הפרטה- העברת שליטת הממשלה בחברות, ברשויות ציבוריות ובמתן שירותים לידיים פרטיות- עומדת במרכז המדיניות הכלכלית בעשור האחרון.
הבנק העולמי וממשלת ארה"ב מעודדים ביצוע תוכניות הפרטה בכל רחבי העולם ומתנים סיוע כלכלי למדינות נזקקות באימוץ תוכנית הפרטה נרחבת.
המונח "הפרטה" הינו מונח חדש יחסית ומקורו באנגליה שבה החלה ממשלת תאצ'ר בשנת 1979 בתהליך מכירה גדול של חברות ממשלתיות.
אולם הרעיון  הכלכלי העומד ביסוד תוכניות ההפרטה אינו חדש. Adam Smith   (1776) אבי הכלכלה המודרנית טען כבר לפני מאתיים שנה ((Yarrow,G
1 996:
"In every great monarchy in Europe the sale of the crown lands would produce a very large sum of money, which, if applied to the payment of the public debts, would deliver from mortgage a much greater revenue than any which those have ever afforded to the crown…When the crown lands had become private property, they would' in the course of few years, become well improved and well cultivated".
בישראל מעורבות הממשלה במשק הינה גדולה ומקורה עוד בתקופה שלפני הקמת המדינה. על מנת לצמצם מעורבות זו החליטה הממשלה, עוד בשנת 1970, לבחון את הצורך בהמשך החזקתה בבעלות על חלק מהחברות הממשלתיות- אך בפועל נמכרו בשנות השבעים חברות ממשלתיות מעטות.
בשנת 1986 בעקבות התפתחות תהליכי ההפרטה בעולם, החליטה ממשלת ישראל לגבש תוכנית מקיפה להפרטת החברות הממשלתיות ובמקביל להתחיל באופן מיידי במכירת חברות.
הפרטה היא תהליך המתרחש במדינות רבות בכל רחבי העולם. הפרטה היא תהליך הופכי לתהליך ההלאמה שהיה נפוץ במדינות רבות. בישראל, אמנם לא הייתה קיימת תופעת ההלאמה, אבל לממשלה יש חלק גדול בפעילות המשקית כתוצאה מהתפתחויות היסטוריות הקשורות לקום המדינה. להפרטה מספר מטרות מרכזיות:
הקטנת מעורבות הממשלה במשק, הגברת יעילות החברות, הגברת התחרותיות, חיזוק שוק ההון וגיוס הון לשם מימון הגירעון התקציבי עמו מתמודדות מדינות רבות בעולם. בזמן שמדינות רבות מבצעות את שלבי ההפרטה המתקדמים בדרך לשווקים יותר תחרותיים, בישראל מצוי התהליך בשלביו הראשונים. לאור התקדמות תהליך ההפרטה בישראל ולאור העלאת מודעות לחשיבותה של הפרטה בקרב כלל הציבור בדרך לליברליזציה של שווקים, החלטתי להתמקד בנושא ההפרטה במדינות שונות בעולם בעיקר בענף הבנקאות. ולכן מטרה מרכזית של עבודה זו היא חקירה של תהליך ההפרטה במדינות שונות בעולם בשנים 1993-2005 על היבטיו השונים, כאשר שתי מטרות משלימות עומדות לנגד עיני: בדיקת היבטים תיאורטיים של הפרטת בנקים ובדיקה אמפירית של השפעת ההפרטה על רווחיותם. בבדיקת היבטים התיאורטיים אתמקד במספר סוגיות הקשורות לנושא ההפרטה כגון: מהות ההפרטה; חשיבות ביצוע ההפרטה בכלל ובמשק ישראלי בפרט; שיקולים בעד ונגד ההפרטה; שיטות שונות לביצוע ההפרטה; תהליך ביצוע ההפרטה; בחינת מודלים לבדיקת השפעתה של הפרטה על רווחיות בנקים שהופרטו. מחקרים רבים נעשו על מנת לבדוק את השפעת ההפרטה על חברות ממשלתיות. המודלים שפותחו למטרה זאת בחלקם מבוססים על בדיקת שינויים ברמת המקרו כלכלה, כלומר שינויים בG, I, C, X ,T- וM-, חלקם האחר מבוססים על בדיקת שינויים ביחסים הפיננסים וחלק האחרון של המודלים מבוססים על בדיקת שינויים ברמת המיקרו, כלומר על השוואת תועלת (רווחיות) של החברה לפני ואחרי ההפרטה. עבודה זאת חוזרת על מחקרים קודמים. אולם, בעוד המחקרים הקודמים התמקדו בבחינת חברות תעשייתיות, עבודה זאת מתמקדת בענף הבנקאות בעולם ובישראל בפרט. חשיבותה של עבודה זאת היא בכך שהיא מנסה לתת תשובה אמפירית בנושא השפעת ההפרטה על רווחיותם של הבנקים.
בסוף העבודה אגיע למסקנה שלתהליך ההפרטה יש השפעה חיובית על רווחיותם של הבנקים ובעיקר בטווח ארוך. כאשר מסקנה הזאת תבוא בעקבות ניתוח התיאורטי של תופעת ההפרטה ובעקבות תוצאה חיובית של בדיקת המודל (רגרסיה), שבאמצעותו אראה שלתהליך ההפרטה יש השפעה מובהקת על רווחיות הבנקים ועל ידי מבחנים אקונומטריים נוספים. ובנוסף לכך על ידי ניתוח מדדי הרווחיות אראה שיש השפעה חיובית של ההפרטה על רווחיות הבנקים.
תוכן עניינים:
מבוא.                                                                                                         
3 היבטים תיאורטיים:

1 . סקירת ספרות רלוונטית.                                                                             5

2 . הצגת מודלים.                                                                                          
1 0
3 . ביקורת.                                                                                                 
1 8

4 . הצגת השערות המחקר.                                                                              20 היבטים אמפיריים:

1 . בחירת מדגם.                                                                                         
2 1

2 . מתודולוגיה.                                                                                            22

3 . ניתוח התוצאות.                                                                                      
2 9

4 . מסקנות.                                                                                                 33
סיכום.                                                                                                      
3 4
ביבליוגרפיה.                                                                                             
3 5
נספחים.                                                                                                     37