מטלת מנחה (ממ"ן) 11
הקורס:
"פילוסופיה של החינוך"- 10765
תאריך הגשה: 23.3.13
שאלה
1 – 30 נקודות א.
(משפטים נק') הסבירו באילו מובנים השקפתו החינוכית של אפלטון כפופה לתפיסתו את המדינה האידיאלית.
אפלטון חי במאה החמישית לפנה"ס, בתקופה בה התפתחה ה"פוליס", "עיר- מדינה" ביון.  המדינה הייתה מורכבת אלפים אחדים של אזרחים, שהשתתפו באופן פעיל בקביעת דפוסי הפעילות המדינית, התרבותית והחברתית. לכל מדינה הה אופי ייחודי לה. אפלטון ראה במדינה האידיאלית ישות דמוקרטית, וככזאת, חל בה צדק. לטענתו, המדינה מורכבת משלושה מעמדות: השליטים- הפילוסופים, אוהבי הידע, השומרים- חיילים ועובדי מדינה והמזינים- איכרים, אומנים וסוחרים.  בכדי שיתקיים הצדק, על כל מעמד לבצע את שמוטל עליו. בתפיסתו ועפ"י הגותו, המדינה האידיאלית היא זו הנשלטת על ידי מלך, שנתפס במעמד העיון הגבוה ביותר- הפילוסוף. הפוליס, מתוקף היותה דמוקרטית, מחויבת לספק חינוך לכל אזרח המוגדר "בן חורין" (מעמד של עבד לא נתפס כשווה זכויות דמוקרטיות לשאר המעמדות). כך, מאפשרת המדינה דורות של אזרחים, נתינים, שעתידם להיות אחראים על גורלה, שגדלים על ערכיה ואמונותיה ועתידים לקחת חלק במימושה- בין אם כעובדי אדמה, חיילים או שליטים. כאמור, דגם החינוך של אפלטון הוא "פונקציונאלי" במהותו ומבוסס על תפיסת הפוליס הדמוקרטית- הוא נוצר על מנת לייצר מבוגרים מיומנים שיענו על צרכיה של המדינה. אפלטון האמין שיש לחנך תלמידים בהתאם לכישוריהם ולפי מידותיו של הילד. כל ילד קיבל הזדמנות להפגין את כישוריו ויכולותיו, ורק בשלב מאוחר (גיל 18 לערך) נעשית הפרדה בין מי שימשיך להתקדם בחיי העיון ומי שיעזוב אותם ויהפוך להיות שומר.  בשאלת ה"מימוש העצמי" טוען אפלטון שאין קונפליקט בין היחיד למדינה- טובת היחיד זהה לטובת הכלל והמדינה, והגשמה עצמית תהיה קשורה בהגשמה ופיתוחה של המדינה. כך, ההבדל בין המעמדות נראה צודק: מיעוט של אנשים הצליחו להגיע לחיי עיון מלאים והרוב, המשיכו למלא את התפקידים של השומר או האיכר, ביחס  לצרכי המדינה. היה מקום להזכיר בקצרה את תפיסתו האידאית בהקשר זה -3
ב.
(משפטים נק') העלו כרשימת נקודות את עיקרי הביקורת כנגד השקפתו החינוכית של אפלטון.
אפלטון יוצר דגם מופת אחד ל"חיים טובים"- חיי עיון והעמקה באמת. גישה אובייקטיבית שאינה מכילה את האדם- רצונותיו, אמונותיו וחלומותיו וקובעת כי ישנה רק דרך חיים טובה אחת והיא בחקר האמת. שאלה
2 – 30 נקודות א.
(משפטים נק') הציגו את גישת חינוך האופי, פרטו מהם שורשיה, והסבירו מדוע חוששים רבים מהפילוסופים מפני סכנה של אינדוקטרינציה הטמונה ב"חינוך האופי".
ב.
(משפטים נק') באיזו מידה, לדעתכם, היו עשויים סוקרטס ואפלטון להסכים עם גישת חינוך האופי של אריסטו? הסבירו דבריכם בהתבסס על מושגים ועקרונות ספציפיים בהשקפותיהם של שלושת ההוגים הללו.
שאלה
3 – 20 נקודות איזו משלוש ההשקפות – ההשקפה היהודית, ההשקפה ההלניסטית או ההשקפה ההומניסטית – מדגישה יותר מהאחרות את חשיבות ה"כבוד האופקי"? הסבירו דבריכם בהתבסס על טיעוניו של אלוני, במאמרו: "חינוך לכבוד האדם ולחיים של כבוד".
שאלה
4 – 20 נקודות פרטו את ממדיה המרכזיים של האינטליגנציה הרגשית על-פי מאמרו של אברהם ישראל: "חינוך לאינטליגנציה רגשית במקורות חז"ל, במחשבה ובהלכה". לגבי כל ממד שכזה, הציגו מצווה או הלכה ספציפית המתקשרת, לדעת הכותב, לאותו ממד, והסבירו כיצד.