תקשורת המונים בישראל- סיכום כל הקורס ציון סופי 100 בקורס
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | סיכום |
מקצוע | תקשורת |
קורס | תקשורת בישראל |
מילות מפתח | גבי ויימן, גד ברזילי, גלובליזציה, האינטרנט, הטלוויזיה, הרדיו, יורם פרי., יחידה על שפה ורטוריקה, יצחק רועה ועקביא כהן, לאומיות, מאמרים:המאמר של בירהנק, עיתונות כתובה, קהילה מדומיינת, תמר ליבס ויוסי בר נחום, תמר ליבס זוהר קמפף |
שנת הגשה | 2013 |
מספר מילים | 24885 |
מספר מקורות | 2 |
תקציר העבודה
תקשורת המונים בישראל הקדמה : · לאומיות · המחנה המודרניסטי והמחנה הפרימורדיאלי · הגדרות נוספות ללאומיות: גלנר, בנדיקט אנדרסון, קרל דויטש, מייקל ביליג · קהילה מדומיינת · נרטיב לאומי · ,גלובליזציה, אימפריאליזם תרבותי, גלוקליזציה יחידה ראשונה : העיתונות הכתובה · צמחית העיתונות המודפסת ותרומתה ללאומיות : יצירת קהילה מדומיינת, עלייתן של שפות הלאום, כלי להגדרת קולקטיב, חיזוק תפיסות חברתיות ללאומיות, שיח עיתונאי המפתח נרטיב לאומי ,הבחנה בין "אנחנו " ל "הם", מבנה סדר יום, הנחלת תפיסות הגמוניות.
· הלאומיות היהודית ובמה הייתה שונה מהלאומיות באירופה · מעבר מעיתונות מפלגתית לעיתונות מסחרית · עיתונות עברית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · עיתון הלבנון, עיתון חבצלת, עיתון הצבי ותרומתו של אליעזר בן יהודה לשפה העברית · עיתונות עברית בארץ ישראל בתקופה הבריטית: עיתונות מפלגתית, יצירת תודעה לאומית · שינויים שונים שהתרחשו בתקופת המנדט הבריטי: עלייתן של שפות לאום, עיתונות נישה, עיתונות ערב, עיתונות כפרופסיה, מיסוד העיתונים, מעבר המרכז מירושלים לת"א · עמדת הבריטים לגבי העיתונות ושיטות שהקימו הבריטים לפיקוח על העיתונות · עיתונות מפלגתית בתקופה הבריטית: עיתון דבר, עיתון על המשמר , עיתון הצופה · עיתונות פרטית בתקפה הבריטית: עיתון הארץ. עיתון ידיעות אחרונות , עיתון מערי · הקמת מדינת ישראל 1948: סיבות לכך שלא היו שינויים באופי העיתונות בשנים הראשונות.
· דגמי פיקוח על התקשורת הישראלית: דגם אוטוריטרי, דגם האחריות החברתית , דגם התפתחותי- גורמים ליצירת דגם מעורב בישראל · אמצעי פיקוח של השלטון" הסדרים פורמאליים: פקודת העיתונות, חוקים אחרים. הסדרים בלתי פורמאליים: ועדת העורכים, צנזורה צבאית , אתיקה.
· תהליכים ומגמות בעיתונות המודפסת לאחר קום המדינה: דעיכת עיתונות מפלגתית , התחזקות עיתונות הפרטית · עיתון חדש, הקמתו והשפעתו המרחיקת לכת על שוק העיתונות בישראל , העולם הזה, התפתחות עיתוני נישה: גלובוס , כלכליסט · צמיחת המקומונים- סיבות לצמיחה, העיתונות הלועזית · עיתונות רוסית- סיבות להצלחתה · עיתונות ערבית · עיתונות חרדית : יתד נאמן , המודיע , יום ליום : מאפייני העיתונות החרדית : זכות הציבור שלא לדעת, וועדה רוחנית, חוסר ייצוג של נשים, כלי מאבק פוליטי.
· משבר בעיתונות הכתובה ועיתון ישראל היום יחידה שנייה : הרדיו · מדוע הרדיו לא זכה לתשומת לב מחקרית?
· חשיבות הקמת הרדיו: מדיום מרכזי בהבניית אומה מדומיינת , תחושת השתתפות בחיים חברתיים ואזרחיים , חזרה לחוויית השבט האוראלית ולמאפייניה התקופה האוראלית · תרומת הרדיו לישראל המדומיינת: מבטא את תחיית השפה העברית , אמצעי לסטנדרטיזציה של השפה, הרדיו כמדיום מפיץ מטענים תרבותיים ופוליטיים, תפקיד בכור ההיתוך, טיפוח מוזיקה ותרבות ישראלית, תכנים המבטאים תרבות יהודית חילונית · התפתחות הרדיו בישראל : תקופת המנדט הבריטי · סיבות להתפתחותו המאוחרת של הרדיו ביחס לאירופה · תחנת " קול ירושלים" · הרדיו בשנים הראשונות של הקמת המדינה- מודל ציבורי ממשלתי , קול ישראל ברדיו · תכנים שסייעו לבניית האומה: מדור לחיפוש קרובים , שידור משפט אייכמן, נאומים , שידורים בשעות מלחמה.
· דגמי שידור : דגם השידור הציבורי ודגם השידור המסחרי – הדגם הנבחר בישראל · הקמת רשות השידור- כיצד מורכבת , סעיפי החוק בה , אינטרס ציבורי, מסמך נקדי · קול ישראל ברדיו · מריכוזיות לביזור: תחנות רדיו פיראטיות ותחנות רדיו אזוריות · הקמת הרשות השנייה · ערעור מונופול השידור של רשות השידור וניצני פלורליזם בשידור · גל"צ · תחנת "קול השלום " ותרומתה לגלובליזציה · טבלה מסכמת של דגם השידור , התחנה , מי ממונה ומי מפקח יחידה שלישית : הטלוויזיה · הטלוויזיה בעולם , תפקיד הטלוויזיה , אירועי מדיה · דגמי שידור · התפתחות הטלוויזיה בארצות הים התיכון , התפתחות הטלוויזיה בצפון אירופה · מעבר מלאומיות לגלובליזציה · הטלוויזיה בישראל · נימוקים נגד הקמת הטלוויזיה: כלכלי , תרבותי, חינוכיערכי, פוליטי ובטחוני. נימוקים בעד הקמת הטלוויזיה: חינוכי , סימן לקידמה, נימוק ביטחוני, חיזוק הקשר עם יהודי הגולה.
· הקמת הטלוויזיה הלימודית · הקמת הטלוויזיה הישראלית הממלכתית · המונופול של ערוץ 1
· שבתות וחגים- אליהו כ"ץ ודפוסים מרכזיים בטלוויזיה: הדפוס הפאטי, הדפוס התוספתי , הדפוס החלופי , הדפוס של חדשנות טלוויזיונית · תכנים בטלוויזיה: מוזיקה, סדרות מיובאות וסאטירות, סדרות והפקות מקור , תוכניות תיעוד – עמוד האש ותקומה ,מהדורת מבט ( חדשות) בעידן המונופול של ערוץ 1
ותרומתה לחיזוק לאומיות להבניית קהילה מדומיינת · השפעת המונופול של ערוץ 1 על השיח הציבורי · היבטים מוסדיים , הקמת הרשות השנייה, טלוויזיה בכבלים ובלווין · מעבר לטלוויזיה רב ערוצית · שידורי בצבע , מחיקון ומקרה בוחן אנטי מחיקון · חברה רב ערוצית: שתי מגמות מרכזיות: 1. מעבר מתפיסת שידורים כשירות לציבור לתפיסתם כעסק כלכלי
2 . חשיפה לתכנים ולסוגות מח"ול · שידורים אינטראקטיביים יחידה רביעית : האינטרנט · תחילתו והשתלשלות התפתחותו של האינטרנט · שאלה מרכזית בפרק: האם האינטרנט מהווה סוף לעידן הלאומיות · מאפייני האינטרנט המעוררים חשש שיש בו פוטנציאל לערער זהות לאומית: מדיום גלובאלי , אופי לא טריטוריאלי , הרכבת תפריט אישי ע"י הפרט , אין קול דומיננטי , אופי מבוזר, חשש מאימפריאליזם תרבותי וכפייה מצד תרבות המערב · האם האינטרנט דווקא מחזק לאומיות? המתח סביב רשת גלובאלית לבין זהות לאומית מתקיים סביב מספר סוגיות: סוגיית השפה כזירה ללאומיות , סוגיית הטריטוריה- מיקומו של האינטרנט כזירה ללאומיות, סוגיית השונות בין האתרים בעולם מבחינת הבדל תכני וגרפי , השימוש ברשת בתקופות מלחמה ומשברים.
· האינטרנט בישראל · דפוסי הגלישה בישראל · רשימת אתרים שבהם גולשים הישראלים- הדירוג מוכיח לכאורה על גלובאליות של השימוש ברשת , אך התמונה מורכבת יותר ונראה שדווקא השימוש ברשת מחזק את הלאומיות · שימוש באינטרנט בקרב ילדים ובני נוער · אינטרנט ומיעוטים: אינטרנט ומיעוטים ערביים – הבדלי דפוסי גלישה בין ישראלים ערבים, דפוסי הגלישה החרדית – קישור למאמר טכנולוגיה מתורבתת- קרין נהון וגד ברזילי , קהילת דוברי רוסית.
· האם האינטרנט הוא מהפכה? גישה דיסטופית וגישה אוטופית · בלוגים · אינטרנט בתקופת משבר ביטחוני · פיקוח על האינטרנט · המאמר של בירנהק:
אתיקה עיתונאית ברשת- על הסדרה פרטית , חופש העיתונות, כוח ותחרות" · מודל רוטר ו מודל דראד'ג · הסדרה ציבורית והסדרה פרטית – חשוב מאוד · השוואה בין עיתונות מסורתית לאינטרנט · מי צריך לעצב ולקבוע מדיניות וכללים באינטרנט? מערכת משפטית, הטכנולוגיה או ערכים חברתיים?
· מועצת העיתונות והפיקוח על האינטרנט :אתיקה וחופש ביטוי , אתיקה כאקט כוחני · אתרי אקטואליה · מסקנות חשובות : האינטרנט הוא מדיום בעל מאפיינים ייחודיים , הסדרה פרטית עדיפה על הסדרה ציבורית , יש להיזהר מהניסיון להכיל את סמכותה של מועצת העיתונות על התקשורת המקוונת משום שהניסיון הזה לא בהכרח נובע מהדאגה לחופש העיתונות ולחופש הביטוי , אלא מהווה ביטוי לכוחניות המועצה ולניסיונותיה להרחיב את סמכויותיה, צריך לגבש חוקים כללים אתיים שרלוונטיים למאפיינים של הטכנולוגיה החדשה ולא בהכרח כאלה שמועתקים מהקודים האתיים שהיו רלוונטיים לתקשורת המסורתית.
· יחידה על השפה והרטוריקה: · מושגים חשובים ביחידה: אינטרטקטואליות , מסגרת , רטוריקה של אובייקטיביות- רטוריקה של ניטרליות ,רטוריקה של עובדתיות , רטוריקה של איזון, טקסט פתוח וטקסט סגור , הראיה והגדה · המאמר של תמר ליבס ויוסי בר נחום: "תקשורת מפרגנת: סוכל ניסיון פיגוע בחוף ניצנים" · פרטי האירוע ומסגרת האירוע · טכניקות מסגור שתרמו ליצירת מסגרת מפרגנת של ניצחון הרואי מצד התקשורת: ציטוט של דובר צה"ל , הענקת אותנטיות לעדויות של אזרחים תמימים , יישום המיתוס של סכנה קיומית לישראל ,התמקדות בסטטיסטיקות ומספר התקופים , יישום הרטוריקה של "נס ליהודים" , התרכזות בטעויות האויב ולא בטעויות צה"ל · מסקנות המאמר · המאמר של תמר ליבס וזוהר קמפף:
"שחור, לבן וגוונים של אפור: פלשתינאים בתקשורת באינתיפאדה השנייה · המאמר משווה בין תפקוד התקשורת בתקופת האינתיפאדה הראשונה לבין תפקוד התקשורת באינתיפאדה השנייה ובוחן את אופן ייצוג הפלשתינאים בכל אחת מתקופות האינתיפאדה.
· אינתיפאדה ראשונה – טכניקות מסגור הסכסוך הישראלי- פלשתינאי : מחיקת הצד השני מהמרקע, העלמת הסבל של הצד השני , העצמת האיום שמקורו בצד השני, דה פרסונליזציה, דמוניזציה , התעלמות מההקשר הפוליטי של ההתקוממות. (טכניקות של שחור ולבן) · אינתיפאדה שנייה – טכניקות מסגור הסכסוך הישראלי- פלשתינאי: הפלשתינאים כבעלי דמויות אנושית , סוגיות רכות , הרחבת השיח התקשורתי ציבורי סביב כשלים של צה"ל, קיום ראיונות עם האויב , חשיפת ביוגרפיות של טרוריסטים ( טכניקות של אפור ניסיון להבין את הצד השני) · תמונות שונות שנמצאו בעיתונים מופו לשתי קטגוריות: אויבות מול פגיעות · יחסי הגומלים בין הדימוי לכתב: העצמה , השלמה , הנגדה או היפוך · הסיבות לשינוי בין סיקור האינתיפאדה הראשונה לאינתיפאדה השנייה – מה הסיבות למעבר מייצוג בשחור לבן לגוונים של אפור? שינוי באקולוגיה של התקשורת, חשיפה לערוצי לווין מהעולם הערבי ף שינוי בנורמות המקצועיות של העיתונאים, ז'אנרים חדשים של אקטואליה.
· המאמר של יצחק רועה ועקיבא כהן:
"ניתוח השוואתי של חדשות פתוחות וסגורות בטלוויזיה" · המאמר עוסק בדיווח ובסיקור העיתונאי ומציג ניתוח השוואתי אודות אירוע חדשותי ממספר מדינות בעולם: ישראל , בריטניה, צרפת, מערב גרמניה וארה"ב · פרטי האירוע וסיקור האירוע · סגירות מתגוננת של הטלוויזיה הישראלית : הצגה כחדשות פנים, מסגרת מגוננת , טקסט סגור · סגירות מתקיפה: סיפרו התקשורת האמריקאית: מסגרת של אנרכיה וחוסר שליטה , חדשות חוץ , טקסט פתוח · יחידה על תפקוד התקשורת במשברים ביטחוניים: · המאמר של גד ברזילי:
"מדינה, חברה וביטחון לאומי: תקשורת המונים ומלחמות" · סקירה של המלחמות ממבצע סיני ב 1956 ועד למלחמת המפרץ בשנת 1991: מבצע סיני , מלחמת ששת הימים , מלחמת ההתשה .
· קונצנזוס נרשה , מלחמת יום כיפור כנקודת מפנה בין הממסד הפוליטי לתקשורת · מלחמת לבנון השנייה , האינתיפאדה הראשונה , מלחמת המפרץ · מסקנות המאמר: התקשורת הישראלית של שנות ה-90 מגוונת יותר , חוקרת יותר מזו של שנות ה -50 , אך עובדת היסוד לא השתנתה התקשורת בשעת חירום מגויסת ומשמשת כזרוע חברתית הסברתית של המדינה כפי האזרחים , כל עוד המשטר הפוליטי במלחמה יהיה נכון לצפות שהתקשורת הישראלית תהיה מגויסת.
· המאמר של גבי ויימן:
"הביקורת הציבורית על התקשורת במלחמת לבנון השנייה 2006" · המאמר של ויימן עוסק בביקורת הציבורית שהייתה כלפי התקשורת הישראלית בזמן מלחמת לבנון השנייה , 2006
· התקשורת מבקרת את עצמה · הציבור מבקר את התקשורת – רשימה של 11 סיבות · סיכום המאמר וטענות המאמר · המאמר של יורם פרי:
"שיוניים קוסמטיים או שינויים מהותיים – יחסי תקשורת וביטחון בראשית המאה העשרים ואחת " · המאמר של יורם פרי בודק האם חל שינוי מהותי ביחסי תקשורת –ביטחון במשך השנים או שמא מדובר בשינוי קוסמטי בלבד? · תקופה ראשונה בשנות ה-90 של המאה עשרים שמוגדרת כחברת פוסט מלחמה, תקופה שנייה בעשור הראשון של המאה עשרים ואחת שמוגדרת כחברת מאבק · סוגי פיקוח: פיקוח אינסטרומנטאלי ופיקוח מהותי