תקשורת המונים בישראל הקדמה : ·         לאומיות ·          המחנה המודרניסטי והמחנה הפרימורדיאלי ·         הגדרות נוספות ללאומיות: גלנר, בנדיקט אנדרסון, קרל דויטש, מייקל ביליג ·         קהילה מדומיינת ·          נרטיב לאומי ·         ,גלובליזציה, אימפריאליזם תרבותי, גלוקליזציה יחידה ראשונה : העיתונות הכתובה ·         צמחית העיתונות המודפסת ותרומתה ללאומיות : יצירת קהילה מדומיינת, עלייתן של שפות הלאום, כלי להגדרת קולקטיב, חיזוק תפיסות חברתיות ללאומיות, שיח עיתונאי המפתח נרטיב לאומי ,הבחנה בין "אנחנו " ל "הם", מבנה סדר יום, הנחלת תפיסות הגמוניות.
·          הלאומיות היהודית ובמה הייתה שונה מהלאומיות באירופה ·         מעבר מעיתונות מפלגתית לעיתונות מסחרית ·          עיתונות עברית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ·         עיתון הלבנון, עיתון חבצלת, עיתון הצבי ותרומתו של אליעזר בן יהודה לשפה העברית ·         עיתונות עברית בארץ ישראל בתקופה הבריטית: עיתונות מפלגתית, יצירת תודעה לאומית ·         שינויים שונים שהתרחשו בתקופת המנדט הבריטי: עלייתן של שפות לאום, עיתונות נישה, עיתונות ערב, עיתונות כפרופסיה, מיסוד העיתונים, מעבר המרכז מירושלים לת"א ·         עמדת הבריטים לגבי העיתונות ושיטות שהקימו הבריטים לפיקוח על העיתונות ·         עיתונות מפלגתית בתקופה הבריטית: עיתון דבר, עיתון על המשמר , עיתון הצופה ·         עיתונות פרטית בתקפה הבריטית: עיתון הארץ. עיתון ידיעות אחרונות , עיתון מערי ·         הקמת מדינת ישראל 1948: סיבות לכך שלא היו שינויים באופי העיתונות בשנים הראשונות.
·         דגמי פיקוח על התקשורת הישראלית: דגם אוטוריטרי, דגם האחריות החברתית , דגם התפתחותי-  גורמים ליצירת דגם מעורב בישראל ·         אמצעי פיקוח של השלטון" הסדרים פורמאליים: פקודת העיתונות, חוקים אחרים. הסדרים בלתי פורמאליים: ועדת העורכים, צנזורה צבאית , אתיקה.
·         תהליכים ומגמות בעיתונות המודפסת לאחר קום המדינה: דעיכת עיתונות מפלגתית , התחזקות עיתונות הפרטית ·         עיתון חדש, הקמתו והשפעתו המרחיקת לכת על שוק העיתונות בישראל , העולם הזה, התפתחות עיתוני נישה: גלובוס , כלכליסט ·         צמיחת המקומונים- סיבות לצמיחה, העיתונות הלועזית ·         עיתונות רוסית- סיבות להצלחתה ·         עיתונות ערבית ·         עיתונות חרדית : יתד נאמן , המודיע , יום ליום : מאפייני העיתונות החרדית : זכות הציבור שלא לדעת, וועדה רוחנית, חוסר ייצוג של נשים, כלי מאבק פוליטי.
·         משבר בעיתונות הכתובה ועיתון ישראל היום יחידה שנייה : הרדיו ·         מדוע הרדיו לא זכה לתשומת לב מחקרית?
·         חשיבות הקמת הרדיו: מדיום מרכזי בהבניית אומה מדומיינת , תחושת השתתפות בחיים חברתיים ואזרחיים , חזרה לחוויית השבט האוראלית ולמאפייניה התקופה האוראלית ·         תרומת הרדיו לישראל המדומיינת: מבטא את תחיית השפה העברית , אמצעי לסטנדרטיזציה של השפה, הרדיו כמדיום מפיץ מטענים תרבותיים ופוליטיים, תפקיד בכור ההיתוך, טיפוח מוזיקה ותרבות ישראלית, תכנים המבטאים תרבות יהודית חילונית ·         התפתחות הרדיו בישראל  : תקופת המנדט הבריטי ·         סיבות להתפתחותו המאוחרת של הרדיו  ביחס לאירופה ·         תחנת " קול ירושלים" ·         הרדיו בשנים הראשונות של הקמת המדינה- מודל ציבורי ממשלתי , קול ישראל ברדיו ·         תכנים שסייעו לבניית האומה: מדור לחיפוש קרובים , שידור משפט אייכמן, נאומים , שידורים בשעות מלחמה.
·         דגמי שידור : דגם השידור הציבורי ודגם השידור המסחרי – הדגם הנבחר בישראל ·         הקמת רשות השידור- כיצד מורכבת , סעיפי החוק בה , אינטרס ציבורי, מסמך נקדי ·         קול ישראל ברדיו ·         מריכוזיות לביזור: תחנות רדיו פיראטיות ותחנות רדיו אזוריות ·         הקמת הרשות השנייה ·         ערעור מונופול השידור של רשות השידור וניצני פלורליזם בשידור ·         גל"צ ·         תחנת "קול השלום " ותרומתה לגלובליזציה ·         טבלה מסכמת של דגם השידור , התחנה , מי ממונה ומי מפקח יחידה שלישית : הטלוויזיה ·         הטלוויזיה בעולם , תפקיד הטלוויזיה , אירועי מדיה ·         דגמי שידור ·         התפתחות הטלוויזיה בארצות הים התיכון , התפתחות הטלוויזיה בצפון אירופה ·         מעבר מלאומיות לגלובליזציה ·         הטלוויזיה בישראל ·         נימוקים נגד הקמת הטלוויזיה: כלכלי , תרבותי, חינוכיערכי, פוליטי ובטחוני.  נימוקים בעד הקמת הטלוויזיה: חינוכי , סימן לקידמה, נימוק ביטחוני, חיזוק הקשר עם יהודי הגולה.
·         הקמת הטלוויזיה הלימודית ·         הקמת הטלוויזיה הישראלית הממלכתית ·         המונופול של ערוץ 1
·         שבתות וחגים- אליהו כ"ץ ודפוסים מרכזיים בטלוויזיה: הדפוס הפאטי, הדפוס התוספתי , הדפוס החלופי , הדפוס של חדשנות טלוויזיונית ·         תכנים בטלוויזיה: מוזיקה, סדרות מיובאות וסאטירות, סדרות והפקות מקור , תוכניות תיעוד – עמוד האש ותקומה  ,מהדורת מבט ( חדשות) בעידן המונופול של ערוץ 1
ותרומתה לחיזוק לאומיות להבניית קהילה מדומיינת ·         השפעת המונופול של ערוץ 1 על השיח הציבורי ·         היבטים מוסדיים , הקמת הרשות השנייה, טלוויזיה בכבלים ובלווין ·         מעבר לטלוויזיה רב ערוצית ·         שידורי בצבע , מחיקון ומקרה בוחן אנטי מחיקון ·         חברה רב ערוצית: שתי מגמות מרכזיות: 1. מעבר מתפיסת שידורים כשירות לציבור לתפיסתם כעסק כלכלי  
2 . חשיפה לתכנים ולסוגות מח"ול ·         שידורים אינטראקטיביים יחידה רביעית : האינטרנט ·         תחילתו והשתלשלות התפתחותו של האינטרנט ·         שאלה מרכזית בפרק: האם האינטרנט מהווה סוף לעידן הלאומיות ·         מאפייני האינטרנט המעוררים חשש שיש בו פוטנציאל לערער זהות לאומית:  מדיום גלובאלי , אופי לא טריטוריאלי , הרכבת תפריט אישי ע"י הפרט , אין קול דומיננטי , אופי מבוזר, חשש מאימפריאליזם תרבותי וכפייה מצד תרבות המערב ·         האם האינטרנט דווקא מחזק לאומיות? המתח סביב רשת גלובאלית לבין זהות לאומית מתקיים סביב מספר סוגיות: סוגיית השפה כזירה ללאומיות , סוגיית הטריטוריה- מיקומו של האינטרנט כזירה ללאומיות, סוגיית השונות בין האתרים בעולם מבחינת הבדל תכני וגרפי , השימוש ברשת בתקופות מלחמה ומשברים.
·         האינטרנט בישראל ·         דפוסי הגלישה בישראל ·         רשימת אתרים שבהם גולשים הישראלים-  הדירוג מוכיח לכאורה על גלובאליות של השימוש ברשת , אך התמונה מורכבת יותר ונראה שדווקא השימוש ברשת מחזק את הלאומיות ·         שימוש באינטרנט בקרב ילדים ובני נוער ·         אינטרנט ומיעוטים: אינטרנט ומיעוטים ערביים – הבדלי דפוסי גלישה בין ישראלים ערבים, דפוסי הגלישה החרדית – קישור למאמר  טכנולוגיה מתורבתת- קרין נהון וגד ברזילי , קהילת דוברי רוסית.
·         האם האינטרנט הוא מהפכה? גישה דיסטופית וגישה אוטופית ·         בלוגים ·         אינטרנט בתקופת משבר ביטחוני ·         פיקוח על האינטרנט ·        המאמר של בירנהק:
אתיקה עיתונאית ברשת- על הסדרה פרטית , חופש העיתונות, כוח ותחרות" ·         מודל רוטר ו מודל דראד'ג ·         הסדרה ציבורית והסדרה פרטית – חשוב מאוד ·          השוואה בין עיתונות מסורתית לאינטרנט ·         מי צריך לעצב ולקבוע מדיניות וכללים באינטרנט? מערכת משפטית, הטכנולוגיה או ערכים חברתיים?
·         מועצת העיתונות והפיקוח על האינטרנט :אתיקה וחופש ביטוי , אתיקה כאקט כוחני ·         אתרי אקטואליה ·         מסקנות חשובות : האינטרנט הוא מדיום בעל מאפיינים ייחודיים , הסדרה פרטית עדיפה על הסדרה ציבורית , יש להיזהר מהניסיון להכיל את סמכותה של מועצת העיתונות על התקשורת המקוונת משום שהניסיון הזה לא בהכרח נובע מהדאגה לחופש העיתונות ולחופש הביטוי , אלא מהווה ביטוי לכוחניות המועצה ולניסיונותיה להרחיב את סמכויותיה, צריך לגבש חוקים כללים אתיים שרלוונטיים למאפיינים של הטכנולוגיה החדשה ולא בהכרח כאלה שמועתקים מהקודים האתיים שהיו רלוונטיים לתקשורת המסורתית.
·      יחידה על השפה והרטוריקה: ·         מושגים חשובים ביחידה: אינטרטקטואליות , מסגרת , רטוריקה של אובייקטיביות- רטוריקה של ניטרליות ,רטוריקה של עובדתיות , רטוריקה של איזון, טקסט פתוח וטקסט סגור , הראיה והגדה ·         המאמר של תמר ליבס ויוסי בר נחום: "תקשורת מפרגנת: סוכל ניסיון פיגוע בחוף ניצנים" ·         פרטי האירוע  ומסגרת האירוע ·         טכניקות מסגור שתרמו ליצירת מסגרת מפרגנת של ניצחון הרואי מצד התקשורת: ציטוט של דובר צה"ל , הענקת אותנטיות לעדויות של אזרחים תמימים , יישום המיתוס של סכנה קיומית לישראל ,התמקדות בסטטיסטיקות ומספר התקופים , יישום הרטוריקה של "נס ליהודים" , התרכזות בטעויות האויב ולא בטעויות צה"ל ·         מסקנות המאמר ·        המאמר של תמר ליבס וזוהר קמפף:
"שחור, לבן וגוונים של אפור: פלשתינאים בתקשורת באינתיפאדה השנייה ·         המאמר משווה בין תפקוד התקשורת בתקופת האינתיפאדה הראשונה לבין תפקוד התקשורת באינתיפאדה השנייה ובוחן את אופן ייצוג הפלשתינאים בכל אחת מתקופות האינתיפאדה.
·         אינתיפאדה ראשונה – טכניקות מסגור הסכסוך הישראלי- פלשתינאי : מחיקת הצד השני מהמרקע, העלמת הסבל של הצד השני , העצמת האיום שמקורו בצד השני, דה פרסונליזציה, דמוניזציה , התעלמות מההקשר הפוליטי של ההתקוממות. (טכניקות של שחור ולבן) ·         אינתיפאדה שנייה  – טכניקות מסגור הסכסוך הישראלי- פלשתינאי:  הפלשתינאים כבעלי דמויות אנושית , סוגיות רכות , הרחבת השיח התקשורתי ציבורי סביב כשלים של צה"ל, קיום ראיונות עם האויב , חשיפת ביוגרפיות של טרוריסטים ( טכניקות של אפור ניסיון להבין את הצד השני) ·         תמונות שונות שנמצאו בעיתונים מופו לשתי קטגוריות: אויבות מול פגיעות ·         יחסי הגומלים בין הדימוי לכתב: העצמה , השלמה , הנגדה או היפוך ·         הסיבות לשינוי בין סיקור האינתיפאדה הראשונה לאינתיפאדה השנייה – מה הסיבות למעבר מייצוג בשחור לבן לגוונים של אפור? שינוי באקולוגיה של התקשורת, חשיפה לערוצי לווין מהעולם הערבי ף שינוי בנורמות המקצועיות של העיתונאים, ז'אנרים חדשים של אקטואליה.
·        המאמר של יצחק רועה ועקיבא כהן:
"ניתוח השוואתי של חדשות פתוחות וסגורות בטלוויזיה" ·         המאמר עוסק בדיווח ובסיקור העיתונאי  ומציג ניתוח השוואתי אודות אירוע חדשותי  ממספר מדינות בעולם: ישראל , בריטניה, צרפת, מערב גרמניה וארה"ב ·         פרטי האירוע וסיקור האירוע ·         סגירות מתגוננת של הטלוויזיה הישראלית : הצגה כחדשות פנים, מסגרת מגוננת , טקסט סגור ·         סגירות מתקיפה: סיפרו התקשורת האמריקאית: מסגרת של אנרכיה וחוסר שליטה , חדשות חוץ , טקסט פתוח ·      יחידה על תפקוד התקשורת במשברים ביטחוניים: ·        המאמר של גד ברזילי:
"מדינה, חברה וביטחון לאומי: תקשורת המונים ומלחמות" ·         סקירה של המלחמות  ממבצע סיני ב 1956 ועד למלחמת המפרץ בשנת 1991: מבצע סיני , מלחמת ששת הימים , מלחמת ההתשה .
·         קונצנזוס נרשה , מלחמת יום כיפור כנקודת מפנה בין הממסד הפוליטי לתקשורת ·         מלחמת לבנון השנייה , האינתיפאדה הראשונה , מלחמת המפרץ ·         מסקנות המאמר: התקשורת הישראלית של שנות ה-90 מגוונת יותר , חוקרת יותר מזו של שנות ה -50 , אך עובדת היסוד לא השתנתה התקשורת בשעת חירום מגויסת ומשמשת כזרוע חברתית הסברתית של המדינה כפי האזרחים , כל עוד המשטר הפוליטי במלחמה יהיה נכון לצפות שהתקשורת הישראלית תהיה מגויסת.
·        המאמר של גבי ויימן:
"הביקורת הציבורית על התקשורת במלחמת לבנון השנייה 2006" ·         המאמר של ויימן עוסק בביקורת הציבורית שהייתה כלפי התקשורת הישראלית בזמן מלחמת לבנון השנייה , 2006
·         התקשורת מבקרת את עצמה ·         הציבור מבקר את התקשורת – רשימה של 11 סיבות ·         סיכום המאמר וטענות המאמר ·        המאמר של יורם פרי:
"שיוניים קוסמטיים או שינויים מהותיים – יחסי תקשורת וביטחון בראשית המאה העשרים ואחת " ·         המאמר של יורם פרי בודק האם חל שינוי מהותי ביחסי תקשורת –ביטחון במשך השנים או שמא מדובר בשינוי קוסמטי בלבד? ·         תקופה ראשונה בשנות ה-90 של המאה עשרים שמוגדרת כחברת פוסט מלחמה, תקופה שנייה בעשור הראשון של המאה עשרים ואחת שמוגדרת כחברת מאבק ·         סוגי פיקוח: פיקוח אינסטרומנטאלי ופיקוח מהותי