חרדה הינה מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי המוגדר כהפרעה נפשית שמתבטאת בפחד ודאגה קיצונית כלפי הסביבה וכלפי האדם לעצמו. איומים ביטחוניים, כגון אירועי טרור ומלחמה הינם אירועים המטילים אימה על חיי האדם ומעלים את רמות החרדה של האדם אשר באים לידי ביטוי במספר מישורים: במישור הגופני, הקוגניטיבי, החברתי ההתנהגותי והריגשי. אירועים הפוגעים באיום הביטחוני, הינם אופייניים במדינת ישראל ומעוררים חרדות ופחדים בקרב האוכלוסייה ובמיוחד בקרב הילדים. לפיכך, מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר שבין חשיפה לטרור ולמלחמות לבין פיתוח תסמיני חרדה בקרב ילדים בגילאי היסודי. שוער כי ילדים שבאופן תדיר חשופים לאירועי טרור ומצבי מלחמה יפגינו רמות גבוהות יותר של תסמיני חרדה בהשוואה לילדים שאינם חשופים לאירועי טרור ומצבי מלחמה באופן יומיומי. במחקר השתתפו 60 ילדים, בני 10-11, הלומדים בכיתות ה'-ו', כאשר 30 מהם הינם תלמידים המתגוררים בעכו שבצפון הארץ ו-30 הנותרים הינם תלמידים המתגוררים בשדרות שבדרום הארץ, וחשופים באופן מתמיד לאירועי טרור ומלחמה. משתתפי המחקר מילאו שאלונים הבוחנים תסמיני חרדה וחשיפה לאירועי טרור. ממצאי המחקר העלו כי ילדים הגרים בשדרות דיווחי על חשיפה רבה יותר לאירועי טרור ומצבי מלחמה באופן מובהק בהשוואה לילדים המתגוררים בעכו ((t(58)=6.05, p<.001, ובמקביל מדווחים על רמות חרדה גבוהות יותר באופן מובהק בהשוואה לילדי הצפון (t(58)=4.81, <.001). עוד נמצא כי ישנו מתאם גבוה וחיובי בין רמת החשיפה לאירועי טרור לבין רמת החרדה שהילדים חווים (r=.833, p<.001), כך, שככל שילדים מדווחים על חשיפה רבה יותר לאירועי טרור, כך מדווחים על רמת חרדה גבוהה יותר. הממצאים הללו מאששים את השערת המחקר. ממצאי המחקר הנוכחי מצטרפים לממצאים מחקריים רבים המציגים את ההשפעה והנזק שבחשיפה ממושכת לאירועי טרור ומלחמה בקרב ילדים, ועל הסיכון שבחשיפה זו להתפתחותם של הפרעות חדרה פוסט טראומטיות, קוגניטיביות ורגשיות שמלוות את הילדים לכל אורך החיים.