אלות ,גיבורות ונשים בספרות היוונית – סיכום מצויין לבחינה /קורס

# מהי ספרות יוונית ?
# מהי אישה?
בעולם היווני לאישה אין הרבה זכויות. אנו נסתכל ונקרא קטעים מהספרות היוונית ונראה שהספרות זה לא רק מה שכתוב. אנו מדברים על תקופה שבה לא היה הרבה כתיבה ורוב הספרות הייתה בעל פה. לכן כשאנו מנסים למצוא תמונה של מעמד האישה באותה התקופה ניתן לפנות לתמונות שירים ורק לאחר מכן לספרות.
עולם הספרות היוונית הוא מאוד מגוון ושונה ממה שאנו מצפים.

הקורס ידבר על מספר תקופות:
# תקופה ארכאית 800 לפנה"ס
# תקופה קלאסית 500 לפנה"ס משם אנו ממשיכים ל 400-300 לפנה"ס.
יש שינויים בספרות בתקופה הארכאית לעומת התקופה הקלאסית. בתקופה הארכאית הרוב היה בעל פה ואילו בקלאסית מופיעות הרבה יותר נשים בספרות.

מקום האימפריה היוונית : האימפריה גדולה ורחבה ומחולקת למדינות שבהן מעמד האישה שונה ממקום למקום.

הגדרות :
האלות הן הנשים במעמד הגבוה ביותר באימפריה היוונית, לאחר מכן הגיבורות ובסוף הנשים.
במיתולוגיה היוונית הייתה קיימת אולימפיה שהייתה עיר האלים שגרו בהר האולימפוס ויכלו לקבוע מה קורה בעולם התחתון. תפקיד האלים והאלות היוונים היה שמחה וכיף ולאוו דווקא עיסוק בעניינים רציניים. לאלים היה כוח גדול אך אין להם את הרצון לעשות את מה שטוב ונכון. האלים הם בני אלמוות ולכן הם יכולים לחיות איך שהם רוצים.
המיתולוגיה היוונית הוא דרך לראות את השמיים והכוחות הקיימים בעולם. אלים ואלות במשפחה אחת יכולים להתנהג איך שהם רוצים.
מיהן האלות ? מתחיל עם כאוס וממשיך עם זאוס והרה – מלך ומלכה של האלים. לזאוס יש גישה מעניינת לנשים- זאוס מתנהג איך שהוא רוצה ובוגד באשתו. חשוב לדעת זאת שכן הראה מאוד כנועה.
המשפחה האולימפיאטית כוללת : הסטייה (אלה של הבית ואש), עטנה ( אלה של חוכמה ) , ארטמיס (אלת הצייד אחות של אפולו), אפרודיטה ( אלת האהבה).

קטעים על נשים מהספרות היוונית בתקופה הקלאסית

1. אריסטופנס הוא קומיקאי אשר רשם את המחזה "ליסיסטרטה" בשנת 411 לפנה"ס. הקטעים שכתב בזמנו היו סאטירה על העולם הפוליטי. ליסיסטרטה עסקה בתפקיד האישה כמונעת וויכוחים בין הגברים. זאת סאטירה. ליסיסטרטה היא אישה בעלת אחריות חברתית החושבת שתפקידה העיקרי הוא במניעת ריבים בין האנשים שסביבם היא גרה. האנשים בחברה שלה רוצים לצאת למלחמה והיא מתלוננת מדוע גברים יוצאים מחייה והנשים נשארות לבד. היא חושבת שתוכל לשכנע אותם להישאר ע"י מניעת סקס לגברים היוצאים למלחמה. ליסיסטרטה מדברת עם חברה שלה קלוניקה המייצגת את האישה השגרתית של העולם היוונית (קראנו בכיתה). במהלך השיחה שלהן הן רוצות שהנשים יתאחדו להציל את יוון – יש כוחות לנשים למנוע מהמדינה לצאת למלחמה.

מה ליסיסטרטה יכולה לעשות ? מה אנו רואים בפעולות שלה לגבי תפקיד האישה בעולם היווני ? איך היא כ"כ שונה מחברותיה וממשפחתה? קלוניקה מציגה את עולם הנשים השגרתי. ליסיסטרטה היא מיוחדת. היא מציעה להתנזר ממין- סוג של שביתה של הנשים כל עוד הגברים מעוניינים ללכת למלחמה הם לא יקבלו מין. ע"י כך שהם לא יהיו מסופקים הם לא ילכו למלחמה (מה שהצליח בפועל). ליסיסטרטה היא אישה חזקה ורואה בזכויות שיש לה ולנשים בעולם היווני דרך לשנות את המסלול הקיים. היא יודעת שזכויות האישה בעולם היווני הן מוגבלות, אך ידעה שיש לנשים כוח בחלק המיני שישפיע עליהם.
לליסיסטרטה יש כוח וחזון של האישה הפמיניסטית. אישה הפועלת בכוחות עצמה ופועלת כגיבורה. מהפאן הזה היא פמיניסטית שכן היא דוחפת את מעמד האישה לגבוה יותר מלפני כן.

2. תוקידידס הוא היסטוריון אשר השתדל בכתיבתו לתאר את העולם בפשטות אשר ספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית" מתאר את קורות המלחמה שניטשה בין אתונה לספרטה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס. הוא רואה בעולם עיגולים של חיים ומוות, מלחמה ושלום. הוא רואה את העולם כעיגול. הוא אוהב להגדיר בקווים רחבים את המיניות בין נשים וגברים.

"אני אולי חייב להגיד משהו על מידות הנשים, לאלו מכן שיהיו אלמנות. אני סתם אתן לכן עצה: השם שלכם יהיה אדיר אם לא תתנהגו באופן לא מכובד וטבעי למיניותכם והכבוד שלכם יהיה לפחות מוזכר אצל כבוד הגברים. "
הוא אומר שיש במידות של נשים משהו שיכול להפיל אותן למקום של עוון אך יש אפשרות לנשים להתנהג בצורה טובה. במקרה של מלחמה כאשר הנשים יישארו אלמנות יש משהו שיוכל לשמור על כבודן כאשר הן ימשיכו להתנהג יפה. הוא לא אומר איך לעשות זאת. כשאנו חושבים על מעמד האישה בספרות היוונית אפילו לכותב יש הגדרות מסוימות לגבי המעמד. הוא לא עושה זאת בצורה ברורה. הוא לא אומר מה הנשים צריכים לעשות בחייהם כדי להגביר את מעמדם.
איך מקום הנשים שונה בין תוקידידס לזה של ליסיסטרטה ? – האם יש לנו מספיק חומר?
תוקידידס לא מכתיב בשום צורה איך האישה אמורה להתנהג בהשוואה לליסיסטרטה אשר אומרת במפורש את תפקיד הנשים ומצליחה לאסוף את הנשים ולהדריך אותם איך להתנהג.
3. אוריפידיס אשר כתב את "מדיאה" בשנת 431 לפנה"ס. אוריפידיס כותב טרגדיות בתקופת המאה החמישית לפנה"ס. הוא רשם את ההצגה "מדיאה". מדיאה היא אישה חזקה ופמיניסטית מובהקת. מדיאה מופיעה בעולם התאטרון כאישה חזקה בעלת גישה מיוחדת לגבי תפקיד האישה בעולם.
מדיאה היא נסיכה ומכשפה. היא אישה הנשואה לאיש בשם ג 'יסון אשר בגד בה. מדיאה מאוד התעצבנה ומחליטה לנקום בו. היא ממשיכה לומר שמקום האישה בעולם הוא קשה ומלווה בהרבה סבל והיא לא אוהבת להיות אישה והייתה מעדיפה ללכת לקרב שלוש פעמים מללדת פעם אחת.
היא רוצה לנקום בבעלה ועושה זאת ע"י הריגת ילדיה. מדיאה היא דוגמא לאישה המוכנה לזרוק את כל החייה לפח רק בשביל לנקום – לומר לבעלה שיש לזה זכויות והיא רוצה לעמוד בהם.
היא מוכנה לעשות קורבן לילדיה כדי להעניש את בעליה.
מדיאה היא דמות בעלת מילים רבות וכך ניתן לראות את מקום האישה החזקה בעולם היווני. לאישה זו יש הרבה כוחות.
האם היא הייתה יכולה להעניש את בעלה ולגרום לו לסבול ללא סבל שלה? – תפקיד האישה הוא מסובך כי גם בליסיסטרטה ניתן לראות שגם לנשים יש תאוות ורצונות משלהם. למדיאה יש כוחות לגרום לסבל בהשוואה לליסיסטרטה הגורמת לשלום.
ספרות חזותית
ספרות חזותית הנה ספרות וויזואלית ע"י תמונות. ישנם תמונות חזותיות מהעולם היווני וניתן ללמוד מהן המון על מעמד הנשים לעומת הדברים הכתובים.

תמונה 1 – אטנה ופוסידון
אטנה היא אלת החוכמה. איך היא נראית בתמונה בהשוואת לפוסידון?
תמונה 2 – אטנה

עקב התמונות הללו :
-מהם השינויים במעמד האישה?
-עד כמה אנו יכולים לסמוך על החומר שיש לנו בשחזור מעמד האישה ?
-איזה מידות שייכות לנשים ?
הרצאה 2 – ( 8.3.16 )
מה היה שיעור שעבר?
מהי ספרות יוונית ? מה ההבדל בין התקופה הארכאית ( 800-500) לתקופה הקלאסית ? הסתכלנו בתמונות של הנשים. בתקופות האלו רואים שינוים בהצגת הנשים. בנוסף דנו במונחים שונים כמו מה זה ספרות יוונית ןנשים יווניות.
# ליסיסטרטה- מדברת עם חברה שלה לגבי תכנית כיצד למנוע מהגברים לצאת למלחמה. היא מצטיירת כאישה חזקה.
# מדיאה – נקמה בבעלה שהלך אחרי מישהי אחרת. היא הייתה מוכנה להרוג את ילדיה כדי לגרום לבעלה להצטער על מה שעשה.
# תוקידידס – דיבר על מה נשים צריכות לעשות כדי לקבל שם טוב בעולם.

תקופה ארכאית (800 לפנה"ס)
הומורוס – משורר המספר את האפוסים שלו בעל פה אך העלה אותם גם בכתב. הומורוס נותן לנו תמונה ממה שהיה באותה התקופה. הוא רשם את איליאדה ואודיסאה- הם שתי אפוסים.

! תזכורת ! – שירה אפית (או אֶפּוֹס) היא ז'אנר של שירה פולקלוריסטית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים

איליאדה
"איליאדה" הוא אפוס על מסע היוונים במלחמה שהתרחשה כנגד העיר טרויה. איליאדה מתאר את 50 הימים האחרונים של טרויה. אפוס האליאדה מתרכז בסוף של עשר שנות מלחמה בחומות של טרויה. היוונים נסעו לטרויה כדי להילחם על אישה שנסיך טרויה לקח. אפוס איליאדה מתעסק בענייני מלחמה ובית. יש שילוב של מה קורה בבית. הומרוס בעצמו הוא איש שמאמין בצורך למלחמה, והוא חושב שזה מקום טוב להשיג דברים טובים במלחמה וזה המקום היחיד שאפשר להצליח בחיים.
יוונים מעודדים מלחמה, לעומת הרומאים שאוהבים את הבית יותר ופחות בעד מלחמה.
איליאדה מדריך את הנשים על החשבון והקנס שמקבלים כאשר לוחמים. עשר שנים היוונים מלכדו את העיר טרויה ולא הצליחו להיכנס. אנו לא רואים את סוף המלחמה אלא רק תמונה קצרה בימי חייהם. איליאדה, מספרת על אכילאוס שנחשב לחייל הכי טוב שיש אצל היוונים.
הקטור היה נסיך טרויה ומגדולי לוחמיה במלחמת טרויה המופיע במיתולוגיה היוונית. הקטור הוא בנם הבכור של פריאמוס מלך טרויה ואשתו הקובה, בעלה של אנדרומכה ואב לאסטיאנקס.
הומרוס מדגיש את הניגוד בין אכילס לבין הקטור. הוא מגדיר את אכילס כאדם הראשון שייכנס לקרב והאדם האחרון שיעזוב את הקרב. לעומתו, מוגדר הקטור כאדם אשר נלחם למען עקרונותיו ולא עבור תהילה עצמית. כיום קיימות טענות שהקטור הינו הגיבור האמיתי בסיפור האיליאדה ולא אכילס. טענות אלו מתבססות על כך שהגיבור האמיתי במיתולוגיה היוונית נפטר בנסיבות טרגיות, שמלוות בדרך כלל בסירוב לוותר על עקרונותיו, תוך שהוא מודע להשלכות החלטותיו ומוכן לשלם על כך את המחיר.
הקטור ואכילס היו שותפים לאותם ליקויים; שניהם היו גאים, וגאוותו של הקטור גרמה להחלטות הרסניות מצידו אשר פגעו בעמו ובסיכוייו לנצח במלחמה (כמו ההחלטה להילחם באכילס ביודעו מראש שיפסיד). שניהם היו מפקדים שהעלו את מורל חייליהם. עם זאת, בניגוד לאכילס, הקטור שם את טובת עמו לפני טובתו שלו ולרוב החלטותיו הפזיזות סיכנו אותו ולא את צבא טרויה.
גורלו של הקטור ידוע מראש מכיוון שבתחילת האיליאדה גוזר זאוס את דינו. אכילס קרא תיגר על הקטור, אך הקטור סירב וברח מפניו. רק כאשר אתנה, מחופשת ללוחם טרויאני, שכנעה אותו להילחם באכילס, עשה זאת. אכילס הרג את הקטור במכה אחת חזקה בצווארו וברגע שעשה זאת, נשמעו צעקות רבות של אנשי טרויה על מות גיבורם. האיליאדה מסתיימת בקבורתו של הקטור. נפילת טרויה מובטחת עם מות גדולי גיבוריה.
הסיפור מתחיל מהקטור שהוא נסיך טרויה ואשתו אנדרומכה. הקטור רוצה להישאר בבית עם אשתו ובנו. הקטור ואכילאוס אויבים אך יש להם מידות משותפות: שניהם חיילים אך הרצון להילחם הוא שונה. להקטור יש משפחה והוא אחראי על עירו ולכן ירצה להגן על עירו- פחות רוצה לקבל כבוד על עצמו, אלא יש רצון להגן על גרעין העיר והוא אחראי מאוד.

האיליאדה כוללת בתוכה 24 ספרים.
ספר 6 של האיליאדה מספר על הקרבות של הטרויאניים. יש רשימה מפורטת של מי נפטר. משם אנו ממשיכים לתמונה של אנדרומכה שהיא אשתו של הקטור הנסיך הטרויאני המתעסק במלחמה מחוץ לחומות טרויה. היא עומדת ודואגת לבעלה.
אנדרומכה מקורה מדם מלכותי עוד לפני שהייתה להקטור, היא נולדה במקום אחר ולא בטרויה, והיא מאוד אוהבת את הקטור יש בניהם זוגיות טובה ומיוחדת שלא רואים בזוגות אחרים באפוס. אנדרומכה מראה את אהבתה להקטור ויש להם ילד משותף. המלחמה הטרויאנית הסתיימה בכישלון לטרויאנים וכל העיר נפלה ואנדרומכה נהפכת להיות שיפכה של הבן של אכילאוס. היא הופכת מנסיכה לשפחה\פילגש. הקטור נהרג. בספר שש אנו רואים את התמונה של המשפחה.
איפה אנדרומכה נמצאת כשהקטור מגיע לראות אותה לפי הספר? נמצאת בחומות טרויה ומסתכלת על הטרויאנים והיוונים נלחמים אחד בשני.
אנדרומכה – ביוונית הוא חיבור של שתי מילים – אנדרוס הוא מילה ביוונית לאישה (גבר), מכה הוא מילה ביוונית לקרב. ולכן למרות שהוא שם של אישה מפורסמת הוא מסמן הרבה את האישיות שלה ועל מה שקרה לה בחייה. יש משהו בשם שלה שמסמל משהו על סיפור חייה.
אנדרומכה תלך לשעבוד ותהיה שיפכה של הבן של האויב- חלשה ולא יכולה להגן על עצמה, הרבה בכי מלווה בתהליך. בשמות של האנשים יש משהו שיכול לעזור לנו לפענח מי היו הנשים הללו. במקרה של אנדרומכה היא אישה מיוחדת וקשורה לעולם הגברים. היא עומדת בחומות טרויה- לא בבית כל הזמן, משהו בין עולמות. היא לא בעולם הבית כל הזמן ולא בעולם הנשק אלא בין לבין.

מה קורה שהבן (אסטיאנס) של הקטור רואה את אביו מת? הוא צורח! הוא מפחד לראות את אביו כי הוא לא יכול לזהות אותו כמו שהוא זוכר. הקסדה שעל אביו מפחידה אותו. כך ניתן לראות את הניגוד בין עולם המלחמה לבית. האבא שהקטור הכי טוב הוא הקטור ללא הקסדה.
אנדרומכה מפחדת שהקטור ימות, היא מתחננת להקטור שלא ילך למלחמה. הוא בתגובה מבטיח לה שיעשה את הכל כדי לשמור על מעמדה.

בספר 23 של האיליאדה, אנו רואים מבט שונה ממה שראינו בספר שש, כעת היא נמצאת בפנים –בעולם שלה. היא מופרדת מהנשים האחרות. היא עושה משהו מאוד "נשי"- אורגת .
הומרוס נכנס לתיאור ארוך של אנדרומכה, אך הם לא כ"כ חשובים להבנתו לספר. הוא עושה זאת כדי לתת דגש לאיפה אנדרומכה נמצאת. בהמשך, כלי האריגה נפל מידיה, אין לה כלים להגן על עצמה ואפילו באריגה. כשהיא שומעת את הבשורות על מות בעלה נופל מיידה הכלי אתו ארגה והיא לא יכולה להשתמש בו. רואים איך היא נהפכת להיות חלשה.
היא רואה את הקטור מת, ושבור ולכן היא נופלת ומתמוטטת למראה הזוועות. היא יוצרת תמונה של מה היה יכול להיות? היא אומרת שהם נולדו למשהו אחר ומדוע כך היה צריך להיגמר ! בחירת המילים הוא משהו יוצא דופן, כי היינו מצפים שהיא תבכה. הומרוס בכוונה נותן לה את הדיבור הגבוה ושימוש במילים גבוהות. אנדרומכה היא אצילה ונחשבת באיזשהו מקום כגיבורה בעלת פנימיות חזקה. היא תמשיך לדבר על העולם שהיה שייך להם יחדיו וכיצד הקטור אהב אותה. היא לא יודעת איך היא תשרוד את החיים בלעדיו. החלק הפיזי הוא נשי והחלק הרוחני הוא הגברי (כמו חייל).
היא ממשיכה ומשתפת בדאגה למה יהיה על בנה.

היא אומרת שלהקטור יהיה שם טוב –ברמה גבוה יותר מלכל גבר שהיה בטרויה למרות שמת.
לנו, חשוב מעמד הנשים ! אנדרומכה מצליחה להסתכל בעולם ממבט גברי. ולכן היא רואה את היתרונות במלחמה למרות שאבדה את בעלה. היא מודה שהוא השיג לעצמו את השם והתהילה שהוא רצה. (אנו לא יודעים אם הנשים בסביבה מסכימות איתה.)
# כשהבן בוכה, אנו כקוראים יכולים לדעת שמשהו נורא יקרה.

מה סוג מערכת היחסים בין הקטור לאנדרומכה – שוויונית. נדיר בעולם היווני. היא מחליטה מה הקטור יעשה, למרות שבסוף הוא הולך למלחמה. היא מעורבת בעולם המלחמה עצם העובדה שהיא עומדת על החומות וגם בהספד שלה.

איך הדרך בה הומרוס מציג את אנדרומכה משפיעה על הצגת הקטור – אנחנו מגיעים מנקודה מודרנית ויש לנו את ציפייה שלנו. אך עבור היוונים זה שונה. הומורוס משקיע במילים של אנדרומכה והקטור ולכן תומך במעמדם. ברור שבהצגתם הוא מסכים עם הגישה של הקטור וגם של אנדרומכה. לאיליכוס יש מעמד מכובד וחזק וגם להקטור ולכן אי אפשר להחליט. קשה לדעת האם בעיני היוונים יש משהו חלש או לא – מחלוקת.

מה אומר לנו הסיפור של אנדרומכה על מעמד נשים בתקופת ארכאית – מצד אחד מעמד הנשים לא שונה הנשים ומצד שני הוא כן בגלל שהומורוס משקיע הרבה כוחות בתיאור שלה.

אודיסאה

זהו אפוס שני של הומורוס. השירה, המחולקת לעשרים וארבעה ספרים, מתארת את מסעותיו של אודיסאוס, מלך איתקה, בשובו ממלחמת טרויה, לצד סיפורו של טלמאכוס, בנו של אודיסאוס, אשר יוצא לחפש את אביו. במשך שני לילות מתאר אודיסאוס את הרפתקאותיו בעת המסע הארוך הביתה, שנמשך כמעט עשר שנים. לבסוף שב אודיסאוס לביתו ומחזיר לעצמו את השלטון באי, לאחר שקבוצת מחזרים חמדנית איימה לתופסו. פנפולה היא אשתו של אודיסאוס. אודיסאוס הוא הגיבור שלנו והוא כמובן יווני, מלך. הוא לא רצה להילחם כנגד הטרויאנים אך הוא הלך להילחם בשל היותו מלך. הוא עוזב את אשתו ובנו- מוטיב חוזר. אודיסאוס השתתף במלחמת טרויה ואודיסאה עוסק במסעותיו הביתה.
כל הזמן אשתו מחכה לו בבית- פנלופה.
אנו שמים את המוקד על האישה. לוקח לאודיסאוס הרבה שנים לחזור הביתה. היוונים שחזרו מוקדם לאודיסאוס לא הבינו למה היא מחכה לו ואמרו לה שהוא עזב אותו. למרות כל זאת היא מחכה.

היא כישרונית, היא חושבת שהיא יכולה למנוע מעולם הגברים להיכנס לעולם שלה. היא אורגת, וכל לילה היא פורמת ומתחילה הכל מחדש. היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה ומנהלת את הבית. במצב של חוסר מנהיג בבית היא מנהיגה בהיעדרו של אודיסאוס.

האם אנו יודעים מיהי פנלופה האמתית? יש פנלופה המציגה את עצמה בפני המחזרים ויש את זאת שדואגת לבעלה – יש כל מיני צדדים בה.

תמונה: פנלופה אורגת. היא עושה כמה דברים במקביל. היא לובשת בגד אדום המייצג את מעמדה הנשי, במרכז התמונה ללא קשר לדמויות שמסביבה, יושבת על כיסא גבוה מהאנשים האחרים. רואים את הגברים המחזרים אחריה ומתעלמת מהם לגמרי. היא עושה את תפקידה –לארוג.
תמונה של אישה תומכת במעמד בעלה כחייל וגם תומכת בעצמה ונותנת לעצמה כל יום את הכוח להמשיך ולהאמין שבעלה ישוב.

קצת על פנלופה:
השם פנלופה הוא שילוב של המילה היוונית ל"רשת" או "אריג" והמילה ל"עין" או "פנים", שם שמאוד מתאים לדמות המבלה זמן רב באריגה ושהמוטיבציה שלה קשה להבנה. בעידן המודרני שמה הפך מקושר לנאמנות.
פנלופה היא אשתו של הגיבור הראשי בסיפור, אודיסאוס מלך איתקה. לפנלופה בן אחד מאודיסאוס, טלמאכוס, שנולד מעט לפני שאודיסאוס נקרא להילחם במלחמת טרויה.
פנלופה המתינה מעל עשרים שנה לשובו של בעלה, ובאותה תקופה סבלה ממצבים קשים בעת שסירבה לחיזוריהם של נסיכים ומחזרים רבים שניצלו את מצבה במשך כארבע שנים לאחר גמר מלחמת טרויה. חכמתה של פנולפה אפשרו לה לעכב את מחזריה הרבים במשך שלוש שנים בהבטחה שתינשא לאחד מהם ברגע שתסיים לארוג את תכריכי קבורה עבור אביו של אודיסאוס. את האריג שארגה לעת יום פרמה לעת ערב, דבר שהתאפשר עד שאחת משפחותיה חשפה את התרמית.
למרות נאמנותה, נעשתה פנלופה חסרת סבלנות, בעיקר בשל התערבותה של האלה אתנה, והשתוקקה לחשוף את עצמה בפני המחזרים כדי לשלהב אותם עוד יותר. היא מציגה אמביוולנטיות; היא קוראת מספר פעמים לאלה ארטמיס להרוג אותה ומצד שני חושבת על התמסרות לאחד הגברים. כשאודיסאוס חוזר לאיתקה, מחופש לקבצן זקן, פנלופה מתחייבת להינשא לגבר שימתח את קשתו הישנה והקשיחה של אודיסאוס ויירה חץ דרך שתים עשרה ידיות גרזנים. יכול להיות שפנלופה זיהתה את בעלה למרות התחפושת והכריזה על התחרות משום שידעה שהוא היחיד שיכול לנצח בה.
כצפוי, אודיסאוס הוא היחיד מבין המחזרים שמצליח למתוח את הקשת ולירות בה והוא זוכה בתחרות. פנלופה חוששת שהוא אינו בעלה האמתי אלא מתחזה, אולי במסגרת תכסיס של אחד האלים, ובוחנת אותו בכך שהיא מצווה על משרתה להזיז את מיטתה אל חדרם. אודיסאוס טוען שהדבר איננו אפשרי משום שכיוצר המיטה הוא יודע שאחת מרגליה היא עץ זית חי. בכך פנלופה משתכנעת שאודיסאוס הוא באמת בעלה.

אוסידיאה ספר 8 , דמודקוס שר על מלחמה שבו מישהי נהרגה – מי זאת האישה? אנדרומכה. שירה זו גורמת לאודיסאודס לבכות. הוא שר על הקשר שבין אנדרומכה להקטור. זהו מבט נוסף למה שקרה לזוג מנקודת מבטו של אודיסאוס ומה הוא חושב על כך. יש לו אמות של חמלה ורחמים על האישה – אנדרומכה. אודיסאוס חושב על פנלופה ועל האסונות של המלחמה הטרויאנית.
נשים נוספות בהומורוס –
# הקובה שהיא מלכת טרויה
# הלנה שהיא מקור כל המלחמה.
# בריסאיס שהיא שלל
# אוריקליה שהיא שיפחה.

מסקנה מתיאור הנשים של הומורוס – הנשים נאמנות.

הנושאים להיום :
1. אפרודיטה – אלת האהבה
2. המנון הומרי – דוגמא לספרות הישנה ביותר שקיימת בעולם המערבי
המנון הומרי לאפרודיטה
המנון הוא שירה פולחנית וקריאה לאל כדי להצטרף אליהם.
ישנם 33 המנונים הומריים אשר שרדו כל השנים. הם מהתקופה הארכאית. אנו דיברנו על אודיסאה ואיליאדה. המחבר של האפוסים הללו הוא הומורוס. הומורוס לא רשם את ההמנונים ההומריים, אלא רק מתעסקים באותם הנושאים. לכל המנון יש מחבר שונה.
ארבעה מתוך ה 33 המנונים הם יותר ארוכים. ההמנון ההומרי לאפרודיטה הוא בין הארוכים יותר.

מה אנו מצפים לראות בהמנון הומרי ?
– פתיחה תקנית.
– שבח לאליל
– שבח על כל מה שהאליל עשה
– סיום תקני
מתי שרו את ההמנונים הללו? בחגים והקדמה לחגים. השתמשו בהמנונים כקריאות לאלים שיצטרפו לעולם האנשים ולא יישארו בשמים. לדוגמא: יש ארבעה המנונים שהם הכי ארוכים כמו "דמטר" (אלת הקציר). בעונת הקציר היה חג והתחילו אותו עם קריאה לאלה- שרו את ההמנון לדמטר. המנון אחר הוא לדוגמא לאל ה"ארס" (אל המלחמה). המנון נוסף הוא ל"הרמס" (שליח). אפרודיטה היא אלת האהבה של ארוס אשר גם לה שרו המנון.

כבר בתקופה הקלאסית (תוקידידס שהיו לו דעות על נשים, חשב שהמנון הומרי שייך להומרוס) :

אפרודיטה
אפרודיטה היא אלה של אהבה, מיניות, ארוטיות. בעולם היווני אחרי התקופה הארכאית היו דעות שונות לגבי אפרודיטה. הייתה אפרודיטה שהתעסקה באהבה טהורה, אחרת שהתעסקה באהבה ארוטית ומה שמושך גבר לאישה. אפרודיטה סימלה את כל האהבה שיש- פיזית ורגשית.
מהי האטיולוגיה של השם אפרודיטה? אפרודיטה מקורה מהמילה היוונית afros שזה קצף של הים. יש הרבה סיפורים לגבי מתי האהבה התחילה להיות קיימת בעולם. אחד הסיפורים הוא שאפרודיטה נולדה מהקצף של המים של הים. סיפור נוסף הוא מאברי המין של הורנוס –זרע חשוב ואיכותי שהיה בים ומשם נולדה. כשחושבים על אהבה לסערות של הים וחוזק הים רואים שהוא יכול להיות אלים וגם לא.
# אפרודיטה נולדה בקפריסין.
# אנשים אחרים חשבו שהיא נולדה בקיתריה – אי ליד קפריסין.
# ונוס הוא כינוי מקביל בלטינית לאפרודיטה.

רוב המיתוסים אודות אפרודיטה הם משלים על אהבה, רומנטיקה ומיניות. אפרודיטה מייצגת מיניות ואהבה חסרת גבולות, שאינה מתחשבת במוסכמות. היא מסייעת לכל מי שחש אהבת אמת או תשוקת אמת, ומענישה את המזלזלים באהבתם של אחרים. לאפרודיטה פמליה מלכותית, הכוללת את ילדיה המכונפים ארוס פותוס והימרוס, בתה פייתו אלת השכנועים,.
הרקה להמנון ההומרי לאפרודיטה
הסיפור מתחיל מזוג במשפחת האלים שהתחתן. אריס היא אלה אשר הייתה ממשפחתה של אפרודיטה. אריס כעסה על כך שלא הזמינו אותה לנישואים של אותה המשפחה שהתחתנה. לכן ארוס יוצרת תפוח יפה של זהב וזורקת לעבר ההמון שהיה בחתונה שאליה היא לא הוזמנה. כל אחד השתדל לתפוס את תפוח הזהב. על התפוח היה רשום "ליפה מכולן". לכן כל האלות רצו את זה. הרה- מלכת האלים והאלות שנשואה לזאוס. אתנה – אלה של חוכמה. אפרודיטה- אלת האהבה. אפרודיטה, הרה ואתנה רוצות את התפוח שעליו רשום "ליפה מכולן". אי אפשר לחיות בעולם שבו האלים רבים שכן זה משפיע על העולם התחתון. לכן זאוס מחליט לתת את ההחלטה לבן אנוש לאיש בשם פריס. האלות הללו חושבות לעצמן כיצד יוכלו לשחד את פריס שייתן להן את תפוח הזהב. הרה, מציעה כוח עליון והכי חזק ושלטון על כל העולם לפריס, אתנה מציעה לו חוכמה. לעומת זאת אפרודיטה מציעה לו לחיות עם האישה היפה בעולם. פריס השתכנע מאפרודיטה. זאת הסיבה המקורית למלחמת טרויה שהסתכלנו בה שבוע שעבר. פריס מקבל את האישה היפה בעולם אשר