איסור בל תשחית לאור המקורות וההלכה הפסוקה

מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 3471
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

היקף האיסור לאחר שהבהרנו את טעמי האיסור ואופיו נקל יהיה לנתח את היקפו. השאלה המתעוררת היא : האים האיסור מהתורה מתיחס דווקא לעצי פרי או גם על הדומם כגון : כלים ובגדים?
עתה נדון בעץ פרי בשעת מלחמה :
מובאת הברייתא בגמרא את כוונת התורה בפסוק :
"רק עץ אשר תדע" – זה אילן מאכל "כי לא עץ מאכל הוא" – זה אילן סרק וכי מאחר וסופו לרבות כל דבר אז מה אנו למדים מהפסוק "כי לא עץ מאכל" – אלא אנו לומדים מכאן שצריך להקדים סרק למאכל.
ונחלקו הראשונים בהבנת הברייתא :
הרש"י והרמב"ן וסיעתם מסבירים שיש כאן דין קדימה שבשעת המצור יש צורך בעצים ואין גדר של "בל תשחית" חל עלהם וזאת במידה ואין אילן סרק קרוב רק אז במקרה מיוחד זה יהיה מותר לקצוץ את האילן שעושה פירות וזה כל עיניין של דין קדימה שבעדיפות ראשונה יהיה לקצוץ את האילן סרק ורק אם אין סרק אז אפשר לקצוץ אילן שעושה פירות, אם יש אילן סרק בסביבה אז אסור בהחלט לקצוץ את האילן שעושה פירות, גישה זו תואמת את טעמו של הרמב"ן בטעמי המצווה כאמור לעיל שכל מה שמביא תועלת והנאה מצווה שלא להשחית אך אם התועלת היא בקציצת האילן למצור ואין אילן סרק ואין ברירה – מותר לקצוץ אף אילן על פירותיו בגלל התועלת שבו בשעת מצור.
לעומתם הרמב"ם קובע בפסקנו שאסור בהחלט לכרות אילן מאכל ועוד שגם אסור למנוע ממנו מים כדי שיתיבש וזאת הוא לומד מהפסוק "לא תשחית את עצה" אבל בהמשך הרמב"ם מתיר לקצוץ עץ פרי רק אם הוא עומד בתנאים הבאים :אם הוא גורם נזק לעצים אחרים או שהעץ שווה יותר כסף כאשר הוא כרות מאשר צומח כלומר : תאי ההיתר אינו שעת מלחמה אלא רק כאשר לולא היתר קציצת האילן יגרם נזק גדול יותר לאילן או לשדות אחרים או לאילן שהזקין שאינו ראוי לטרוח בו ואין טעם להמשיך לגדלו, אך אילן מאכל גם בשעת מלחמה אסור להשחית, ולפי הרמב"ם דין קדימה בעצים קצת שונה מהדעות הקודמות רואים אנו שגישה זו של הרמב"ם תואמת לטעמו של ספר החינוך מבחינת ההיבט המוסרי שגם בשעת מלחמה ומצור נרסן את עצמנו לאהוב הטוב והתועלת וכן דעות נוספות תואמות בדעה זו.
בעץ פרי שלא בשעת מלחמה כאמור לעיל הובהר שעל אף שמקור האיסור נמצא בעת מצור תוקפו הוא בכל עת, ראיה לכך מהגמרא המביאה את דברי רב שאומר שדקל הטעון קב תמרים – אסור לקצצו, וראיה לכך הוא מביא מהפסוק "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת" כלומר : עץ פרי אסור לקצוץ בכל עת אחרת איך רב מביא ראיה מהפסוק הדן בשעת מצור.
בשאר דברים נשאלת השאלה האם חל האיסור גם על הדומם?
לומד הסיפרי מהפסוק "לא תשחית את עצה" ומדין הרמב"ם שאומר שאסור גם למנוע מהעץ את המים כדי שיבש שאסור להשחית בכל דבר : "אין לי אלא ברזל מניין לי אף למשוך ממנה אמת המים תלמוד לומר : לא תשחית את עצה בכל דבר" ומכאן מסיקים בעלי ספר היראים וסיעתו שאיסור ההשחתה מהתורה חל על כל דבר שהוא הפסד והפסדו מרובה על שכרו.   הטעמים …