פרק רביעי – תהליך הכנסת השינויים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2011
מספר מילים 1222
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

פרק רביעי – תהליך הכנסת השינויים:
מציג מודלים תיאורטיים מרכזיים לבחינת הכנסת חידושים ושינויים למערכות חינוך, ובוחן קשיים ומחסומים ביישום רפורמות וחידושים – בארץ ובמקומות שונים בעולם. ניתוח תהליך הכנסת שינוי למערכת החינוך (כמו למערכות חברתיות אחרות) הוא מן הבעייתיים ביותר הן בתחום המחקר והן בתחום ההפעלה המעשית בשדה. אחת הסיבות לכך יסודה בעובדה, שבפרויקטים רבים אשר עסקו בהכנסת שינויים יש מעט מאוד תיעוד על תהליך הפיתוח. יתר על כן, הרב – גוניות של החידושים השונים אינה מאפשרת יצירת מודל אחד של הפעלה ובקרה על תהליך השינוי. בפרק זה מוצגים שלושה מודלים תיאורטיים מרכזיים לבחינת תהליכים של הכנסת שינויים. כמו כן, מנתחים המאמרים את ביצוע הרפורמה בארץ, הפעלה אמפירית של שינוי בתחום הוראת הטבע לגיל הרך בארץ ומגוון של פרויקטים רחבי ממדים, שהופעלו במקומות שונים בעולם בתכנונם ובפיקוחם של גופים בין לאומיים, דוגמת הבנק העולמי והאומות המאוחדות. מאמר: morrish, I. (1976). Three models of how change occurs מאמרו של מוריש מציג את שלושת המודלים המרכזיים לבחינת תהליכים של הכנסת שינויים: א.      המודל של מחקר ופיתוח (research & development model). ב.      המודל של פעילות גומלין חברתית (social interaction model). ג.       המודל של פתרון בעיות (problem solving model). שאלות הכנה: פרט והסבר את 4 השלבים העיקריים של תכנון חידוש ויישומו במודל המחקר והפיתוח (קרא בעיון את תרשים 14 בעמוד 234). מודל המחקר והפיתוח עוסק בהחדרת שינוי, שכיוונו מלמעלה כלפי מטה (top-down). מנה את הקשיים העיקריים ביישום שינוי, ה"מתבשל" במסגרת מכונים ומוסדות של מחקר ופיתוח. פרט והסבר את 5 השלבים העיקריים של אימוץ חידוש במודל של פעילות גומלין חברתית (קרא בעיון תרשים 15 בעמוד 238). הסבר את היתרונות (והחסרונות) האפשריים של מודל פעילות – הגומלין החברתית לאימוץ שינוי, בהשוואה למודל המחקר והפיתוח. פרט והסבר את 6 השלבים העיקריים של תכנון שינוי ויישומו במודל של פתרון בעיות (קרא בעיון את התרשימים 16 ו 17 בעמוד 239). הסבר את היתרונות (והחסרונות) האפשריים של מודל פתרון בעיות בהשוואה למודל המחקר והפיתוח. תן דוגמא קונקרטית של הכנסת שינוי למערכת חינוך בישראל, ונתח אותה עפ"י אחד משלושת המודלים, שהוצגו לעיל. מאמר: Havelock, R.G. & huberman, A.M. (1977). הבלוק והוברמן, ערכו מחקר מקיף מאוד בניסיון לנתח פרויקטים רחבי ממדים של חידושים בארצות מתפתחות, ע"ס תיעוד שנכתב במהלך הפעלת הפרויקטים. הקטע Barries to Innovation מציג בקצרה את המכשולים העיקריים, שהתגלו בתהליך הכנסת שינויים למערכות חינוך במקומות שונים ברחבי העולם. מציג דוגמת מחקר שנעשה בחסות האו"ם בארצות מתפתחות, כך שממצאיו נכונים לארצות מתפתחות (בעיקר אפריקה ואסיה). העבירו שאלונים לראשי פרויקטים חינוכיים במדינות מתפתחות – התבקשו לרשום מהם הבעיות העיקריות שהקשו עליהם להפעיל בהצלחה את הפרויקט – הם קיבלו יותר מ 60 גורמים שמוינו ל 7 קטגוריות.  שאלות הכנה:
1 . הבלוק והוברמן מונים 7 מכשולים עיקריים להחדרת שינויים למערכות חינוך. פרט כל אחד מהם, והבא דוגמא קונקרטית, רצוי ממערכת החינוך בישראל.
2 . אילו מבין 7
המכשולים שמונים הבלוק והוברמן, נראים לך כרלוואנטיים במיוחד במערכת החינוך בישראל? נמק. מאמר: Verspoor, A. (1989). Implementation Strategies: A Framework for Analysis וורספור ערך עבור הבנק העולמי, דו"ח מקיף על תהליך הכנסת שינויים בארצות מתפתחות במקומות שונים בעולם. הקטע הראשון – מנתח אסטרטגיות שונות להחדרת שינויים. הקטע השני – מציג ניתוחי – אירוע, המדגימים את האסטרטגיות השונות. שאלות הכנה: הסבר את ההבחנה שעורך וורספור בין 4 אסטרטגיות להחדרת שינוי (עפ"י היקף ועומק השינוי): חידוש פרוגרסיבי בהיקף גדול (progressive innovation). התפשטות הדרגתית של שינוי (incremental expansion). שינוי מוגדר בהיקף קטן (discrete change). שינוי שהינו בבחינת פרויקט ניסיוני מתמשך (permanent pilot). עיין בטבלה 6.2 ואפיין כל אחת מארבע האסטרטגיות עפ"י הקריטריונים שמציע וורספור. הסבר את המונחים יציבות של הסביבה environmental stability והיעדר יציבות של הסביבהuncertainty  environmental. כיצד משפיעים משתנים אלו על החדרת שינוי למערכת חינוך?
קרא בעיון את ניתוחי האירוע המוצגים, ונתח בפירוט דוגמה אחת לכל אסטרטגיה. בחר חידוש או רפורמה כלשהי במערכת החינוך בישראל ונתח אותה עפ"י הקריטריונים שמציע וורספור. סכם את התנאים האופטימאליים להחדרת שינוי למערכת החינוך, עפ"י הממצאים שמציג וורספור. השווה את המסקנות של הבלוק והוברמן למסקנות של וורספור לגבי הקשיים והמחסומים, המתגלים במהלך הפעלת שינוי. מאמר: חן, מ', לוי, א', אדלר, ח' (1978). ביצוע הרפורמה עד כה: פרק ב' מתוך: מחקר חטיבת הביניים. לקוח מתוך דו"ח הערכת הרפורמה בישראל, וסוקר בקצרה את שלבי הפעלת הרפורמה והקשיים שהתעוררו במהלך ההפעלה. קצב הביצוע:
הכוונה: להתחיל את הרפורמה על כל המערכת תוך 3 שנים. אח"כ האריכו ל 7 או 8 שנים. בפועל: 8 שנים אחרי – רק 40% לומדים בחט"ב. הקשיים העיקריים בביצוע: א.      מדיניות משרד החינוך הייתה לא לכפות על הרשויות המקומיות לפתוח חט"ב. הרשויות המקומיות לא שתפו פעולה מרצון, מתוך חששות פוליטיים ותקציביים. (מחסום פוליטי וכלכלי – הבלוק והוברמן) ב.      הכשרת מורים לחטיבות התגלתה כתהליך ממושך וארוך מהמצופה. (מחסום תהליכי – הבלוק והוברמן). ג.       לא העריכו נכון את העלויות. קשיים תקציביים שהתגלו חסמו הפעלות בקצב הרצוי. (כלכלי – הבלוק והוברמן). לסיכום: החטיבות נפתחו בקצב איטי בהרבה מהמתוכנן, בגלל קשיי תקציב, איטיות הבניה ובעיות פוליטיות מקומיות למיניהן. חינוך חובה חינם בכיתה ט': בגלל השאיפה לחיטוב, חל חוק חינוך חובה גם על כיתות ט'. אבל, במקומות שלא חל החיטוב, לא הצליחו לאכוף את החוק. יחד עם זאת, הייתה עליה באחוזי התלמידים שהמשיכו ללמוד. שילוב מערכות החינוך:
הרמה הארצית: מערכת החינוך כולה קיבלה על עצמה להקים את חטיבת הביניים ולא מנגנון מיוחד בעל שלוחות בתוך המשרד. יצר דמיון בין שני המבנים. נהלים ישנים הועברו למבנה החדש, ונהלים חדשים הועתקו לישן. חט"ב ביניים לא קיבלה משמעות מיוחדת, מורים מיוחדים או כוח מיוחד למנהל כמו שיש בתיכון.
לכן השינוי עבר ללא זעזועים ובמיעוט שינויים ארגוניים. ברמה המקומית: אם באותה עיר כל התלמידים עוברים מיסודי לתיכון ומיכון לחטיבת הביניים אז אין בעיה, המעבר מסודר. אם באותו ישוב יש גם חטיבות ביניים וגם תיכונים 4 שנתיים אז יש בעיה, חלק עובדים לתיכון דרך החטיבה וחלק לא ונוצר אי סדר ולפעמים מסיום יסודי צריך להישאר שנה כדי לעבור לתיכון רגיל (לחזור על כיתה ט'). תכניות לימוד חדשות וספרי לימוד: מטרה: להכין תכניות לימוד חדשות לכל מקצועות הלימוד בחטיבת הביניים. להפריד בין רמות ובין חינוך ממלכתי וחינוך הממלכתי דתי.
בעיות: (1) מציאת אנשים מתאימים להכנת התכניות ולכתיבת הספרים. (2) הכנת תכניות וספרים שיתאימו לתלמידי הרמות הנמוכות. בפועל – למדו מספרים ישנים עד שבהדרגה נוצרו ספרים חדשים. תלמידי יסודי בז' וח' למדו מהתכניות של חטיבת הביניים.   הכשרת מורים: שאיפה למורים בעלי הכשרה אוניברסיטאית.
בפועל היה קשה למצוא כאלה נלקחו מורים מהיסודי שעברו הכשרה נוספת. בסמינרים נפתחו מסלולים למורים לחטיבת הביניים. עד עתה נשאר פתוח הויכוח, אם החטיבה שייכת לחלק התיכוני או היסודי. לסיכום: הכשרת המורים איטית והכנת תכניות הלימודים עדיין לא הושלמה, בעיקר לתלמידי הרמות הנמוכות. מימוש המפגש הבין – עדתי: עיקרו של מאמץ האינטגראציה מוטל על החינוך הממלכתי, שנתוניו מאפשרים את הגשמת המשימה (רוב בתי הספר הדתיים נמצאים בישובים מרוכזים מבחינת עדה אחת).
גם בחינוך הממלכתי יש קושי גיאוגרפי אל אכן הושג סוג של שיפור. לסיכום: האינטגראציה העדתית בלתי – ניתנת לביצוע בחלק מן האזורים ונעקפת בתוך בתיה"ס בחלק מן המקרים. ההצמדה לחטיבה העליונה: שאיפה להצמיד לחטיבה עליונה מקיפה וליצור חטיבה מקיפה, אבל זה יקר. בסופו של דבר חלק הוצמדו למקיפות, חלק לעיוניות, חלק למקצועיות וחלק נותרו עצמאיות וחטיבה אחת הוצמדה ליסודי. דיפרנציאציה ואינדיוידואליזציה: שאיפה להתאים לרמתו של כל פרט ע"י הקבצות, כיתה איטית, שעורי עזר, מקצועות בחירה וחוגים. הדיפרנציאציה, התבצעה באופן קיצוני אך לא האינדיוידואליזציה. כלומר חלוקה לרמות אבל לא יחס אישי מיוחד לכישרון או קושי ספציפי. ייעוץ והכוון: יועצים אשר מקבלים מידע על התלמיד ועוקבים אחריו. שאלות הכנה: פרט והסבר את 3 הקשיים העיקריים, שהתגלו במהלך הפעלת הרפורמה. הדו"ח נכתב ב 1978. האם כיום (1991) הבעיות הנדונות נפתרו, או שהן עדיין תקפות?
הסבר את ההבחנה בין שילוב הרפורמה ברמה הארצית לבין שילובה ברמה המקומית. ע"ס התיאוריות שלמדת עד כה בקורס, אילו תכניות והצעות היית מעלה כדי להתמודד עם הבעיות שהתעוררו במהלך הפעלת הרפורמה?