העבודות בקורס: מבחן, סיכום למבחן, סיכום, ממ"ן 11, ממ"ן 12, ממ"ן 13, ממ"ן 14,
1. א. . תשובה: א. השידור הציבורי והשידור המסחרי מבוססים כל אחד מהם על עקרונות שונים. מקורו של השידור הציבורי (…) ב. דגם השידור הציבורי אינו עולה בקנה אחד עם התפיסה של חברי הקואליציה. התפיסה של חברי הקואליציה (…) 2. . תשובה: את הנימוק לטענה לפיה לא קיים בישראל שידור מסחרי טהור, ניתן לבסס על […]
1. א. הסבירו את עקרונות הגישה המודרניסטית והפרימורדיאלית. ב. . תשובה: א. הגישה הפרימורדיאלית והגישה המודרניסטית כל אחת בדרכה תופסת את הלאומיות ואת מקור התופעה באופן שונה. הגישה הפרימורדיאלית היא (…) ב. הכתבה שבחרתי מדברת על ייצוגה של מדינת ישראל בתחרות (…) 2. א. קראו את הפרק על תרומת העיתונות ללאומיות, ציינו שתי דרכים בהן […]
– גישות לניתוח לאומיות – גלובליזציה – עיתונות מודפסת – המקרה היהודי-לאומי – תחילת העיתונות בארץ ישראל – עיתונות בתקופת היישוב – מחויבות לגרעין ערכי לאומי – העיתונות העברית לאחר הקמת המדינה – עיתונות של קבוצות מיעוט – עיתונות בשפה הערבית – עיתונות בשפות זרות – משבר העיתונות הכתובה – דגמי תקשורת – הסדרים פורמאליים […]
70 : ציון שאלה 1 )30 נקודות( א. הרדיו מתחיל לפני קום המדינה כשידור ציבורי, וכשקמה המדינה הוא היה מסונף :השידור הציבורי בהתחלה למשרד ראש הממשלה, ב-65 הוא הופך להיות גוף עצמאי ועוזב משרד ראש הממשלה, ב-68 מצטרפת אליו הטלוויזיה, ב-2014 רשות השידור נסגרת וכל השידור הציבורי עבר לכאן שעדיין שידור ציבורי, השידור הציבורי הוא […]
ציון : 92 א. 1. הגישה הפרימורדיאלית: גישה שהולכת אחורה לתוך ההיסטוריה של העם ואומרת שללאומיות באמת יש היסטוריה מאוד רחוקה ומשותפת, למשל היהודים הגיעו מאותו מקור, אם נעשה להם בדיקה גנטית אנחנו נראה שהם מגיעים מאותו מוצע ומקור שהתפתח ביחד. גישה זו מתייחסת למקום המשותף שלנו כמקום משותף אמתי. התחושה של שותפות בתוך אומה, […]
מענה לשאלות הבאות: א. קראו את מושגי היסוד בחקר הרטוריקה שמופיעים בסוף חוברת המטלות ובחרו בשניים שקשורים האחד בשני. הבהירו מה הקשר ביניהם. (10 נק') ב. ציינו בעיה שעלולה להתעורר בשל השימוש באינטר- טקסטואליות. (8 נק') ג. מה הקשר בין "מסגרת" לבין נרטיב לאומי? (7 נק') שאלה 2) 30 נק') א. מה היו הטענות המרכזיות […]
יחידה 1 – מפת התקשורת בישראל 3 תקופות עיקריות: 1. תקופת השלטון העותומאני – מאמצע המאה ה-19 עד תום מלחמת העולם הראשונה. 2. תקופת השלטון המנדטורי – מ 1918 עד 1948. 3. 1 948 עד היום (התקופה העיקרית). 1 . התקופה הראשונה – תקופת השלטון העותומאני מאמר 1 – מלחמת המו"לים בראשית ימיה של העיתונות […]
אמצעי תקשורת המונים בישראל – ממ"ן 14 שאלה 1: הביקורת של הציבור על תפקוד התקשורת בתקופת מלחמת לבנון השנייה הייתה: * ירידה בהערכת תפקוד התקשורת במלחמה- באופן כללי הציבור העריך פחות את תפקודה של התקשורת בזמן המלחמה. * פגיעה במורל העורף והחיילים- דווחי התקשורת פגעו במצב רוחם של התושבים והחיילים במקום לעודד אותם, בעיקר בעיני […]
אמצעי תקשורת המונים בישראל- ממ"ן 13 שאלה 1: הנושא אותו בחרתי הוא השוואה בין עיתון "ידיעות אחרונות" לבין עיתון "ישראל היום", באופן הסיקור של השבתת הרכבת מיום ראשון האחרון (9/1/11) כפי שהתבטא בשני העיתונים. א. שני העיתונים בחרו מסגרות שונות למסגור האירוע: ידיעות בחר לשים את האירוע בדף הראשי, בכותרת הגדולה ועוד שני עמודים מלאים […]
ממ"ן 11 שאלה 1 העיתונות בתקופה העותמנאית א. המכוונות הדומיננטית של העיתונות בתקופה זו היא מכוונות דומיננטית של רווח, הייתה הקמת עיתונים למטרות מסחריות ולא מתוך מטרות אידיאולוגיות. עיתון הלבנון- מכוונות דומיננטית של רווח עיצון החבצלת- מכוונות דומיינטית של רווח עיתון הצבי- מכוונות דומיננטית של רווח(כעסק כלכלי) והיחידי שהייתה לו גם מכוונות דומיננטית של שירות […]
שאלה 1 א). המונח "קהילה מדומיינת" מזוהה עם החוקר בנדיקט אנדרסון, והוא מתאר קהילה שקיימת בתודעה וחבריה חולקים תחושה של קרבה, זהות, ושייכות, למרות שאת מרבית חבריה הם אינם מכירים במציאות. הקהילה המדומיינת מתאפיינת בתחושה של סולידאריות ותחושת גורל משותפת. לתקשורת ההמונים תפקיד מרכזי בהתהוותה של קהילה מדומיינת בשני היבטים: היבט טקסי (צריכת אמצעי התקשורת […]
שאלה 1 רטוריקה של אובייקטיביות היא מונח המתאר את השאיפה לאובייקטיביות בדיווח התקשורתי, כלומר הצנעת עמדת המוען והעברת התוכן החדשותי באופן אובייקטיבי. על מנת למלא אחר האידיאל יש לשמור על שלושה עקרונות: · רטוריקה של ניטראליות: להימנע משימוש במילים טעונות, המעוררות רגשות ועמדות. · רטוריקה של עובדתיות: להיצמד לאירוע המסוקר ולהימנע מעריכת אנלוגיה לאירועים שהתרחשו […]
תקשורת המונים בישראל הקדמה : · לאומיות · המחנה המודרניסטי והמחנה הפרימורדיאלי · הגדרות נוספות ללאומיות: גלנר, בנדיקט אנדרסון, קרל דויטש, מייקל ביליג · קהילה מדומיינת · נרטיב לאומי · ,גלובליזציה, אימפריאליזם תרבותי, גלוקליזציה יחידה ראשונה : העיתונות הכתובה · צמחית העיתונות המודפסת ותרומתה ללאומיות : יצירת קהילה מדומיינת, עלייתן של שפות הלאום, כלי להגדרת […]
ציון ממן 95! השאלות בממן זה עליהן ניתן מענה: שאלה 5 ) 1 נק') חוקרי הלאומיות נחלקים לשני מחנות תיאורטיים מרכזיים: המחנה המודרניסטי והמחנה הפרימורדיאלי. א. הסבירו בקצרה את עיקרי שתי התיאוריות. (10 נק') ב. מה התפקיד של התקשורת בעיצוב לאומיות לפי כל אחת מהתיאוריות? (10 נק') על מנת לענות על שאלה זו יש לקרוא […]
ציון ממן 98! השאלות בממן זה עליהן ניתן מענה: שאלה 5 ) 1 נק') שידורי הטלוויזיה התחילו לפעול בישראל באיחור של כעשרים שנה לעומת מקומות אחרים בעולם. א. מה היו הסיבות לחששות מפני המדיום החדש? (12 נק') ב. כיצד ניתן להבין את החששות בהקשר של המושגים שנלמדו בקורס, וביניהם לאומיות וגלובליזציה. (13 נק') שאלה […]
ציון ממן 100! השאלות בממן זה עליהן ניתן מענה: שאלה 40) 1 נק') ישנה טענה כי במדינות מתפתחות חל שינוי בתפיסה לגבי תפקידה של התקשורת במרחב הלאומי. התפקיד המרכזי שמילאה התקשורת בעבר היה טיפוח הזהות הלאומית, ואילו בשנים האחרונות גוברת הדומיננטיות של התקשורת כסוכנת של דמוקרטיזציה. יש לבחון טענה זו לאור שני מאמרים שמתייחסים […]
סיכום – תקשורת המונים בישראל מבוא העיתונים העבריים הקדימו את הופעת הציונות. החל מאמצע מאה ה-19, העיתונים הם אלה, ששימשו למעין רשת תקשורתית או מרחב (ספרה) ציבורי-מילולי, שקישר בין קהילות יהודיות שהיו מרוחקות אחת מהאחרת, ולא רק במובן הגיאוגרפי (תרבות, לשון). מדינת ישראל נוסדה לתוך עידן של תקשורת המונים אלקטרונית, כשרדיו היה אמצעי תקשורת מבוסס […]
תקשורת המונים בישראל שיעור ראשון הציר התיאורטי של הקורס הוא לאומיות מול גלובליזציה. נעסוק בבחינה של ציר היסטורי כרונולוגי וציר תיאורטי. חומר לבחינה: 2 ספרים של אורן סופר: · מבוא · פרק 1 – עיתונות כתובה, מודפסת · פרק 2 – התפתחות הרדיו · פרק 3 – התפתחות הטלוויזיה · פרק 4 – התפתחות האינטרנט […]
ציון : 100 מאמר של תמר ליבס ויוסי בר נחום :"תקשורת מפרגנת: סוכל ניסיון פיגוע בחוף ניצנים" המאמר של ברזילי סוקר את תפקוד התקשורת במצבי מלחמה שונים , לאורך זמן ודן בשאלה האם התקשורת היא חלק מההגמוניה הממסדית המהווה קול נוסף של הממסד הפוליטי או שיש בשיח התקשורתי ביטוי לקול חלופי המבטא נרטיב עצמאי. "קונצנזוס […]
ציון : 100 שאלה 1: שידור ציבורי שידור מסחרי הסדרה פרטית הסדרה ציבורית מסמך נקדי החלטות הרשות השנייה בדגם הציבורי הערוץ הראשון כמונופול תרומתו להבניית לאומיות: מהודרת חדשות מבט וסדרות תיעודיות תקומה ועמוד האש המחנה המודריניסטי ולאומיות קהילה מדומיינת נרטיב לאומי היבט תוכני היבט טקסי מאפייני האינטרנט המעוררים פוטנציאל לערעור לאומיות האם האינטרנט מערער או […]
ממ"ן 1 1 10.11.13 קורס:10612-תקשורת המונים בישראל ציון : 100 ממן 11 תקשורת המונים בישראל? שאלה 1 א. הגדרת המושגים גישה פרימורדיאלית וגישה מודרניסטית ב. כיצד תורם הנרטיב הלאומי להבניית לאומיות , לפי הגישה המודרניסטית? שאלה 2 קראו טקסטים תקשורתיים שהופיעו בעיתונות המודפסת ובחרו בטקסט שיש בו ביטוי ללאומיות ישראלית. כיצד מצטיירת הלאומיות הישראלית ע"פ […]
ממ"ן 12-תקשורת ההמונים בישראל תשובה לשאלה 1: א. שידור ציבורי-הוא שידור שאמור להיות מנותק משיקולים כלכליים. השידור נתפס כמשרת את אינטרסים הציבור והשידור הציבורי אמור להוביל את הטעם הציבורי. השידור הציבורי אמור לשמש כלי חשוב במדינה דמוקרטית.עליו לספק לציבור מידע,וכן דיון עומק בשאלות בעלות חשיבות והפקות מקור.=פלורליזם תוכני. ממומן ע"י כספי ציבור,אגרה וסובסידיות כאשר הרציונל […]
ממ"ן 11 בקורס 'אמצעי תקשורת המונים בישראל שאלה 1 : א. תרומתה של העיתונות בדבר יצירת ציבור של קוראים, החלה באירופה של המאה ה-17, כאשר בתקופה זו יש לעיתונות תפקיד מרכזי ומאוד חשוב בצמיחת תודעה לאומית. על פי אנדרסון, שהיה אחד מחסידי הגישה המודרנית לניתוח הלאומיות וזה שטבע את המושג 'קהילה מדומיינת' ככזו שמתפתחת בתודעה, […]
שאלה 1 : מאמר: שינויים קוסמטיים או שינויים מהותיים? יחסי תקשורת-ביטחון בראשית המאה העשרים ואחת/ יורם פרי. א. רקע: פרי בודק האם חל שינוי אמיתי ביחסי תקשורת בטחון או שהשינוי הינו קוסמטי בלבד. לצורך כך, פרי עושה הבחנה בין שתי תפיסות עקרוניות ביחס ליחסי הגומלין שקיימים בין התקשורת לצבא: 1. התפיסה המסורתית- מתרחשת לקראת סוף […]
ממ"ן 1 2 בקורס אמצעי תקשורת המונים בישראל שאלה 1: א. הטלויזיה- נחשבת כסוכן חיברות מאוד דומיננטי ומרכזי של המאה ה- 21. קיימים מספר מודלים לטלויזיה ושניים עיקריים הם: 'השידור הציבורי' ו'השידור המסחרי'. השידור הציבורי- עוסק בשידור טלוויזיוני שנותן שירות לציבור. מאפייני השידור הציבורי הם: – אינו מונע משיקולים כלכליים, אינו כפוף לתנאי השוק או […]
מושגי יסוד של הקורס- רלוונטים לכל היחידות: לאומיות-תופעה של תחושת זהות משותפת ושייכות- זיקה לעם/לשטח ותרבות. שאיפה לריבונות עם מאפיינים משותפים, כמו: דת, מסורת ומיתוסים. 2 גישות לניתוח לאומיות-1.הגישה הפרימודיאלית-תפיסה ישנה שלפיה ההיסטוריה של האנשים בעבר מהוויים בסיס לקיומן של אומות מודרניות ויוצרות את הלאום בהווה שנובע ונבנה עקב שורשים אתניים, כמו: ערכים וזכרונות ומיתוסים […]
חומר לבחינה בקורס אמצעי תקשורת המונים בישראל – 10612 כל מה שמסומן בצהוב הינו מושג. מלחמת המו"לים בראשית ימיה של העיתונות בא"י: העיתונות בא"י בתקופה העותומאנית הייתה בעלת מאפיינים מסחריים: 1. צמיחת העיתונות המסחרית: הלבנון, העיתון הראשון, הוקם ע"י יואל משה סלומון ומיכאל הכהן, בעל מוכוונות חברתית וכלכלית. העיתון הביא חדשות מחצרות הרבנים והתנגד לחסידות. […]
שאלה 1 : העיתונות בתקופת המנדט הבריטי: א. המכוונות הדומיננטית- בתקופת המנדט הבריטי יש מרכזיות לעיתונות מפלגתית, אידיאולוגית חברתית, שירותית בגלל שאנו מצויים בתקופה של ראשית הצינות, עליות והתקשורת מבטאת את הניסיון ליצירת זהות קולקטיבית לאומית, בתקשורת שואבת מתוך הזהות וגם יוצרת אותה. העיתונים ראו את עצמם כמדריכי דעת הציבור היהודית. באמצעותם ביטא היישוב היהודי […]
שאלה 1 : א. תפקידי הרדיו בתחילת דרכו: תחיית השפה המדוברת וסטנדארטיזציה של השפה – כתיבת בעברית הייתה מוכרת כבר בקהילות היהודיות הגלות בתפוצות, אך דיבור "חי" בפומבי התחיל עם הקמת הרדיו שנתפס כאמצעי המבטא את המהפכה לנוגעת למיקומה של השפה העברית בחיי העם היהודי. בנוסף אוכלוסיות מרובות ולא משכילות אשר לא יודעות קרוא וכתוב […]
המכוונת הדומיננטית של העיתונות בתקופת המנדט הבריטי הייתה מכוונת שירות חברתית , העיתונות הייתה מפלגתית ברובה ומאחוריה עמדה תחושת שליחות ואחריות לקידום היישוב היהודי,לשמירה על ביטחונו של היישוב היהודי וליישום שאיפותיו. העיתונות בימי המנדט הבריטי הייתה מאוחדת ,למרות חילוקי הדעות הפנימיים נרתמה העיתונות כולה למאבק על בניין היישוב הלאומי ולעידוד העלייה לא"י. העיתונות בימי המנדט […]
בעת מלחמת לבנון השנייה ולאחריה השיח הציבורי,המדיני,הצבאי,האקדמי ואף התקשורתי היה רווי ביקורת קשה על התנהלות התקשורת במהלך המלחמה. הביקורת כלפי התקשורת כללה טענות כי הדיווחים והפרשנויות היו אגרסיביים ואובססיביים,התקשורת התנהלה בחוסר אחריות,דיווחה באופן אובססיבי על הפצועים וההרוגים במערכה,על מיקומי נפילות הטילים,על הקרבות,על הכוחות הלוחמים ועל מהלכי הלחימה,כמו כן,הביקורת כלפי התקשורת כללה גם טענות כי התקשורת […]
א. הסדרה פרטית – הסדרה פרטית פירושה פיתוח מנגנוני פיקוח עצמיים של ארגוני התקשורת והשחקנים בזירה התקשורתית,ההסדרה מתבצעת באמצעות קביעת נורמות התנהגות וכללי אתיקה מקצועיים,להסדרה הפרטית אופי וולונטרי,בניגוד לחוקים שתוקפם מחייב משפטית. הסדרת ריסון ופיקוח עצמיים מתקיימת לצד ההסדרה הציבורית,כלומר,לצד החוקים והתקנות המעוגנים בחוק, לעתים הכללים והקודים המקצועיים הנהוגים בהסדרה הפרטית משמשים אף כבסיס לקביעת […]
ממן 13 אמצעי תקשורת המונים בישראל שאלה 1: א. המאמר : "איראן,הכוח העולה?" מאת ד"ר רונן יצחק: במאמר זה משתמש המחבר במשפטים כגון "איראן הוכיחה כי העקשנות משתלמת וכי האלימות, הטרור והדיכוי ניצחו" "איראן משמשת דוגמה רעה לכך שלא צריך להיכנע לתביעות המערב וכי אפשר להמשיך במדיניות קיצונית כי המערב הוא שייכנע בסופו […]
אמצעי תקשורת המונים בישראל – ממ"ן 11 שאלה 1: תחנת הרדיו "קול השלום" הייתה תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה בישראל. התחנה, שהוקמה על ידי אייבי נתן ב-1973, שידרה מוזיקה וקריאות לשלום. התחנה שידרה 24 שעות ביממה, בעידן שבו מרבית התחנות הפסיקו שידוריהן בחצות הלילה. הייתה זו אלטרנטיבה לאנשים רבים, בעידן שבו ניתן היה לקלוט רק […]
א. פיקוח מהותי – הוא פיקוח מעמיק, פיקוח שבו לתקשורת ולשלטון אין עמדות מוצא משותפות והתקשורת מרשה לעצמה לבקר ולשאול שאלות מהותיות. למשל כאשר יוצאים למלחמה האם הכרחי לצאת למלחמה ? האם אין פתרון אחר ? התקשורת בפיקוח הזה היא לא מגויסת. פיקוח אינסטרומנטאלי – הוא פיקוח לכאורה. שלטון מרשה לתקשורת להעביר ביקורת סמלית או […]
א. א שידור ציבורי: תפקידי השידור הציבורי: 1. אמור לשרת את הציבור ולהיות עצמאי ונטול לחצים ואינטרסים פוליטיים וכלכליים. 2. השידור הציבורי אמור לספק תכנים על בסיס אוניברסלי, לכל סוגי הציבור. כולל מגזרים שאינם מעניינים את המפרסמים בטלוויזיה המסחרית בשל כוח הקנייה הנמוך שלהם (זקנים, בני מיעוטים, ועיירות עוני). 3. לתת ביטוי לדעות ועמדות של […]
אמצעי תקשורת המונים בישראל יחידה 1 זוהי יחידה היסטורית העוסקת בסקירה קצרה על השורשים ההיסטוריים של אמצעי התקשורת בישראל בתקופה העותומאנית והמנדט הבריטי. מטרות היחידה · הצגת ראשית התקשורת העברית בישראל. · המחשת ההמשכיות של התקשורת העברית בישראל · הבלטת השינויים שחלו במוסד התקשורת לפני הקמת המדינה ואחריה. התקופה העותומאנית "מלחמת המו"לים בראשית ימיה של […]
מצגת בת 16 שקופיות, סיכומים, תקשורת בישראל יחידה 1- מפת התקשורת בישראל (מבט היסטורי) יחידה 3- העיתונות הכתובה יחידה 5+6- אמצעי תקשורת ההמונים ומוסדות החברה –