פעילות גומלין בכיתה
פרק א – פ"ג בכיתה – גישות ושיטות מחקר
הכיתה: מדוע מוקד הניתוח הינו כיתה? יחידות השייכות הבסיסית, מסגרת קבועה במשך השנה, קבועה לאורך שנים (יסודי, חטיבה), יחידה אוטונומית בבת הספר, יחידה חברתית – קבוצה משנית וראשונית (הכיתה היא קב משנית המאורגנת להשגת מטרה חינוכית מוגדרת וקב משנית זו הופכת עם הזמן לקב ראשונית כלומר קב שקיום היחסים החברתיים בה הוא מטרה חשובה שאיננה תלויה בתהליך החינוכי), יחידה להערכה, יחידה בסיסית לשינוי, לב התהליך החינוכי. לכל כיתה אפיונים ייחודיים שלה.
פ"ג בכיתה: פ"ג בכיתה היא תהליך בסיסי שאופיו חברתי וחינוכי כאחת. יש הבדלים ודמיון בין דפוסי פ"ג בכיתות שונות. פ"ג אינה רק תוצר של מבנה הכיתה ושל מטענם האישי של המורה והתלמידים אלא היא גורם מטרים חשוב שמשפיע מראש על התהליכים החברתיים בכיתה, על היחסים החברתיים בין התלמידים ועל התפתחותם האישית של התלמידים והמורים.
ניתוח פסיכולוגי חברתי /יפה בר טל, דניאל בר טל – מאמר זה מציג תפיסה פסיכולוגית חברית של פ"ג בכיתה. היא מתמקדת בהתנהגות החברתית של האדם, מעמידה במרכז את הפרט והקבוצה הקטנה. פ"ג: חליפין של מסרים לשם תקשורת. העברת מסר כלשהוא בין 2 פרטים, באמצעות התנהגות מילולית או לא מילולית. יש חילופי התנהגויות וחליפין הכרתיים ורגשיים. אנשים בפ"ג לעיתים קרובות מתכננים את התנהגותם, מעבדים מידע תוך כדי חילופי המסרים ומחליטים כיצד להתנהג במהלך פ"ג .לעיתים מעוררים רגשות. באמצעות פ"ג מתרחשים תהליכים חברתיים שונים, נוצרים יחסים חברתיים, מופעלת השפעה חברתית וכו'. פ"ג היא הסוג העיקרי של הפעילות החברתית בכיתה והיא צורכת את רוב הזמן הנתון. פ"ג בכיתה משרתת יעדים חינוכיים אך גם מנגנון דרכו מגשימים המורה והתלמידים את מטרותיהם האישיות והחברתיות.מאפייני פ"ג: 1. מערבת משתתפים – לפחות 2. מתרחשת בין פרטים אך גם בין קב. אפשרית פ"ג של פרט עם קב ולהיפך. פ"ג גלויה או חבויה כאשר המורה אינו מרשה להם. 2. דינאמית ומשתנה – פ"ג היא תהליך דינמי המשתנה עם הזמן. חילופי המסרים משתנים ברצף ובמאפיינים כמו מספר המשתתפים, עוצמה, תכנים,(אקדמאיים/אישיים וחברתיים) סוגי ההתנהגות המעורבים בה. מסתיימת בסוף יום הלימודים ומתחדשת למחרת. 3. כרוכה בהתנהגויות – מילוליות: טון דיבור, רצף דיבור. מרכיבים פרה-לינגויסטים (בכי, צחוק) או לא מילוליות. התנהגויות אלו מקנות משמעות לפעילות הגומלין. 4. כרוכה בהשפעה הדדית – פרטים מגיבים זה לזה ושמים לב איש להתנהגות רעהו. פעילות המורה עם תלמידיו היא דו-סטרית והדדית.(משוב מהתלמידים) 5. יש לה חוקים- מתנהלת בהתאם לתקנים, העשויים להיות ייחודיים לפעילות המסוימת, לקב או למוסד חברתי מסוים. יכולים להיות משותפים לחברה שלמה ואף למספר חברות. עשויים להשתנות ממצב למצב. דוגמאות: מי משתתף בפעילות הגומלין, מתי וכיצד ישתלבו האחרים, אילו התנהגויות קשורות בה, מה אורכה ועוד מתי לדבר, מה אפשר לומר, איזו התנהגות לא מילולית יכולה ללוות את הדיבור.6. מושפעת מכמה גורמים – הסביבה בה מתרחשת פ"ג: גודל החדר, הרהיטים, עוצמת האור, שעה, נוכחות צופים, צורת הישיבה, מס התלמידים, ועוד.7. ניתן למדוד אותה (ולהעריכה) – מדידה כמותית ואיכותית. אפשר לתארה על בסיס מס' המשתתפים ומאפייניהם, ההתנהגויות המעורבות, החוקים המנחים, מידת ההשפעה על כל משתתף, כמו גם למדוד אותה עפ"י משתנים כמו תכניה, כמו ההתנהגויות והמגוון שלהם או חלקם של המשתתפים בה. 8. מועברים בה מסרים שונים (תכנים רגשיים, חברתיים, מקצועיים ועוד) . 9. משימתית.
הנחות היסוד בתחום הפסיכולוגיה החברתית מהמאמר: 1. בני אדם הם יצורים פעילים ויוזמים – בני אדם אינם רק קולטים ומגיבים אלא פועלים בסביבתם ויוזמים חלק ניכר מהתנהגותם. בני אדם קולטים מידע באופן פעיל ומעבדים אותו, מנסחים התרשמויות ומעצבים גישות, בונים ציפיות ופועלים להגשים אותן, מחליטים על כוונותיהם ופועלים בהתאם לכך. משמעות הנחה זו היא כי יש לראות התנהגויות רבות המתרחשות בפעילות גומלין בכיתה כהתנהגויות מכוונות, שקולות ומתוכננות אשר מתרחשות באופן הדדי ודו סטרי, שבו המורה והתלמידים משפיעים ומושפעים. הנחה זו חשובה בעיקר בנוגע לתלמידים שלעיתים רבות נתפסים בפעילות הגומלין כפסיביים המגיבים רק לגירויי הסביבה בעוד שהנחה זו מחזקת את תפקיד התלמידים כפעילים אשר עשויים לשאול, להגיב, לבקר, להציע וליזום התנהגות בלתי מילולית. כלומר, כל המשתתפים בפעילות הגומלין בכיתה, הן המורים והן התלמידים, יוזמים ומגיבים גם יחד. 2. ידע הוא גורם חשוב בהתנהגות – ידע כולל אמונות המגלות עצמן בעמדות, ציפיות, מטרות, או בכוונות שיש לאנשים. לפי הנחה זו האנשים מגיבים כלפי הסביבה כפי שהם מאמינים שהיא קיימת. תלמידים ומורים מקיימים פעילת גומלין על בסיס הידע שיש להם לגבי העולם הסובב אותם. משמעות הנחה זו היא שהבנת פעילות הגומלין בכיתה דורשת להבין את האמונות של התלמידים ושל המורים הנוגעות בנושאים שונים כגון מטרות החינוך, תפקיד המורים, העדפות ביה"ס, האידיאולוגיה החינוכית של המורה ועוד. 3. בני אדם ייחודיים – הפסיכולוגיה החברתית רואה בני אדם כאנשים ייחודיים בעלי מטען פרטי עם התנסויות ייחודיות, אישיות ייחודית, רצונות, ידע, צרכים או התנהגויות ייחודיות. מטען פרטי זה משפיע על דרכי פעילות הגומלין של האדם ולכן כל ניתוח של מערכת חברתית כולל ניתוח של פעילות גומלין בכיתה חייב להתחשב בייחודו של כל תלמיד בכיתה. המורה מצידו צריך להבין שכל תלמיד ייחודי בעמדותיו, ציפיותיו או מניעיו ובכדי להבין את התלמידים עליו להבין כל תלמיד בפני עצמו. 4. קבוצה היא יותר מסכום חבריה – כפי שהשלם גדול יותר מסכום חלקיו כך גם קבוצה היא יותר מסכום חבריה. כל קבוצה מורכבת מחברי קבוצה ייחודיים אשר יחדיו יוצרים קבוצה ייחודית שניתנת לאפיון במדדים כמו מטרות, תקני התנהגות, אחידות, דפוסי תקשורת, סוג מנהיגות, הגדרת חוקים, מאבקי כוחות ועוד הקובעים את אופי פעילות הגומלין. משמעות הדבר היא שניתוח פעילות גומלין בכיתה חייב להתחשב בכיתה כקבוצה או תתי קבוצות ולא רק בניתוח של הפריטים הייחודיים המרכיבים את הכיתה. פעילות גומלין בכיתה מושפעת, בנוסף למטען האישי, גם מהקבוצה אליה הם משתייכים ולכן בניתוח יש לקחת בחשבון מאפיינים כגון מטרות הכיתה, התקנים בכיתה, רמת האחידות או ההבדלים, לחץ לקונפורמיות ועוד. 5. התנהגות חברתית מושפעת מהסביבה – הסביבה אשר כוללת תנאים פיזיים שונים הפיזית מציבה הגבלות ונותנת אפשרויות להתנהגויות שונות ונוכחותם של האנשים הנמצאים בסביבה הפיסית משפיעה גם היא על התנהגות היחיד.כלומר, הסביבה הפיזית משפיעה על התפיסה ועל התנהגות האדם. משמעות הדבר בנוגע לניתוח פעילות גומלין בכיתה היא שיש לקחת בחשבון בניתוח מאפיינים פיזיים שונים כגון גודל וצורת הכיתה, גודל החלונות וכדומה שכן הכיתה, כסביבה פיזית וחברתית משפיעה על פעילות הגומלין. 6. הימצאות בסביבה דומה יוצרת סביבה דומה (לא מהמאמר) – בני אדם הנמצאים במציאות דומה לאורך זמן יש תפיסת עולם דומה. כאשר בני אדם חיים בסביבה דומה נוצר ביניהם דמיון מסוים. הסביבה הדומה מספקת מידע משותף והתנסויות דומות ועל כן נוצרים במשך הזמן ידע, המשגות, עמדות ותפיסות דומים. ככל שיש לסביבה פיקוח רב יותר על בני האדם, וככל שפיקוח זה מכסה תחומי חיים רבים יותר, כך ירבה הדמיון בין בני אדם שחיים בסביבה זו. משמעות: הנחה זו מספקת בסיס לטענה שבכיתות בעלות סביבה חברתית ולימודית דומה (ארגון הכיתות, שיטת הוראה, סביבה פיסית, דפוסי תקשורת) יעצבו התלמידים תפיסות דומות באשר לשהותם בביה"ס למרות ההבדלים האינדיבידואלים. משמעויות ומסקנות: בעבר התמקדו בניתוח פ"ג בבדיקת התנהגות המורים והתלמידים (התרכזו במשתנים כמו תוכן פ"ג, היקפה, משך פעילות, התנהגות לא מילולית) באמצעות זווית ראיה פסיכולוגית מתמקדים לא רק בהתנהגות התלמידים והמורים אלא גם בידע של התלמידים והמורים, במבנה הכיתה ומאפייני סביבת הכיתה, משמעות ההתנהגות והגורמים המשפיעים על מהלך פ"ג. משתמע מכך שעל המורים להבנות את הסביבה הפיזית כך שמצד אחד תקל על תלמידים ליצור עמדות חיוביות כלפי ביה"ס, ומצד שני תסייע בהוראה, למידה ופ"ג. מורים צריכים לנהוג בתלמידיהם כשותפים למעשה החינוכי. בנוסף, למרות שהתלמידים נראים דומים אין להתייחס אליהם באותה צורה, וגם עליהם להכיר בכך שתלמידים בכיתה יוצרים קב' בעלת מאפיינים מיוחדים אשר משפיעים על התנהגות התלמיד. על המורים להבין שהסביבה הפיסית של הכיתה ובית הספר משפיע על התנהגות התלמידים.
שיטת ההוראה הפרונטלית:לפי שרן ושחר ניתן לאפיין שיטה זו באמצעות חמישה מרכיבים: א. תפקיד המורים – 1. קביעת תוכן הלימוד, כמותו, קצב הוראתו, קביעת אמות מידה להערכת תוצרי הלמידה ודרך הערכה. 2. הוראה בקצב אחיד לכל התלמידים. 3. תיווך בין חומר הלימוד לתלמידים. 4. מתווכים בין התלמידים לבין עצמם. 5. קצב הוראה והערכת הישגים אחידים בכל הכיתות. שליטה בו זמנית בתלמידי הכיתה. 6. הצגת החומר, הובלת הדיון, ניתוח, ניסוח וסיכום. ב.משימות הלימוד – אחידות, מבוססות על ספרי הלימוד, ערוכות בצורה של שאלות, מוטלות על כל תלמידי הכיתה בו זמנית, התוצרים (תשובות התלמידים) צפויים, הערכה נקבעת ע"פ אמות מידה אחידות המאפשרות השוואת התלמידים ודירוג מקומם היחסי בכיתה. ג. תפקוד התלמידים – התנהגות התלמידים עלפי כללי המורים וחוקיהם, מעמדם נמוך – אין להם השפעה על הנעשה: שיטת ההוראה, קצב ההוראה ושיעורי הבית, אמורים להיות צייתנים וקונפורמיים, בדרך כלל הם מגיבים בהתאם להנחיית המורה. ד.הארגון הפיזי של הסביבה – קבוע, מותאם לכך שהמורה יוכל להציג מידע לכל התלמידים בעת ובעונה אחת, אין תנועה – שיטת הוראה אחת – אין פעילות גומלין בו זמנית. ה. דפוסי תקשורת אחידים וקבועים, הרצאות – חד כיווני, דיון או שאלות ותשובות (דו כווני), המורה גורם מתווך בתקשורת (מוקד התקשורת).
תא' להסברת פ"ג בכיתה:
פ"ג בכיתה מתרחשת ב3 רמות: רמה בין-אישית, (תלמיד-תלמיד, מורה-תלמיד),רמה קבוצתית (תלמיד לקבוצה, מורה לקבוצה) רמה בין קבוצתית (שתי קבוצות או יותר). מחקר בפ"ג יכול להיות כמותי או איכותי.
התא' של הגישה הפרשנית: משמעותה של פעולה בהקשר החינוכי/אריאלי מרדכי.
התיאוריה הפרשנית – בני אדם פעילים, נתינת משמעויות, אין שאלונים, אין סטטיסטיקה כמותית, החוקר צופה באופן בלתי אמצעי. גישה סוציולוגית רחבה שיכולה לשמש בסיס להבנת המתרחש בכיתה. על פי התא הפרשנית אין מציאות שצריך להסתגל אליה, אלא המציאות היא המשמעות שמייחסים לה בני האדם והיא קיימת רק בתודעת בן האדם עצמו ולא כמשהו עצמאי ולכן שיטת המחקר היא סובייקטיבית איכותית שבה החוקר צופה באופן בלתי אמצעי בסיטואציה ומשוחח עם הנפשות הפועלות (ללא שאלונים או סטטיסטיקה). התיאוריה הפרשנית רואה בבני האדם בני חורין היוצרים את החברה ללא הרף באמצעות פעולתם ובאמצעות המשמעות שהם מייחסים לה או מבנים עבורה. היא מתמקדת במשמעויות שמייחסים האנשים להתנהגותם ולהתנהגות של אנשים אחרים שעמם הם באים בקשרי גומלין ובמשא ומתן ביניהם. החוקר הדוגל בגישה זו מניח מראש כי מאחר שהוא חוקר מצבים חברתיים, ואלה לעולם תלויי תודעה, אין ביכולתו להגיע לאמת אובייקטיבית. ולכן המתודולוגיה היא: החוקר אינו מפיץ שאלונים או חישובים אלא צופה בסיטואציה באורח בלתי אמצעי ומשוחח עם הנפשות הפועלות. גישת הפעולה מול גישת המערכת: הסוציולוגיה המערכתית – 1. רואה בחברה ישות עצמאית שחבריה כפופים לאילוציה. 2. עניינה במערכות, מבנים, סדר וטיבם של המנגנונים האוכפים את כוחם על התנהגות האדם ומגדירים אותה, עוסקת בהיבטים האובייקטיבים של המציאות החברתית.3. חותרת לניסוח הכללות מאקרוסקופיות, האדם כבעל דפוסי היענות לאילוצים חברתיים. התלמיד פסיבי. חוקרים את המבנים החברתיים, הגדרות התפקיד,