העבודה מתמקדת באנורקסיה בגיל ההתבגרות, כהפרעה מתחום הפסיכופתולוגיה. אנורקסיה נרבוזה היא הפרעה נפשית ופיזיולוגית הקשורה בתפיסה מעוותת של דימוי הגוף ועיסוק כפייתי במשקלו באופן המוביל להרגלי תזונה לקויים. נערה הסובלת מהפרעה זו חוששת מאוד מעלייה במשקל עד כדי הגבלה קיצונית מרצון של צריכת מזון, גם אם הדבר מוביל לפגיעה בתפקודה היום יומי ולהתדרדרות פיזית ונפשית.
בעבודה ישנה התייחסות לאבחנה המבדלת, הסיבות וגורמי הסיכון והסיכוי, ולבסוף, בדרכי הטיפול בהפרעה כפי שהיא באה לידי ביטוי בגיל ההתבגרות, ובמיוחד אצל נערות. התמקדות זו נובעת משכיחות גבוהה יותר של המחלה אצל נערות לעומת נערים, זו המחלה השלישית בשכיחותה אצל נערות והיחס הוא 1:10, כלומר עשרה אחוזים מהסובלים מההפרעה הם נערים. אפשר ששכיחות זו נובעת מסוציאליזציה של מתבגרות לרצות אחרים, להתעניין בדעותיהם, לשים את צרכיהם לפני אלו שלהן ולהיות מושכות ואסתטיות. זאת בשילוב עם מסרים של תקשורת ההמונים בדבר המראה האידיאלי הופך אותן לאוכלוסייה רגישה יותר להפרעה.