סוגיות בחינוך המיוחד
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | חינוך |
| מילות מפתח | מוטיבציה, ריכוז תרגום מאמרים |
| שנת הגשה | 2011 |
| מספר מילים | 26008 |
| מספר מקורות | 20 |
תקציר העבודה
פרק 1 – מהות החינוך המיוחד מהו החינוך המיוחד – החינוך המיוחד הוא מגזר חינוכי ייחודי, המסייע לילדים חריגים. הוא כולל מכלול של גישות, תכניות שירותים ועזרים שונים (פסיכולוגיים, חינוכיים, רפואיים, פרה-רפואיים, סוציאליים ושיקומיים) שנועדו לענות על צרכיהם המיוחדים של ילדים חריגים. החינוך המיוחד הינו חינוך איכותי ואפקטיבי אשר נועד לענות על צרכיהם של ילדים אשר אינם מסוגלים להפיק תועלת ממשית מתכניות החינוך הרגיל הניתנות לבני גילם ולכן הם נזקקים לאמצעי הוראה מיוחדים ולשירותים מיוחדים. ילדים מוגדרים כחריגים במערכת החינוך רק אם יש הכרח לשנות את תכנית הלימודים כדי למלא את צרכיהם כאשר השוני בתכנית הלימודים אינו כמותי בלבד (קצב לימודים איטי, פחות פרקים בתוכנית הלימודים) אלא מהותי בעיקרו. תהליכי הביצוע (דרכי החינוך) בחינוך המיוחד מותאמים למגבלותיו של הילד החריג, כלומר החינוך המיוחד לוקח בחשבון שני סוגים צרכים: הצרכים הזהים לכלל הילדים והצרכים הייחודיים לילדים חריגים. הגישה המנחה את החינוך המיוחד היא ראייה כוללת של כל יחיד על בעיותיו, קשייו, לבטיו ועל רקע סביבתו על מנת לאפשר התייחסות אינדיבידואלית שתהיה מותאמת למצבו הנפשי, הגופני והחברתי. ייחודו של החינוך המיוחד בא לידי ביטוי בהוראה המותאמת לצרכים האינדיבידואלים של כל ילד, הערכת התקדמותו של כל ילד, תכנון הוראה, הגברת מוטיבציה, הפעלת התלמיד, מתן היזון חוזר ועוד. מטרות עיקריות של החינוך המיוחד:
שיקומו של הילד החריג והכנתו לחיים חברתיים ומקצועיים תקינים, ככל האפשר, עד מיצוי יכולתו המרבית. 4 יעדים עיקריים (נכונים גם לחינוך הרגיל): 1. מימוש עצמי – מיצוי הפוטנציאל ה ***ללא מקורות ביבליוגרפיים!!
