דילמות מוסריות בעידן הגלובליזציה עבודה קדם-סמינריונית בקורס – מוסר ועסקים תוכן העניינים:

1 .     מבוא        4-3 
2 .     תופעת הגלובליזציה -..      5-4 
3 .     טענות בעד הגלובליזציה
3 .1       קפיטאליזם = גלובליזציה …     6-5
3 .2       הגישה הכלכלית ומיתוסים בעולם העסקים –     8-6
3 .3       אחריות מוסרית של ארגון …    9-8
3 .4       עקרונות מוסר כהצדקה לגלובליזציה (תועלתנות, נוזיק) .    11-10
4        טענות כנגד הגלובליזציה
4 .1       מגרעות הגישה הכלכלית –   13-11
4 .2       חסרונות הריסון והאחריות האישית …
   13
4 .3       עקרונות מוסר אשר  שוללות את הגלובליזציה (חובות וזכויות, קאנט, רולס, סוציאליזם) -…  15-14
5       דיון ומסקנות …   17-16
6        סיכום .     18
7       רשימת מקורות .     19
 
1 .     מבוא:
הגלובליזציה היא תוצאה של התפתחות התודעה האנושית במאות האחרונות. היא מעניקה לנו כלים וכוחות מדעיים וטכנולוגיים, תקשורתיים וכלכליים, היכולים לראשונה להביא לרווחה, שוויון וחופש לכל תושבי כדור הארץ. מצד שני, העוצמה שמעניקה הגלובליזציה ליחידים וקבוצות, לתאגידים ולבעלי הון, ולפוליטיקאים המופעלים על ידם, מאפשרת להם להפוך את הטוב לרע, ולהשתמש בגלובליזציה באופן כוחני ואנכי, למטרות הנוגדות את הרווחה של כל בני האדם. דבר זה גורם לניצול האדמה והאדם, התרבות והחברה, ולהעמקה שלא הייתה כמותה בפערים בין עשירים לעניים בעולם.
עולות שתי שאלות עקרוניות בנוגע לתהליך:
·         האם הגלובליזציה גורמת יותר תועלת מנזק לאוכלוסיית העולם ומזרימה משב מרענן של אפשרויות והתפתחות לכלל תושבי העולם  ·         או האם עשיית רווח מסנוורת את התאגידים הבינלאומיים הענקיים מלראות את הנזק הבלתי הפיך שהם גורמים לאוכלוסיה,לשלטון ולמשאבים הטבעיים במדינות בהם הם מתארחים.
עבודה זו  תתמקד בשתי השאלות: בתפיסות ,גישות ,תיאוריות ועקרונות מוסריים אשר נוטה כל צד בוויכוח לאמץ לגבי תרומתה של הגלובליזציה.
בצד של המצדדים תוצג תפיסתם של הקפיטליסטים הרואים בגלובליזציה את הייצוג של כל מה שטוב בארצות-הברית כלומר "ניידות ,חופש תנועה לסחורות ואנשים וכלכלה חופשית " (Jean francois revel).
יוצגו טיעוניהם של התומכים בתורתו של אדם סמית' -"שוק חופשי" ודויד ריקרדו וגישת ה"יתרון היחסי", כי הגלובליזציה היא בעצם התגשמות התיאוריות או לפחות מחויבת המציאות.
יוצגו כמה מיתוסים מעולם העסקים אשר נותנים לעיתים צידוק לארגונים בין לאומיים לפעול כפי שהם פועלים.
יועלו תפיסות וצידוקים המשחררים את הארגונים הבינלאומיים והפרטים העובדים בהם מאחריות מוסרית לפגיעות בזכויות אדם,בסביבה ובמשאבים הטבעיים במדינות בה הם מתארחים, כגון אחריות המנהל ו"מודל הבעלים" של מילטון פרידמן אשר מעמידה את מטרת הארגון קודם כל למען הרווח של בעלי המניות.
 צידוקים של תפיסת הארגון כישות א-פורמאלית אשר כפוף אך ורק לריסון מבחוץ ואימוץ ה"יחסיות התרבותית" הגורסת כי המוסר הוא יחסי לתרבות, מקום, זמן, מצב כלכלי וכד' ובכל מדינה יש לאמץ את כללי המוסר הנהוגים בה ולא להנחיל בה כללי מוסר המקובלים בארץ מוצאם של התאגידים הגדולים העשויים לא להתאים לארץ המארחת. לבסוף ידונו כמה עקרונות מוסר שניתן לאמצם על-מנת להצדיק את התפתחות הגלובליזציה כגון הגישה הטלאולוגית- התועלתנות וגישת הצדק כחופש לפי נוזיק .
בצד המתנגדים, תציג העבודה את מגרעות הגישה הכלכלית והשאלות הקשות העולות לגבי אימוצן העיוור של תיאוריות "השוק החופשי" וה"יתרון היחסי" על-ידי התאגידים הבין לאומיים, על-מנת להצדיק את העוולות הבלתי הפיכות שהם גורמים, תוך התעלמות מחסרונותיהן והשתמטות מכך שתיאוריות אלה לא מביאות בחשבון אספקטים של  מוסר.
בנוסף תציג העבודה את חסרונו של ה"ריסון החיצוני" בעיקר בשל אוזלת ידם של  ממשלות מדינות עולם שלישי מול כוחם העצום של תאגידי הענק אשר מכופפים את ידן של המדינות המארחות ומאלצות אותן להגמיש חוקים ותקנות כתנאי להשקעה וכניסה לשוקיהם.
ולבסוף בצד המתנגדים ידונו עקרונות המוסר כגון הגישה הדאונטולוגית והצווי המוחלט על-פי קאנט, גישת הצדק כהוגנות לפי רולס והצדק לפי הסוציאליזם אשר מעמידות את המוסריות בהתפתחות הגלובליזציה בספק רב.      שאלת המחקר:
האם התפתחות הגלובליזציה מביאה עימה בעיקר תועלת וקידמה לכלל תושבי העולם. או שמא היא גורמת נזקים בלתי הפיכים לסביבה, לזכויות אדם ומביאה לפערים הולכים וגדלים בין רוב עני ומיעוט עשיר?