מטלת מנחה (ממ"ן) 13
קטע מקור – י"ח ברנר. "בעיתונות ובספרות" (60 שורות)
ההקשר בו נכתב:
הקטע הנתון של ברנר נכתב על רקע היחסים שבין חרדים למשכילים בתחילת דרכה של הציונות. אם לדייק יותר – הוא עוסק ביחסם של אנשי העלייה השנייה לדת ולמסורת היהודית בעשור הראשון למאה העשרים. הרקע הרחב יותר היה סוג של "מלחמת תרבות" שהתרחשה בתנועה הציונית בשנים 1909 – 1912.
ב. חשיבותו בחשיפת המתחים הפנימיים בת' הציונית בשאלת הזיקה בין הדת ללאומיות.
בשנים אלה מתרחשת "מלחמת תרבות" בתנועה הציונית והמאמר של י.ח. ברנר חושף את המחלוקת בין החרדים בתנועה ("המזרחי") לבין אנשי העלייה השנייה ואגודות חובבי ציון כולל המוסדות המאורגנים שלהם.
קראו את השניים הנותרים והשוו.
נבחן את קווי ההשקה וקווי ההבדל בין מכתבו הגלוי של מאנדלשטאם ואיגרתו של ווארבורג עם מאמרו של ברנר בכמה תחומים עיקריים: האחד, בנוגע לשמירת השבת וכיבוד דרכי הדת במושבות. בתחום זה ווארבורג מבטיח שעולי העלייה השנייה אינם מזלזלים כלל באורח החיים הדתי של המושבות, שומרים על השבת ומכירים בערכה הסוציאלי ואילו מאנדלשטאם וברנר לא רואים בכך ענין חשוב וסבורים שהעולים רשאים לנהל אורח חיים תרבותי-חופשי על פי תפיסתם.
שאלה 2. יחידה 5,
המתחים בתנועת הרצל ובין החרדים שהצטרפו לת' הציונית
המתחים בתוך התנועה הציונית ובקרב החרדים שהצטרפו אליהם,היוו במידה רבה את מהותה של מלחמת תרבות בין השנים 1901 – 1912.
מהם דרכי הפעולה שננקטו כביטוי למתחים אלו?
אחת מדרכי הפעולה שננקטה על ידי המזרחי והחרדים הייתה להעלות את הנושא לדיון בקונגרס התשיעי (דצמבר 1909) והעשירי.
הוויכוח הפנימי שנוצר בקרב החרדים שבתנועה
בנושאים כמו דמותה של הגימנסיה ביפו, שמירת השבת במושבות, ושמירת השבת במוסדות ההסתדרות הציונית נידונו ודומה שלזמן מה הושגה פשרה שרוב החרדים הסכימו עמה והמשכילים – קיבלו את הדין.
שאלה 3: התפתחותה של הת' הציונית ברוסיה:
הפעם בחרתי להציג את התפתחותה של הת' הציונית ברוסיה מתנועה קטנה התלויה במרכז בווינה ועד לתנועה המכתיבה את מהלכי התנועה הציונית העולמית (לאחר מותו של הרצל)– ואציג זאת בסדר כרונולוגי כאשר תמיד יתואר האירוע, הקונטקסט שלו והשפעתו על האירועים הבאים.