תפיסות של מורים את החינוך לרב תרבותיות
מוסד לימוד | מכללת אחוה |
סוג העבודה | עבודת סמינריון |
מקצוע | חינוך, סוציולוגיה |
מילות מפתח | אי שוויון, דת, הכלה, חינוך, חינוך לרב תרבותיות, לאום, מדינה, מורים, מערכת החינוך, פדגוגיה, פלורליזם, רב תרבותיות, ריבוי תרבויות, שוויון, שונות, תכנית לימודים, תרבות |
ציון | 96 |
שנת הגשה | 2021 |
מספר מילים | 17128 |
מספר מקורות | 34 |
תקציר העבודה
מדינת ישראל מתאפיינת במגוון וריבוי קבוצות, על בסיס אתני, דתי ופוליטי. כתוצאה מכך, המצב מורכב מבחינה חברתית ומחייב את השלטון, בפרט את משרד החינוך, להפעיל שיקול דעת כיצד להנהיג אוכלוסיות בעלות ערכים וצרכים שונים. דבר שהוביל את השלטון במדינת ישראל (כמו את שאר מדינות בעולם) לחשוב ולהציע פתרונות שונים.
במדינה בה יש ריבוי תרבויות, חשוב שכל אחת מן התרבויות תכיר בתרבות ה'אחרת' ותכבד את קיומה, לפחות כפי שהייתה רוצה שיכירו ויכבדו את תרבותה. השאיפה הנכספת של כל פרט היא לחיות בחברה בה יש שוויון ולגיטימציה לכל הקבוצות האתניות החיות במדינה. למשל, הפרט מכל קבוצה היה רוצה לשמוע את קולה של תרבותו כמו את האחרת ולא היה רוצה שתהיה הגמוניה אחת מועדפת השולטת ומכתיבה לו כפרט ולהן כקבוצה, איך וכיצד לפעול בכל ענייני המדינה ותחומי הדעת.
תחום החינוך הינו אמצעי חשוב ומרכזי ביותר לקיום חברה מיטבית. דרכו ניתן להעביר לדור הבא ערכים, מוסר, ידע ועוד. החינוך לרב תרבותיות מוביל ליצירת חברה שוויונית ומכילה בקרב התלמידים כבר מקטנותם ומחנכת אותם להיות גם אזרחים טובים וגם בעלי ערכים חברתיים. תפקידם של המורים בחינוך הינו חשוב ביותר משום שהם אלה המובילים את החינוך במדינה.
במרכז עבודה זו ניצבות עמדות של מורות ומורים המלמדים בבתי הספר בישראל ביחס לגישה הרב תרבותית.
עמדת המחקר הנוכחי היא כי חשיפה לנושא תעורר בהם את הרצון לבוא בפתיחות לגישה חדשה, שונה ממה שהכירו עד כה בתחום החינוך. זו גישה חיובית, המעודדת הכלת השונה. זו גישה עדיפה משום שהיא מושתתת על כבוד הדדי בין תרבויות ושוויון בין השונים. פתיחות לגישה זו, הרב תרבותית סייעה ותסייע להעביר מגוון רחב של פעילויות בתחומים שונים בחינוך בצורה טובה יותר.
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את תפיסותיהם של עשרת המורים הנחקרים שהם בעלי ותק של עשר שנים ויותר בהוראה בבתי ספר בהם יש ריבוי תרבויות. אם כן, שאלת המחקר, כיצד תופסים המורים את החינוך לרב תרבותיות?
בפועל, התשובה לשאלת המחקר התגלתה כמורכבת מאחר ותפיסות המורים מדגימות מצד אחד גישות אתנוצנטריות ומצד שני, רצון לקידום ערכי שוויון והכלה של התרבויות השונות בקרב החברה היהודית. המורים, ברובם, מבלבלים בין מושגים של ריבוי תרבויות ורב תרבותיות ומביעים עמדות מסתייגות ביחס לריבוי תרבויות במרחב הלימודי, במיוחד כאשר אלו כוללות מפגש בין יהודים וערבים. מיעוט של מורים הביע עמדות חיוביות ביחס לריבוי תרבויות והדגים יישום של חינוך המזכיר במאפייניו חינוך לרב תרבויות.
תרומתו המדעית של מחקר זה הנו בהבנה כי מורים אינם מכירים את ההמשגה והתיאוריה בתחום של רב תרבותיות למרות שהם נדרשים להתמודד איתה בשטח ברמה היום יומית. המורים מחזיקים בעמדות שליליות ביחס למפגש בין תרבותי אך נדרשים ללמד במרחב של ריבוי תרבויות והם נוקטים בכלים הנובעים מתוך האידיאולוגיה הפרטית שלהם, על חשבון הוראה פדגוגית מונחית ומובנית. הבנות אלו מובילות אל התרומה המעשית של המחקר ככזה היכול להוביל לכינון סדנאות הכשרה למורים בתחום של רב תרבותיות, אם ברמה התיאורטית של התחום ואם במתן כלים פרקטיים איתם יוכלו המורים להתמודד בשטח, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית.