הבדלים בגודל אפקט סטרופ אמוציונאלי בין אמהות תושבות אזור מאוים ביטחונית לאמהות תושבות אזור שאינו מאוים מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם יהיו הבדלים בזמני התגובה במטלת סטרופ אמוציונאלי בין אמהות תושבות אזור מאוים מבחינה ביטחונית לבין אמהות תושבות אזור שאינו מאוים מבחינה ביטחונית. השערת המחקר הניחה כי בקרב אמהות תושבות האזור המאוים יימצא אפקט סטרופ אמוציונאלי גדול יותר בהשוואה לנבדקות מהאזור שאינו מאוים. נדגמו 30 נבדקות, משפטים מתוכן תושבות שדרות ואשקלון, וה-משפטים הנותרות תושבות תל אביב וחולון, בדגימת נוחות. במהלך הניסוי נמדדו זמני התגובה של הנבדקות בשיום צבען של מילים ניטרליות ומילים שליליות המתקשרות למציאות הביטחונית בארץ ישראל במטלת סטרופ אמוציונאלי.
תוצאות הניסוי לא איששו את השערת המחקר- הממצאים האמורים עומדים בסתירה לממצאים קודמים שהעלו את הסברה כי ההפרעה תלויה במידת השייכות והרלבנטיות של המילה לחששותיהן ולחציהן של המשתתפות.
מבוא:
האם קרה לכם פעם שבזמן שביקשתם לקרוא ספר שרציתם לקרוא מזה זמן מה, נתקלתם במילה שהסיטה את מחשבותיכם למקום אחר לגמרי? האם קרה לכם שקראתם עמוד שלם מתוך הספר ובסופו גיליתם כי אינכם זוכרים כמעט דבר ממה שקראתם כיוון שאותה מילה הטרידה את מנוחתכם ועוררה את כל הדאגות והחששות מהן ניסיתם לברוח אל כמה רגעי שקט? התשובות לשאלות הללו הובילו אותנו להתעניין בשאלה מה גורם לאותה הסחת דעת ממטלה פשוטה יחסית כמו קריאת ספר והתמקדות במשמעויות הרגשיות של אותה מילה עבורנו. אפקט סטרופ[o1]  אמוציונאלי יכול להסביר הסחת דעת זו. מדובר בהאטה בזמן תגובה לאמירת צבע הדיו שבו המילה כתובה, כאשר זו בעלת תוכן רגשי או מאיים עבורנו (Williams, Mathews & Macleod,1996).
אפקט[o2]  סטרופ מבטא את הפער בין זמן התגובה הנדרש לשיום צבען של מילות צבע תואמות- למשל, מילת הצבע "כחול" כתובה בדיו כחול, לבין זמן התגובה הנדרש לשיום צבען של מילות צבע בתנאי הלא תואם- למשל, מילת הצבע "כחול" כתובה בדיו צהוב. במטלת סטרופ, המשתתף מתבקש לשיים את צבען של מילות צבע הן בתנאי התואם והן בתנאי הלא תואם, כאשר זמני תגובותיו נמדדים. האפקט מתקבל כאשר למשתתפים לוקח זמן ארוך יותר לשיים את צבען של מילות צבע בתנאי הלא תואם לעומת הזמן שאורך השיום של מילות הצבע בתנאי התואם. האפקט נחקר לראשונה על ידי סטרופ בשנת 1935 (1935, Stroop). בשנה זו, פרסם סטרופ את מאמרו הנודע אודות קשב ומאז נחקר האפקט במגוון רחב של וריאציות, ותיאוריות שונות פותחו במטרה להסבירו.
הסבר מקובל לאפקט סטרופ הוא הסבר "מהירות העיבוד היחסית" (relative speed of processing) , אשר מתבסס על העובדה שהקריאה היא תהליך מהיר יותר מזיהוי צבע המילה )למשל, 1969, Fraise ; 1886, Cattell  ; מתוך (1991), Macleod ). היפותזת מהירות העיבוד היחסית מניחה כי כאשר לנבדקים מוצג גירוי בעל שני מימדים, שעל הנבדקים להגיב רק לאחד מהם (משמעות המילה או צבע דיו), מתרחשת תחרות בין שתי התגובות האפשריות. התחרות בין התגובות מתקיימת בשל מגבלת הקיבולת של ערוץ התגובה, המאפשרת רק לתגובה פוטנציאלית אחת לבוא לידי ביטוי.
הקדימות בין שתי התגובות נקבעת לפי מהירות העיבוד שלהן. בשל העובדה שההתייחסות למימד התוכן, קרי קריאת המילה היוא תהליך מהיר יותר מאשר התייחסות למימד הצבע של המילה, שיום מילת הצבע מופרע על ידי תוכנה של המילה, אך לא להיפך ( Posner and Snyder,
1 975  מתוך Macleod, 1991 ). הסבר נפוץ נוסף לאפקט סטרופ הוא הסבר האוטומטיות (the automaticity view) ששורשיו בעבודתו של Cattell (1886), ואשר נשען על הרעיון לפיו עיבוד מימד אחד של הגירוי (צבע דיו) דורש יותר משאבי קשב מאשר תהליך עיבוד המימד השני (משמעות המילה). הסבר האוטומטיות מבוסס על תיאוריות מספר של חוקרים שראו באוטומטיות משתנה המתפתח עם הלמידה, תלוי ניסיון (למשל, Laberge and Samuels, 1974; Posner and Snyder,
1 975; Shiffrin and Schneider, 1977; Logan, 1978 ). ולכן, נראה כי אי- סימטריות זו נובעת מניסיוננו הנרחב בקריאת מילים, בניגוד לניסיוננו בשיום מילות צבע, ומתבטאת בהפרעת סטרופ: הקריאה האוטומטית של המילה תפריע לשיום צבעה, דבר שיתבטא בזמן תגובה ארוך יותר לשיום צבע המילה. מכאן ששיום מילות צבע דורש משאבים רבים יותר מאשר אלו שצורך תהליך קריאת המילים.
 [o1]זה קצת מוקדם מידי לדבר על אפקט סטרופ בשלב כזה.  [o2]מבחינת המבנה – רצוי קודם להתחיל מהכלל – נושא האוטומטיות, וממנו לרדת לפירוט על אפקט סטרופ.