מסלול הגיל הרך תשס"ו
2 006
סמ"ד דרכי הוראה לגילאי לידה  – 3
תאריך הגשה 1.9.06
תוכן עמוד תוכן
1 הקדמה
2 תיאור המצב בגן לפני תחילת מחקר זה
3 -4
רקע תיאורטי 5-9
תפקידי הגננת, איתור ילדים בעלי צרכים מיוחדים בגן ואיתור מוקדם ע"י הגננת
1 0-16
פעילויות בגן התורמות לפיתוח יכולות תנועתיות: ההיבט המעשי
1 7-18
ביצוע המחקר
1 9-20 דרכי ההנחיה ומתן הוראה במהלך הפעילות בתנועה
2 1-22
מדדים להערכת המחקר
2 3
ממצאים וסיכום
2 4-33
סיכום אישי
3 4
ביבליוגרפיה
3 5
הקדמה כאשר התבקשתי לחפש נושא למחקר הפעולה שלי ניסיתי לחשוב על תחום מסוים שאני בתור יולדה אהבתי לעשות ושהוא מספיק חשוב כדי להתמקד בו בגן. מניסיוני האישי , ידועה לי התועלת בעשייה של דבר מסוים מתוך אהבה אליו, ומכך מתוך אהבה לתוך המוטוריקה והתנועה ומתוך הרצון לגרום לאותם הילדים שנרתעים או מתקשים בתחום התנועתי כן להשתמש בכלי הזה להנאתם ולצרכיהם, החלטתי שאני צריכה להתמקד בתחום הזה.
בתחילה עדיין לא גיבשתי לעצמי את התחום הספציפי בנושא התנועה שבו אני רוצה להתמקד ולעסוק בו.
לאחר התייעצות עם אנשים שונים ומגוונים הגעתי לכיוון מחשבה של פעילות מוטורית גסה בעיקר בחצר הגן, אך עדיין לא היה לי רעיון ברור של איך ליישם את הרעיון ומה בדיוק לעשות.
היה לי חשוב שהנושא שבו אתמקד יהיה נושא חוויתי ומהנה ולאו דווקא נושא הוראתי שמתבצע ע"י הוראה פרונטאלית  סביב שולחנות.
אני זוכרת את עצמי כילדה, עסוקה כל הזמן בטיפוס, ריצה, משחקי כדור למיניהם, רכיבה על אופניים  ועוסקת בכל מיני עיסוקים נוספים הקשורים למוטוריקה הגסה ולתנועה במרחב.
כאשר ניסיתי לבדוק בתחילה מה קורה כיום אצל ילדי הגן שבו אני מתנסה, האם הם גם אוהבים כמוני את התחום הזה ומתנסים בו במהלך היום, ראיתי שישנם מספר ילדים המתקשים בתחום זה וילדים אחרים שדווקא מחפשים גירויים מוטורים אך חסרים להם אותם הגירויים בכדי לפעול בהם. מתוך הראיה הזאת ומתוך מחשבות על עצמי כילדה הגעתי אל שאלת המחקר שלי: כיצד אני כגננת יכולה להגביר השתתפות של ילדים בעלי קשיים מוטוריים במרכזי הפעילות בחצר?
הרעיון הוא לקרב את תחום המוטוריקה הגסה גם לילדים בעלי הקשיים וההסתייגות מתחום זה מסיבות שונות ומגוונות וכמו כן בעקבות העבודה עם אותם הילדים, לפתוח לשאר הילדים בגן את האפשרות לעסוק ולהיחשף בחצר הגן למגוון רחב יותר של פעילויות מוטוריות וע"י כך לשכלל את היכולות והמיומנויות שלהם.
חשוב לי לציין שבמחקר שלי לא התמקדתי בסיבות לקושי אלא בניסיון למתן פתרונות וגירויים שיכולים לספק לילד עם הקשיים את הרצון להתנסות ולחוות ובעזרת כך להחליט מרצונו האישי להתנסות עוד בתחום או לא, העיקר שהילדים יתנסו ויחוו חוויה חדשה, זרה להם ולפעמים אף מאיימת מבחינתם עקב הקשיים שלהם והחששות שלהם.