ממן 12 – פסיכולוגיה התפתחותית 10493

שאלה 1:

א. לתינוקות יש נטייה גנטית ביולוגית מולדת (אבולוציונית) להיקשר למטפל בהם אלא אם כן מדובר במקרים קיצוניים ביותר. תינוקות האדם בוכים, קוראים למטפלים שלהם וזוחלים אחריהם עד שהם משיגים קרבה.
אמנם גם הנטייה להתקשרויות וגם שלבי ההתפתחות שלהם הם אוניברסליים, אבל הביטחון שמעניקות היקשרויות אלה עשוי להיות שונה במידה רבה. מיותר מיותראיכות ההיקשרות בין הפעוט למבוגר מושפעת מאד מאיכות הטיפול שהתינוק מתנסה בו, וההיקשרות תבוסס על איכות הטיפול שהוא יקבל. כאשר תינוקות יתנסו בטיפול רגיש, הם יהיו בטוחים בהיענותו של המטפל. פעוט שמטפליו נענים לצרכיו יפתח אמונה שהוא יכול להשפיע על הסביבה ולקבל טיפול מן הזולת. כשהתינוק מקבל יחס חם וזמין יכולתו לסמוך על נוכחותו של המטפל ועל עידודו נותנת לו בסיס לחקירות שלו בסביבה ומקום מפלט מוכן במקרה של איום או מצוקה. בעקבות התנסויות חוזרות ונשנות שבהן המטפל נענה לאיתותים, זמין לתקשורת, מפיג מתחים, ובעל טיפול רגיש(מדויק), התינוק מתחיל לצפות שטיפול כזה יהיה זמין לו תמיד.
יחסי היקשרות בטוחה אינם יכולים להתפתח אם הטיפול אינו זמין או אינו שיטתי, או אם המטפל דוחה את פניותיו של התינוק להקדיש לו תשומת לב או טיפול. (במקר כאלה הילד יפתח כנראה היקשרות לא-בטוחה או חרדה). ילדים שיש להם מטפלים רגישים לומדים שאיתותיהם יזכו לתגובות מהירות ונאותות וכי אפשר לסמוך על המבוגרים כשנדרשת עזרה. בנוסף, מודל הפעולה הפנימי של בעלי היקשרות בטוחה יהיה חיובי -מערכת הצפיות שלהם מהעולם תהיה חיובית וטובה.
על מנת שתינוק יפתח היקשרות בטוחה; ההורים צריכים להעניק לתינוק טיפול רגיש וזמין הכרוך בהיענות לאיתותים ולצרכים שלו. הם צריכים להיות זמינים לטיפול בתינוק באופן שיטתי ויציב, ולענות לצורכי התינוק (הפיזיים והרגשיים) בכל מצב שהו, וכך בעצם להעניק לתינוק תחושת ביטחון שתביא להיקשרות בטוחה. – היקשרות הנוצרת ע"י טיפול רגיש; התאמה לרצונות ולצרכים של התינוק, קריאה נכונה של מה שהוא זקוק לו, וויסות קצב הגירויים שאליהם ייחשף, היענות וזמינות.
ב. בולבי טוען כי קיים קשר הפוך בין תדירות אותות ההיקשרות של התינוק ועוצמתם לבין איכות ההיקשרות שלו לאמו.
תינוק שחווה את אמו כעוגן בטוח וכמקום מפלט במקרה של איום או מצוקה, מרגיש חופשיות וביטחון לחקור את הסובב אותו, ובהרגשה הכללית, ומאותת פחות לאמו גם שהוא לא צמוד אליה ונמצא במרחק-מה ממנה. תינוק עם היקשרות בטוחה יודע שאיתותיו יזכו לתגובה מהירה יחסית ונאותה יפהוכי אפשר לסמוך על אמו במצב של מצוקה – הוא פנוי לחקור את העולם כשאמו איתו. הוא כה בטוח שיזכה לתגובה מהירה, עד שאינו צריך לאותת איתותי אזעקה בכל פעם שהוא נתון במצוקה קלה, ויודע שאם אי-פעם יהיה נתון במצוקה חמורה, העזרה לא תאחר לבוא כשנדרשת עזרה ולכן מאותת לאמו פחות.
להיפך – לעומתו, תינוק שמאופיין בהיקשרות חרדה, שאינו חווה את אמו כעוגן בטוח, מרבה לאותת לאם, מבקש את קרבתה ויעסוק כולו בהתנהגויות של היקשרות חרדה – בכי ומעקב אחרי האם.
ג. תינוק המאופיין בהיקשרות חרדה אינו יחקור את סביבתו בביטחון וביעילות משום שאינו מסוגל להשתמש באמו כעוגן בטוח וכבסיס בטוח לחקירות בסביבה ולכן הוא חושש רוב הזמן לחקור את סביבתו משום שהוא מרגיש שאין לו ביטחון במקרה של איום או מצוקה ושאמו אינה קשובה מספיק לתת לו את העזרה והביטחון שהוא צריך בזמן סכנה ועקב כך ימנע מחקר הסביבה בצורה יעילה ומספקת.לא סומך על זמינותה ורגישותה 47/50

שאלה 2:
א. במחקר אודות תפיסת אובייקטים מוסתרים, פליפ קלמן ואליזבת ספלק ערכו ניסוי בו הציגו לתינוק מוט שנע מאחורי קוביית עץ, כך שחלקו האמצעי מוסתר באמצעות הקובייה – וכך שהתינוקות רואים רק את שני החלקים שאינם מוסתרים.
לאחר מכן, הציגו לתינוקות פעם אחת שתי מוטות הזהים לחלקים שראו, ופעם אחת מוט שלם שהוא האובייקט שהיה מוסתר, בכדי לבחון האם תפסו את המוצג המקורי כמוט אחד שלם או כפי שהוצג במראית עין – שני חלקים קצרים יותר.
החוקרים בחנו את זמן ההתבוננות של התינוקות בפריטים שהציגו להם – במידה והתינוקות יתבוננו באובייקט שאינו מוכר להם, הם יתבוננו בו זמן רב יותר, ובמידה והם יתבוננו באובייקט שמוכר להם – זה יהיה זמן קצר