מעמדה של נציבות תלונות הציבור על שופטים כגוף ביקורת עלייון
מוסד לימוד | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
סוג העבודה | עבודת סמינריון |
מקצוע | משפטים |
מילות מפתח | ביקורת, גוף ביקורת עליון, נציבות, רשות רביעית, תלונות על שופטים |
שנת הגשה | 2006 |
מספר מילים | 4970 |
מספר מקורות | 70 |
תקציר העבודה
העבודה הסמינריונית בת 47 עמודים של מחקר מקיף אודות נציבות תלונות הציבור על שופטים. העבודה נכתבה ע"י שני סטודנטים שנה ד' באוניברסיטה העברית. הציון שנתקבל בגין העבודה הינו 97. יצויין כי הסמינריון הועבר ע"י הנציבה עצמה, הש' בדימ' טובה שטרסברג כהן.
בתחילת החודש (אוקטובר 2006), מלאו לפעילות נציבות תלונות הציבור על שופטים שלוש שנים. מנתון זה ניתן להבין כי הנציבות הינה גוף צעיר בשנים, המצוי בתחילת דרכו, ואשר עודנו עושה את צעדיו הראשונים בדרך לביסוסו ולעיצובו. בהתאמה, הנציבות טרם נחקרה באופן מעמיק ע"י גורמי אקדמיה כלשהם, ודאי שלא באופן אמפירי, והחומר המחקרי אודותיה אינו רב (מעבר לזה המופק בנציבות עצמה). לפיכך, נתקלנו במשימה מחקרית בגזרה "בתולית" באופן יחסי, על כל הקושי והאתגר הכרוכים בדבר. בכך אנו מוצאים את חשיבות מחקרנו, אשר מתעצמת נוכח העובדה שמדובר בגוף ייחודי אשר אין זהה לו במשפט המשווה, הפועל בתחום חשוב ורגיש כל כך בין מערכות השלטון במדינת ישראל. השאלות המרכזיות אשר נבחרו להיות במרכז מחקרנו הן: מהו מעמד הנציבות ותפקידיה והאם מדובר ב"גוף ביקורת עליון"? מהו מיקומה של הנציבות בזירה השלטונית- מוסדית בישראל?
לשם הדיון בשאלות אלה נדרשנו כמובן לשאלות נוספות, ובעיקרן- באיזה סוג של גוף ביקורת מדובר?; מהם תפקידיו וסמכויותיו?; מהי מידת הנייטרליות שלו, אי תלותו ועצמאותו?; מהו מיקומו כגוף ביקורת ברמה המדינתית?; מהו מיקומו ביחס ליתר גורמי הביקורת?; מהו מיקומו במערך האיזונים והבלמים?; האם מדובר ברשות עצמאית ונפרדת ברמה הממלכתית?; מי יבקר גוף זה (אם בכלל)?; ועוד.
לשם כך, בחנו את מעמד הנציבות ותפקידיה כפי שבאים לידי ביטוי הן בחקיקה והן באופן יישומה בפועל בהינתן שלוש השנים הראשונות לקיום הנציבות, תוך עיון בדברי המחוקק, בפסיקה הרלוונטית (המועטה) הקיימת בנושא, בדו"חות הנציבות ובחוות הדעת שפורסמו מטעמה, ותוך דיון, הסקה והיקש מכלל המקורות דלעיל.
בנוסף, לשם הגעה לכלל דיון ומסקנות סביב סוגיות אלה, סקרנו את הספרות ודברי המלומדים הן מישראל והן מן המשפט המשווה ביחס לגופי ביקורת בכלל, ולגבי מעמדו ותפקידיו של גוף שכזה בפרט, וערכנו בחינה השוואתית וביקורתית אל מול גורמי ביקורת שונים בישראל, ובראשם מבקר המדינה הנושא גם ב"כובע" של נציב תלונות הציבור הכללי (המהווה ללא עוררין גוף ביקורת עליון בעל מעמד רם בין רשויות המדינה בישראל), ואל מול מודלים אחרים מן המשפט המשווה.
בגופו של המחקר, ולאור העובדה שבהקמת הנציבות ניתן לראות כתחילתה של מדיניות ציבורית לפיה יש לעשות על-מנת לחזק את אמצעי הביקורת והפיקוח גם ברשות השופטת כדי להבטיח את פעולתה התקינה, גיבשנו ושזרנו מספר המלצות לשינויים הנדרשים לטעמנו בתחום מעמד הנציבות, תפקידיה וסמכויותיה.
תוכן העניינים
פתח דבר 2
1 . ביקורת המדינה- כללי 3
א. ביקורת המדינה וה"אומבודסמן" 3
ב. ביקורת המדינה והאומבודסמן בישראל 4
ג. "גוף ביקורת עליון" ו"ביקורת עליונה" 6
2 . רקע- קבלת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים והקמת הנציבות מכוחו 7
3 . הנציבות- תפקידיה וסמכויותיה 10 א. הנציבות כגוף ביקורת ציבורית ממלכתי המבקר פלח ראשי בממשל 10 ב. בירור מכח תלונה 12
ג. הגורמים המבוקרים 14
ד. תחום הביקורת 15
ה. זהות המתלונן 17
ו. ה"סנקציות" העומדות לרשות הנציבות 18
ז. מעמד החלטות הנציבות ואופן אכיפתן 19
ח. פרשנות החוק וחוות הדעת מטעם הנציבות 20
4 . הנציבות כגוף עצמאי, בלתי תלוי ונייטרלי 23
א. האומבודסמן כגוף עצמאי ובלתי תלוי 23
ב. הנציבות כגוף עצמאי ובלתי תלוי 26
ג. הנציבות כגוף נייטרלי המנותק מן הגוף המבוקר 31
5. הנציבות כגוף ביקורת חיצונית 32
א. הביקורת הפנימית והביקורת החיצונית 32
ב. הנציבות כגוף ביקורת חיצונית 33
6 . הנציבות- מעמדה כרשות והשתלבותה במערך האיזונים והבלמים 34
א. מעמדה החוקתי של הנציבות 34
ב. "איזונים ובלמים" ו"מי יבקר את המבקר"? 36
ג. על "הרשות הרביעית" 40 ד. על מעמד הנציבות כ"רשות חמישית" והפרדתה מן ה"רשות הרביעית" 41
7. סיכום 42
8 . מקורות 44
נספחים 47