תוכן העבודה
מבוא…………………………………………………………………………………………………………….3
כל כבודה בת מלך חוצה- תהליך יציאתן של נשים חרדיות למרחבי האקדמיה וההייטק………4
נשים חרדיות בעולם האקדמיה……………………………………………………………………………5
נשים חרדיות בעולם ההייטק………………………………………………………………………………6
המדיניות הציבורית בתחום השכלת נשים חרדיות ובתחום שילובן בתעשיית ההייטק………..9
דיון והמלצות………………………………………………………………………………………………….12
רפלקציה……………………………………………………………………………………………………….15
ביבליוגרפיה

מבוא
התמורות שפקדו את החברה החרדית מאז קום המדינה הובילו לשינויים מהותיים בהם יש לנשים תפקיד מרכזי וחשוב. החברה החרדית היא חברה מסורתית המנסה לשמור על המשכיותה התרבותית ועל גבולותיה המוגדרים, ולכן היא משמרת את מעמד הגבר בתווך התרבותי ואת האישה בפריפריה. מסורתיות זו מדגישה כאידיאל את מקומה של האישה החרדית במרחב הפרטי. לפיכך, התפקידים והמשימות הקשורים בבית, הטיפול בילדים והאחזקה השוטפת, מוטלים בחברה החרדית בעיקר על הנשים (פרידמן, 1998). למרות הנאמר לעיל, ובשונה מן ההצהרות והאידיאלים, נשים חרדיות כבר אינן מצויות רק במרחב הפרטי. הן נוכחות באופן משמעותי במרחב הציבורי: לומדות, עובדות ומפרנסות. נוכחות זו במרחב הציבורי מנוגדת לכאורה לערכי החברה החרדית ( נריה בן שחר, 2008), לפיכך, מקומן של הנשים במרחב הציבורי הוא סוגיה מורכבת ורבת היבטים.
יציאת נשים חרדיות לעבודה מעוררת בעיות מהותיות, הנוצרות מתפקידיה של האישה כמפרנסת עיקרית הרוכשת השכלה מודרנית: החשש מפני הרצון לפתח קריירה מצליחה, הידע השימושי הנרכש והחשש מערעור המערכת המשפחתית. אחד הכלים המרכזיים להתמודדות עם בעיות אלו הם הטקסטים המופיעים בעיתונות החרדית המופנית לנשים. אלה מבהירים השכם והערב שהעבודה היא אמצעי ולא מטרה. על פי המסרים המועברים בטקסטים אלו, יש להתייחס לעבודה, להכנסה ולכל הרווחים המשניים הכרוכים בהן, ככלי המסייע לגבר בלימוד התורה (נריה-בן שחר, 2008 .(הטקסטים העיתונאיים בחברה החרדית ,מהווים אמצעי התקשורת הלגיטימי העיקרי. בין השאר, כי אחת הפונקציות המרכזיות שלהם היא סוציאליזציה לערכי החברה (שם). בתפיסה הבסיסית, החברה החרדית מעודדת ומטפחת דמות נשית בעלת אפיונים "נשיים" כמו ביישנות, עדינות, צניעות ואפילו כניעות. האישה אמורה למצות את כישוריה במרחב הפרטי שלה. על פי התפיסה המסורתית הגורסת כי "כל כבודה בת-מלך פנימה" (תהילים, מ"ה, יד) האישה אמורה להוכיח את יכולתה וכישוריה באחריות על חינוך הילדים וטיפוח הבית והמשפחה. אולם עם כינונה של החברה החרדית בישראל כ"חברת הלומדים", נדרשות נשים חרדיות לפרנס את הבית והמשפחה, ולפיכך לצאת לעבוד מחוץ לבתיהן ולעתים גם מחוץ לקהילה (מילצקי, תשע"ז). המנהיגות הרבנית אף תמכה בכך והצביעה על הערך הרב שיש לתמיכת הנשים בלמדנות הגברים, שכן יציאת הנשים לעבודה הפכה לגורם חשוב בשיקום ובמיסוד החיים התורניים בקהילה (פרידמן, 1998). כך נוצר, לכאורה, מצב בו האישה החרדית מתפקדת על התפר שבין מסורת למציאות – כל כבודה פנימה, אך היא יוצאת החוצה. מיצובה של האישה בתפקיד המפרנסת "היוצאת לשוק", מנוגד לתפיסת תפקידה ומקומה בחברה על פי המקורות היהודיים, ויוצר בקרבן של נשים חרדיות רבות דילמות וסוגיות מורכבות.
בעבודה זו אסקור את תהליך יציאתה של האישה החרדית אל מחוץ לגבולות הנורמות המסורתיות בשני מרחבים עיקריים: מרחב האקדמיה ומרחב ההייטק, ואבדוק האם המדיניות הציבורית עושה דיה על מנת לאפשר לנשים חרדיות להשתלב במרחבים אלו.