בית הספר לתקשורת, יצירה וביקורת מאבק ציבורי בעידן האינטרנט פרוס- ניתוח מחאה ציבורית בעידן הפוסט מודרני בחסות המדיום האינטרנטי ובהשוואה לימי המרקסיזם שם הקורס: התקשורת במחשבה מדינית ציון:
96

1 4.03.2010 העידן הנוכחי מציע טכנולוגייה תקשורתית בעלת אפשרויות מגוונות אשר לא הייתה קיימת בעבר. זהו עידן המידע הדיגיטלי, בו אנו מוצפים באינפורמציה זמינה ונגישה בכל רגע נתון באמצעות רשת האינטרנט.
האינטרנט הוא אמצעי התקשורת החדש ביותר, ואולי גם המשמעותי ביותר מעצם האפשרויות הטמונות בו. האינטרנט הגשים את חזון הכפר הגלובלי, באמצעותו אנו מסוגלים להעביר מסרים ותכנים מכל מקום ולכל מקום בעולם, והכול בלחיצת כפתור קלה. האינטרנט כיווץ את מרחב הזמן והמרחב הגיאוגרפי, והפך את העולם לנגיש וזמין לכל אחד.
בשנות ה-40 של המאה העשרים, בעקבות אופיו הרצחני של שלטון סטלין והתקיימותם של מדינות רווחה מערביות שדאגו גם למעמד הפועלים, סוציולוגים רבים הבינו כי כבר לא ניתן לקבל את התיאוריה המרקסיסטית, אלא יש לשכלל אותה ולהתאים אותה לזמנים החדשים. התיאוריה הסוציולוגית כלכלית החדשה, הלוא היא הנאו-מרקסיזם, קיבלה מצד אחד את ניתוחו החברתי של מרקס כי כוחות הייצור הם אלו המניעים  את החברה ובעקבות כך מעצבים אותה.
מצד שני, הם דחו את התחזיות המרקסיסטיות על חברה שיתופית אוטופית. הגישה הנאו-מרקסיסטית טענה שאמצעי התקשורת הם כלי בידי השלטון הקפיטליסטי, והפנתה כלפיהם אצבע מאשימה על  מצבה של החברה המודרנית. הסוציולוגים הנאו-מרקסיסטים, ובניהם הרברט מרקוזה, פיתחו מספר תיאוריות שונות (ההגמונית, פרנקפורט, פוליטית- כלכלית) שמבקשות לתאר ולחשוף את דרכי פעולתם של אמצעי התקשורת במטרתם לדכא מהפכה ומחאה חברתית, וזאת בכדי לשמור על הסטאטוס קוו השלטוני הקיים. אמצעי התקשורת, על פי הגדרתם, מציגים תמונת מצב תואמת לזו של האידיאולוגיה והאינטרסים השלטוניים, הם אלו שיוצרים "תודעה כוזבת" של המציאות בקרב העם, ובנוסף מסיחים את דעת העם מביקורת על המשטר על ידי סיפוק של בידור.
בעבודתי, אסרוק את הביקורות הניאו- מרקסיסטית על אמצעי התקשורת וננסה לומר האם הן גם מתאימות לימינו, בהם האינטרנט מציע מגוון אופציות שלא היו קיימות בעבר?. מקרה הבוחן אשר באמצעותו נבדוק את רלוונטיות הביקורות יהיה מאבקים ציבוריים שהחלו ברשת. אציג  דוגמאות למחאות חברתיות שהחלו ברשת ונבדוק האם הם נשארו בגדר מחאות וירטואליות או שהפכו גם למאבקים ציבוריים אפקטיביים של ממש. באמצעות בחינת הנושא נוכל להביע עמדה האם האינטרנט "מסמם" את ההמונים או שהוא דווקא מעורר ומאגד אותם למחאות ביקורתיות כנגד התנהלות השלטונות?.