ישנן נקודות שוני ודמיון רבות בפעילותו של ישוע בגליל ובירושלים, על פי האוונגליון של מתי ישוע מתחיל את פעילותו בגליל לבד עם כוונה להפיץ את תפיסתו בקרב עמו. הוא קורא לחזרה בתשובה סוחף אחריו תלמידים רבים, מרפא חולים ומחולל ניסים.
מלמד רבים את תורתו ומטיף למאמיניו בדרשה על ההר את חוקיו. ישוע מטיף לסבלנות קורא להתפייסות, לקיום מצוות של בן אדם לחברו, לתת את הלחי השנייה כאשר פוגעים בך.
ישוע נתפס כמנהיג רוחני שעובר בין ערים רבות ומפיץ בהן את קיום מצוות תורתו הוא מרפא מחלות ומבצע גירוש שדים, אוסף אליו את שנים עשר תלמידיו וממנה אותם לעושי דברו למעין חייליו הרוחניים, לאחר שהוא מצייד אותם ברצונותיו ומסביר להם את תפקידם הוא שולח אותם אל עמו להפצת רעיונותיו.
לעומת זאת, כאשר מגיע לירושלים ישוע מלווה במאמינים רבים ובשונה מתפיסתו בגליל אשר בה הטיף לאהבה ולהתחשבות באחר באופן רוחני בירושלים משתמש ישוע באופן פוליטי ומדיני לתפיסת מקומו החוקי לדעתו כיורש של אביו אלוהים על האדמה על ידי אלימות כאשר "מטהר" את מדרגות בית המקדש מסוחרים והופך את שולחנות הרוכלים השונים.