המחלקה לחינוך  מערכת החינוך – מבט ביקורתי
2 5/09/07
עבודה מסכמת- סמסטר ב' בית ספר האנתרופוסופי "שקד" מגישות:
מבוא
"רפורמה בחינוך" זו סיסמא החוזרת על עצמה כבר שנים רבות, הסיבה לכך היא הביקורת הרבה על מערכת החינוך בישראל. הביקורת היא הן מהצד ההישגי המתבטא בעיקר בציוני הבגרות והן בהיבט הערכי, שמתבטא בעיקר באלימות הגוברת בבתי-הספר. חוץ מהרפורמות המוצעות במערת החינוך, והשינויים שמנסים לבצע כל כמה שנים בתוך המערכת הקיימת, ישנה תופעה הולכת וגוברת של הורים המחפשים אלטרנטיבה למערכת החינוך הממלכתית.
חינוך פתוח, בית-ספר דמוקרטי, חינוך אנתרופוסופי וחינוך ביתי, אלו רק חלק מהחלופות המוצעות היום. משרד החינוך נכנע לצורך של ההורים, התלמידים והמורים בחלופות למערכת הרגילה ולכן מכיר ביותר ויותר מוסדות חינוך חלופיים. בעבודה זו נבחן תופעה גוברת זו של חלופות למערכת החינוך. נדון בסיבות לתופעה, ננסה להסבירה ולנתחה לטוב ולרע. כמו-כן, נציע חלופה משלנו, חלופה אשר תסתמך על החינוך האנתרופוסופי אותו חקרנו בשנה זו.
החל משנות השישים אחת הבעיות המרכזיות שהעסיקו את מדינת ישראל בכלל, ואת מערכת החינוך בפרט, הינה השסע התרבותי, בין הותיקים האשכנזים והעולים יוצאי מדינות המזרח. לכן, הרפורמות בחינוך בשנות השישים והשבעים כוונו לצמצום הפער, רעיון האינטגרציה בחינוך העל-יסודי היה אמור להביא לצמצום הפער התרבותי וליצירת אחדות. אולם הרעיון לא הצליח ואף יצר לחצים חדשים. הכיתות ההטרוגניות והגדולות יצרו, ויוצרות עד היום, לחצים בין התלמידים, קושי על המערכת ותלונות מצד ההורים (אהרוני ש. ומ. 1998).
הפערים בין החינוך הממלכתי החילוני לחינוך הדתי עוררו גם הם ביקורת רבה על מערכת החינוך והסתייגות מהמצב הקיים. בחינוך הדתי הכיתות קטנות יותר והומוגניות יותר, דבר המקל על הלימוד והחינוך. מתוך רצון לתת מענה חינוכי חילוני החלו לקום בארץ בתי ספר ייחודיים וסלקטיביים שהובאו מעבר לים ואלו סימנו את מגמת החלופות בעתיד (אהרוני ש. ומ.
1998).
במקביל חל שינוי כלכלי וחברתי בארץ, מקולקטיביות לאינדיבידואליות, מחשיבה על טובת הלאום לחשיבה על הטובה האישית. הורים הפנו עורף לרצון הלאומי לגבש זהות קיבוצית מאוחדת, אלו הוחלפו ברצון לגבש זהות אישית ולפתח את הפוטנציאל האישי של ילדם. צבי לם (2000, עמ' 385) כינה זאת גישת האינדיבידואציה, על-פיה צריך להתאים את נהלי בית הספר לצרכיהם האינדיבידואלים של הילדים. בכך נוצרה סתירה בין מטרת בית הספר הממלכתי למטרת ההורים וגדל הצורך במערכות חינוך אלטרנטיביות.
לדעתנו, חוסר היכולת של מערכת החינוך לענות על צרכי כלל התלמידים, הירידה בהישגים התלמידים, ובעיית האלימות הגוברת הביאו לאכזבה גוברת מהמערכת. הפתרונות השונים המוצעים על-ידי המערכת והרפורמות במשך השנים לא הצליחו להביא לשינוי המיוחל ולכן הורים רבים יותר מחפשים פתרונות מחוץ למערכת. חלק מההורים הינם בעלי השקפת עולם שונה אשר רוצים לחנך את ילדיהם על-פיה, הורים אחרים מאסו במערכת החינוך הממלכתית, ואלו מוצאים מענה באחת ממערכות החינוך החלופיות המוצעות כיום.
            כפי שניתן לראות בסקירה זו, ישנו קשר ישיר בין השינויים במערכות החיים השונות לשינויים במערכת החינוך. בית-הספר מכין את התלמידים לחיים בחברה בה הם נמצאים, ואילו חוסר התאמה בין החינוך המועבר בבתי-הספר למציאות הקיימת יצור קונפליקט ולמעשה יחמיץ מטרה זו של בית-הספר. קונפליקט זה הינו אחד הגורמים המעודדים הורים לחפש בתי-ספר חלופיים, וכן ליצור חלופות נוספות. ניתן כמה דוגמאות נוספות לשינויים המצופים ממערכת החינוך. במאה העשרים חל שינוי מהותי ביחס לזכויות אדם- החלה הכרה בזכויות האישה, בזכויות מעוטים ובזכויות הילד (הכט, חסר). ההכרה החברתית שלילד מגיע קול משלו צריכה לבוא לידי ביטוי במערכת החינוך בכלל, ובבתי הספר בפרט. ברוב בתי הספר הממלכתיים בארץ, השינוי לא נעשה, ההיררכיה הינה ברורה ולתלמיד כמעט ואין כל השפעה על לימודיו. חוסר ההתאמה הגדיל את הדרישה לחלופות חינוכיות. עם תהליך הגלובליזציה, והתפתחות הטכנולוגיה המידע הפך לנגיש לכול (חן, 2006, עמ' 24). כיום המורים, כמו גם ההורים, אינם מקור יחיד ואף לא עיקרי למידע. ההתמקדות בבתי-הספר אינה צריכה להיות על העברת המידע, אלא על מתן הכלים לרכישת המידע. בתי-ספר שלא עברו את השינוי המתאים לשינוי שחל בטכנולוגיה יהפכו עם הזמן ללא רלוונטיים. אלו שרואים אותם כבר היום כמאבדים מהיכולת שלהם ירצו לשנות, במידה ולא יצליחו להביא לשינוי בתוך המערכת יפנו לאלטרנטיבות אחרות.
דבר נוסף המעודד הורים לשלוח את ילדיהם לבתי-ספר חלופיים הינו אידיאולוגיה. כיום רווחת התפיסה על-פיה להורה יש זכות לבחור עבור בנו (לם, 2000, עמ' 371), והורים רבים יותר שוקלים האם מערכת החינוך הקיימת הינה הולמת את מה שהם רוצים עבור ילדיהם. דוגמא לבית-ספר אידיאולוגי כזה הינה בית-הספר האנתרופוסופי, עליו נרחיב עוד בהמשך. מדובר בחינוך על-פי תורה של התפתחות רוחנית, על-פיה הישות האנושית המתפתחת של הילד, והאיכויות אשר הוא אמור לפתח בעצמו תופסות את המקום המרכזי. הורה המאמין בתורת חינוך זה לא יכול למצוא את מקומו במערכת החינוך הממלכתית. אנו סבורות כי יש השולחים את ילדיהם לבתי-הספר האנתרופוסופיים ודומיהם לא מתוך אידיאולוגיה או הזדהות עם התורה, אלא מתוך אכזבה ממערכת החינוך הרגילה וחיפוש אלטרנטיבה שתענה יותר על צרכיהם וצרכי ילדיהם.
ישנם כמה גורמים המעודדים את התפתחות מערכות החינוך החלופיות. אפשרות הבחירה הניתנת להורים אשר תפיסת החינוך בעיניהם שונה מהתפיסה הרווחת מעלה את הצורך באלטרנטיבות. אך הגורם העיקרי המגביר את הצורך באלטרנטיבות הינו האכזבה ממערכת החינוך הממלכתית. כפי שהראנו הסיבות לאכזבה הן רבות ושונות, חוסר התאמה בין המסר של בית-הספר למציאות החברתית, בעיות אלימות וכן הלאה. החלופות אינן מושלמות וגם בהן יש חסרונות, אך הורים רבים יותר ויותר מחפשים בית-ספר שיענה על צרכי ילדיהם בצורה טובה יותר מהמערכת הקיימת. עד שלא ימצא מענה כזה, תופעת החלופות תלך ותגבר. לעומת זאת, שינוי נכון בתוך המערכת, כזה שיגרום לשביעות רצון של כל הצדדים, מורים, תלמידים והורים, יפחית את הצורך בפנייה לחלופות, על כן יצמצם את התופעה. –