עבודה זו מתמקדת במשפחות מעוטות יכולת כלכלית או נתונות תחת אבטלה ומבקשת לבחון כיצד מצוקה כלכלית משליכה על מאפייני מערכת היחסים בין הורים וילדים.
מעמד סוציואקונומי הינו משתנה דמוגרפי עיקרי. זהו משתנה מורכב הכולל בתוכו לרוב את השכלת ההורים ועיסוקם, הכנסת משק הבית ומבנה המשפחה והוא נמצא קשור למגוון תופעות והתנהגויות אנושיות (Leyendecker et al, 2005). מחקרים העוסקים בהבנת הורות והגורמים התורמים לה מדגימים בין היתר כי מערכת הגורמים הסביבתיים, בייחוד גורמי לחץ וקשיים כלכליים בפרט, מעצבים את ההורות. במילים אחרות, מעמד סוציואקונומי כמקור תמיכה מהווה גורם המשפיע על ההורה, לצד המשאבים הפסיכולוגים האישיים של ההורה ותכונות הילד (אלמוג, 2014). באופן ספציפי, ברנט (2018) טוענת במאמרה שחוסר אמצעים כלכליים הוא אחת הסיבות לנשירת תלמידים מהלימודים ומדגימה שמצוקה כלכלית מובילה הורים לשימוש בענישה גופנית, חינוך נוקשה ובאופן כללי, דינמיקה קשוחה יותר.
בעבודה זו יושם דגש תיאורטי על מחקרים ומאמרים מרכזיים בתחום של יחסי הורים וילדים, סקירת חשיבות המעמד הסוציואקונומי עבור המשפחה והתייחסות ספציפית למצבים של מצוקה כלכלית משפחתית ומשמעותה עבור יחסי הורים-ילדים. מצע תיאורטי זה יהווה בסיס למענה על שאלת המחקר, קרי, כיצד מצוקה כלכלית משליכה על מאפייני מערכת היחסים בין הורים וילדים?
כיום, ניתנת משמעות גבוהה יותר למעמד הכלכלי (בר, 2010) ובהתאמה, משפחות הנתונות ללחצים כלכליים חיות במציאות רווית לחצים הקשורים באי-ודאות כלכלית, אובדן תעסוקה, פינוי מקומות מגורים והחלפתם, מחלות ופשיעה (Chaudry & Wimer, 2016). מציאות זו המובילה למערכת יחסים מורכבת בין הורים וילדים, אווירת כפייה, נזיפות או איומים בעונש או לחילופין הזנחה והיעדר נוכחות הורים, מובילה ילדים לחוש לא אהובים ולאבד את בטחונם העצמי (ברנט, 2018), וכן להתנהגויות מסוכנות כגון צריכת אלכוהול ושימוש בסמים (Dyches et al. 2012). בהיעדר משאבים פסיכו-סוציאליים היכולים לשמש רשת ביטחון ותמיכה עבור ההורים הנתונים במצוקה (Ranta, Punamäki, Chow and Salmela, 2020) ובהיעדר מרחב תקשורת פתוח בין הורים וילדים, מערכת היחסים השלילית יכולה להשליך על חייהם הבוגרים של ילדים ועל מערכות היחסים העתידיות שלהם עם הוריהם.
ממצאים אלו משמעותיים ביותר בימים אלו, נוכח מגפת הקורונה והשלכותיה על מצבן הכלכלי של משפחות רבות (אילן, 1.3.2021). רצוי וראוי כי הממשלה והמוסדות הרלוונטיים יתנו את הדעת על השלכות המצב הכלכלי על מערכות היחסים בין ילדים והורים ויקצו תקציבים ויספקו מערכות תמיכה תואמות, הן עבור ההורים והן עבור הילדים. הספרות המחקרית מדגימה כי בהימצא מסגרות תומכות, ההשפעות של המצב הכלכלי על מערכות היחסים קטנות (Ranta, Punamäki, Chow and Salmela, 2020) ולכן, למען רווחתן הנפשית של משפחות ובאופן ספציפי, עבור הורים וילדים הנמצאים במצוקה, יש ליצור מסגרות נגישות מסוג זה.
חקירת קשר זה משמעותי יותר בימים אלו, לנוכח העובדה כי בשנים האחרונות, עקב מגפת הקורונה, נוצרו מעגלי אבטלה חדשים בישראל ובעולם. בבדיקה אחרונה של הביטוח הלאומי מספר המובטלים בישראל נאמד בכ-75 אלף איש (אילן, 1.3.21). רבים מהנכללים במספר זה הנם הורים לילדים, וניתן להניח שהשינוי הפתאומי במצבם הכלכלי חלחל אל הבית ואיכות החיים, השגרה והרווחה הרגשית של ילדיהם. מציאות זו הזמינה התמודדויות משפחתיות מורכבות וסביר להניח, שהשליכה על מערכות היחסים בין ההורים לילדים.