סמינר הממוגש במסגרת קורס כלכלת עבודה בנושא גורמים המשפיעים על תעסוקתן של אמהות חד הוריות בהשוואה לאמהות נשואות

תקציר העבודה

גורמים המשפיעים על תעסוקתן של אמהות חד הוריות בהשוואה לאמהות נשואות סמינריון המוגש במסגרת הקורס:
כלכלת עבודה תקציר מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמים המשפיעים על סיכויי תעסוקתן של אמהות חד הוריות בהשוואה לאמהות נשואות. באופן ספציפי בשאלת המחקר נכללה סוגית השפעתם של השכלת האם, מספר הילדים, והסטאטוס המשפחתי שלה על סבירות השתתפותה בשוק העבודה האזרחי בישראל. סקר הכנסות של הלמ"ס לשנת 2007 היווה את בסיס הנתונים לבחינה הנוכחית, וממנו נדלה מדגם הנשים שהן אמהות לילדים בסטאטוסים משפחתיים שונים אשר קובצו לכדי אמהות נשואות ואמהות לא נשואות (חד הוריות). ממצאי המחקר אוששו את השערותיו באופן חלקי, שיעורי תעסוקתן של החד הוריות נמצאו בניגוד למשוער גבוהים מאלה של הנשים הנשואות, אולם במתאם עם חלק מהמחקרים הקודמים (שמש, 2005). הבדלי השכר בין אמהות לנשואות וחד הוריות לא נמצאו מובהקים, אולם הבדלי ימי העבודה נמצאו מובהקים, ומתוך כך ניתן להסיק כי אמהות חד הוריות עובדות יותר אך משתכרות פחות מאמהות נשואות.   המודל המחקרי נבחן באמצעות רגרסיה, ולמרבה ההפתעה לא החד הוריות לא נמצאה כחסם לשוק העבודה, חסמי שוק העבודה לגבי הנשים היו רמת ההשכלה שלהן, ומספר הילדים במגמה הופכית. השכלה גבוהה מגבירה סיכויי תעסוקה, מספר ילדים גדל והולך מקטין את סיכויי השתתפותה של האם בשוק העבודה וזאת גם לגבי אמהות נשואות (. הדברים נידונים בהרחבה בדיון על רקע מחקרים קודמים והמלצות למדיניות שעיקרה הכשרת והשבחת ההון האנושי הטמון בחד הוריות אשר יקל עליהן להשתלב בשוק העבודה לצד החלת הקלות מס מסוימות אשר עשויות להוציא אותם ממעגל העוני.
תוכן עניינים
תקציר -..2
לוחות וטבלאות –4
מבוא –5
סקירת ספרות –..7
1 . אמהות חד הוריות ושינויים במבנה המשפחה 7
1 .1. אמהות חד הוריות הגדרה -.8
1 .2. חד הוריות בישראל –…9
1 .3. מאפייני שוק העבודה – סיפורה של אפליה מגדרית 10
1 .4. מאפייני שוק העבודה בישראל –..13
1 .5. מגמות תעסוקתית של נשים חד הוריות .15
1 .6. השערות המחקר
19

2 . שיטת המחקר -.20
3 . תוצאות 21
דיון -…28
ביבליוגרפיה —
32
רשימת טבלאות טבלה 3.1. הבדלים בשיעור המועסקות- אמהות חד הוריות לעומת אמהות נשואות 20 טבלה 3.2.  נתוני שכר השוואתיים – אמהות נשואות לעומת אמהות חד הוריות 20 טבלה 3.3 . שעות עבודה חודשיות – אמהות נשואות בהשוואה לאמהות חד הוריות 21
טבלה 3.5. מספר ילדים: אמהות נשואות בהשוואה לאמהות חד הוריות 22
טבלה 3.6.1.  בדיקת מובהקות הבדלי שכר בין אמהות נשואות לחד הוריות 22
טבלה 3.6.2.  בדיקת מובהקות הבדלים בשעות העבודה בין אמהות נשואות לחד הוריות 22
טבלה 3.7. סיכום המודל 23
טבלה 3.7.1. ניתוח שונות24
טבלה 3.7.2  מקדמים המשתנים24
טבלה 3.8. בדיקת מובהקות הבדלי השכלה (שנות לימוד) אמהות נשואות בהשוואה לחד הוריות
5 רשימת לוחות:
לוח 1.3. הבדלי תעסוקה מגדריים12
לוח. 1.6. המודל המחקרי – הצגת משתני המחקר והקשרים ביניהם18
לוח 3.4. שנות לימוד: אמהות נשואות לעומת אמהות חד הוריות 21
לוח  3.7.3. הקירוב הליניארי לשיפוע שבין השכלה לתעסוקה
5 לוח 3.7.4
הליניארי –שיפוע הקשר שבין מספר הילדים לתעסוקת האם
5 מבוא:
בדומה לעולם המערבי בעשורים האחרונים הולכת ומתרחבת בישראל התופעה של חיים במשפחות חד הוריות, הן בעקבות שיעורי גירושין הולכים וגדלים והן כתוצאה מהתרחבות ניכרת של ילודה בקרב נשים רווקות הבוחרות ללדת ללא בן זוג. כיוון שבמשפחה חד הורית מוגבלת יכולת ההשתכרות למפרנס אחד, מצבן הכלכלי  של האמהות החד הוריות לרוב קשה יותר וחלקן בקרב המשפחות העניות גדל בהרבה מחלקן באוכלוסייה. כך שיעור העוני של משפחות חד הוריות מגיע לכדי 30% לעומת כ-
5 % בקרב משפחות זוג עם ילדים. וזאת למרות ש- 80% מהמשפחות החד הוריות העניות הן משפחות עובדות. יש לציין כי בראש מרבית המשפחות האלה עומדת אישה, שהיא האם העובדת החד הורית, מכלול נתוניה אלה מעמידים בנחיתות את פרנסת המשפחה, בעיקר לנוכח הפערים הקיימים בין שכר הגברים לשכרן של נשים בשוק העבודה הישראלי (אליאב אנדבלד, גוטליב, היילברון, טולדנו, קצ'נובסקי ושמלצר, 2009). עוד יצוין כי בעשורים האחרונים אחת התופעות המרכזיות בשוק העבודה היא עלייה בשיעורי השתתפות בכוח העבודה האזרחי בקרב אימהות. שיעור ההשתתפות של נשים חד הוריות בישראל  בשנת 1995- הגיע לכדי שיעור של  65.9%לעומת 59.5%  בקרב אימהות נשואות. כלומר עמד  פער של כ 6.4%- בשיעורי השתתפות. עד לשנת 2001  הפער הצטמצם לכדי שיעור של
3 .6%-  .  אולם, יש לציין כי קצב הגידול בשיעורי השתתפות של אימהות חד הוריות  היה מתון יותר,  מאשר קצב הגידול בשיעורי השתתפות בקרב אימהות נשואות.  משום כך  החליטה הממשלה לנקוט צעדים, ובין השנים  2003-2002- הופעלה תוכנית חדשה האמורה בטווח הקצר לתת תמריץ לכניסה לשוק העבודה של אוכלוסייה זו, ובטווח הארוך להגביר את כושר ההשתכרות של משפחות חד הוריות, תוך העלאת הכישורים התעסוקתיים ומימושם בעבודה (שמש, 2005).
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון מה משפיע  על שיעור השתתפותן של אימהות חד הוריות בשוק העבודה הישראלי בהשוואה לנשים נשואות ואמהות לילדים. שאלת המחקר היא האם קיימים הבדלים בשיעור השתתפותן של אימהות חד הוריות בהשוואה לאימהות נשואות בהתבסס על מאפיינים דמוגרפיים כגון מספר הילדים, ורמת ההשכלה, אשר נמצאו במחקרים קודמים כגורמים התורמים באופן מהופך, כלומר בעוד מספר ילדים הגדל והולך מפחית את סיכויי ההשתתפות של האם בשוק העבודה, רמת השכלתה מקילה עליה למצוא עבודה ולפיכך סבירות השתתפותה עולה (Livermore, & Powers, 2006.; Pingle, 2005)  מתוך כך, ועל בסיס נתונים קודמים השערות המחקר הן כי שיעור ההשתתפות של אימהות חד הוריות נמוך מזה של אימהות נשואות, וזאת מאחר והפער בין אמהות נשואות לחד הוריות הולך ונסגר בשנים האחרונות.
כי קיימים הבדלים בגובה המשכורת בין אמהות נשואות לחד הוריות :  כלומר אמהות חד הוריות משתכרות פחות מאמהות נשואות (על בסיס השתתפותן המעטה יותר והיעדר הסדרים לילדים [Livermore & Powers, 2006.). אמהות נשואות עובדות יותר ימים בחודש בהשוואה לאמהות חד הוריות (העשויות להעדיף משרה חלקית).
כי השכלת האם מגדילה את סיכוייה לתעסוקה הן בקרב אמהות נשואות והן בקרב אמהות חד הוריות- כלומר ככל שהשכלת האם גבוה יותר, כך עולים סיכוייה להשתתפות בכוח העבודה האזרחי כי  מספר הילדים מקטין את סיכויי של אם לצאת לעבודה בעיקר בקרב אמהות חד הוריות – כלומר נטייה להשתתפות בכוח העבודה האזרחי של אימהות נמוכה יותר, ככל שעולה מספר הילדים שלהן.
לצורך זה תיערך הן סקירת ספרות הנוגעת לתופעת האימהות החד הוריות בשוק העבודה הישראלי , לאחר מכן תיערך השוואת ממצאים מחקרים הנוגעת לנושא זה ולבסוף השוואה מעשית של שתי אוכלוסיות האימהות באמצעות כלים  סטטיסטיים לאומדן ההשוואה הכמותית. וזאת במטרה לעמוד על שאלת קיומם של ההבדלים, האם חלו בהם שינויים ומה המצב כיום, על מנת לעקוב אחר חלקן של האמהות החד הוריות בשוק העבודה, משום שכתופעה חברתית  זו הי תופעה שכאמור הולכת  וגוברת ומצריכה תשומת לב מחקרית שתהווה מצע לתשומת לב חברתית אשר תביא לכדי צמצום ממדי העוני בקרב אמהות חד הוריות באמצעות עולם העבודה.