואה? הסבירו את הוויכוח בין ההיסטוריונים בעניין זה.

א. היכן התרחשה השואה באירופה (האם בכולה?) ב. היכן התרחשה השואה מחוץ לאירופה: -בצפון אפריקה. -במזרח תיכון. -באסיה. א. באירופה: כעיקרון השואה התרחשה ברוב שטחי אירופה אך היו חמש מדינות ניטרליות שביניהן: ספרד, פורטוגל, שוויץ, שוודיה, וטורקיה האירופאית. מדוע אפשרו הנאצים למדינות אלו להישאר ניטרליות? ספרד ופורטוגל- היו בנות ברית של היטלר מבחינת מבנה השלטון (פשיסטי) אך פליטים יהודים שעברו את הגבול נתנו להם להישאר שם (מי שנתפס בגבול הוסגר לנאצים ) ומכיוון שלא חיו שם הרבה יהודים לא נתעוררה בעיה. שוויץ- שימשה כבנק ענק עבור כל העולם באותה תקופה ולכן הנאצים לא כבשו אותה אך גם היא הסגירה יהודים שנתפסו בגבול (מי שלא נתפס לא הוסגר) שוודיה- שיתפה פעולה עם הנאצים בעניינים כלכליים טורקיה-גשר בין אירופה למזרח התיכון ואסיה והיו בה מרגלים מכל מדינה לכן לגרמנים היה חשוב שתישאר ניטרלית כך שגם הם יוכלו לצבור מידע (שלחו מרגלים) משום כך, לא ניתן לומר כי השואה התרחשה בכל אירופה. ב. מחוץ לאירופה: *צפון אפריקה- אין עדויות לכך שהנאצים תכננו לרצוח מחוץ לשטח אירופה אך היו הרבה יהודים (כמו היהודים בלוב) אשר הועברו לשטח אירופה (איטליה) ומשם למחנה ריכוז נאצי (בלגן בלזן). לכן התרחשות השואה בצפון אפריקה במחלוקת בין ההיסטוריונים: אחדים טוענים כי השואה לא התרחשה בצפון אפריקה מכיוון שיהודים שנשלחו למחנה ריכוז מצפון אפריקה הם יהודים בעלי אזרחות אירופאית.
אחרים טוענים כי ברשימות הנאצים שנערכה לקראת "וועידת ואנזה" תחת הכותרת צרפת יש יותר שמות של יהודים ממה שהיה באמת באותה תקופה בצרפת עדות לכך שהעבירו גם כאלו שלא היו אזרחי אירופה ולכן התרחשה שואה בצפון אפריקה. בתיאוריה יש היסטוריונים הטוענים כי הייתה מתרחשת שואה בצפון אפריקה אילו רומל (מפקד נאצי) בקרב אלעמיין היה מנצח ולכן הייתה כוונה לרצוח יהודים גם מחוץ לאירופה ואילו היסטוריונים אחרים טוענים שלא כך הדבר. לכן קשה לקבוע חד משמעית האם הייתה "שואה" בצפון אפריקה. *במזרח התיכון- במזרח התיכון השואה לא התקיימה למרות שלבנון וסוריה היו תחת המנדט הצרפתי אשר נכבשה בידי הנאצים. *אסיה- אסיה הייתה תחת השלטון היפני אשר שיתפה פעולה עם גרמניה ואיטליה. בנוסף היפנים גם הקימו מחנות ריכוז (כגון באי סומאטרה) אך זה לא היה חלק מן ה"פתרון הסופי" ליהודים (למרות שגם יהודים נרצחו שם) מכאן קשה לערוך הקבלה בין המשטר היפני לשואה ולכן מה שהתרחש שם לא היה "שואה" אלא פעילות עוינת נגד האויב במלחמת העולם השנייה.

3) האם המילה "שואה" זהה למילה "ג'נוסייד" ואם לא, מהם ההבדלים בין המונחים?

גינוסייד הגדרה שהוטבעה על ידי העורך דין רפאל למקין –ההסבר להגדה היה רצח עם. רפאל בהגדרתו התכוון להדגיש שהנאצים בעצם, לא רצחו רק את העם היהודי באופן פיזי , אלא הם רצחו את הרוחניות , ואת הנפש. אבל המחקרים וההיסטוריה הכרונולוגית מוכיחה מפורשות שמטרת העל הייתה השמדה פיזית , לכן הגדרה זו לא עומדת במבחן ההגדרות להיסטוריה עם ישראל בשנים 1933- 1945. באירופה בכלל ובגרמניה בפרט.
לעומת זאת שואה :הגדרתה היא רצח שיטתי ותעשייתי של העם היהודי באירופה על ידי הנאצים ועוזריהם ,ובהסכמת ולגיטימציה שהשלטון הנאצי נתן לכך, כאשר המניעים היו אידיאולוגיה נאצית שלמה שנלמדה בגנים בביתי .הספר , ובאוניברסיטאות. ושטיפת מוח באמצעות אמצעי התקשורת , תעמולה ,כאשר ישנה הלימה מלאה בין הרשויות השונות, שהמטרה הסופית ברורה.
ההיסטוריונים והעם היהודי מציינים את השואה על רצף הזמנים ההיסטורי , מ1933-1945,המאפיין החדש של שואה הוא לא היה לזה תקדים בהיסטוריה רצח מסיבה גזע, השואה כמושג מיוחסת להשמדת שישה מיליון יהודים, למרות שיישנה נטיה להשאיל מושג זה , לאסונות אחרים כמו : שואה גרעינית , או שואה אקולוגית.
אם נבדוק מהי ההגדרה בקרב ניצולי השמדה או ילדיהם- נמצא שכלל הם לא משתמשים במוש זה , כי הם פיתחו לעצמם, מושגים פנימיים שהם מכירים ומזהים אותם ויש עליהם קונצנזוס-" המלחמה" , "מחנות "היה להם זמינים יותר השפה השמישה של מי שהיה שם, וכל מושג אחר היה בגדר זר.
המונח שואה אנחנו מזהים אותו כבר בספר ישעיהו " ומה תעשו ביום פקודה לשואה ממרחק תבואו, אל מי תנוסו לעזרה אנא תעזבו כבודכם "
אסון כבד – הוא אסון טבע ולא אסון מעשה ידי אדם אך מהשו"תיים שנשלחו בין קהילות שונות בשנות ה30 הוגדר "אסון כבד ", האמנם ? לא.