תחילתן של התשובות מובאת כאן:
2.א. גיבורי הקולנוע הלאומי הוצגו כמי שחושבים קודם כל על טובת המדינה ועל גורלה, ומקריבים את נוחותם, ביטחונם וחייהם למען הכלל ולמען השגת המטרה הציונית. לעומתם, גיבורי הקולנוע העממי הם גיבורים השרויים במתחים מעמדיים ומוארים בדרך כלל באור קומי. בהתאם לערכיה של חברה בורגנית, הם עסוקים בעצמם וחותרים להישגים אישיים וחומריים, כמו אהבה, משפחה, מעמד, כסף ורכוש. ניתן לראות דוגמה לגיבור שכזה בסרט סאלח שבתי (אפרים קישון, 1964).
2.ב. סרטי הקולנוע העממי מציגים את המתחים החברתיים והעדתיים באמצעות ניגוד בין עשירים (אשכנזים) ועניים (מזרחים). ניתן לראות זאת למשל בסרט צ'רלי וחצי, שעלילתו מספרת על גבר מזרחי מובטל משכונת עוני (צ'רלי) שבסופו של דבר מתחתן כנגד כל הסיכויים עם בחורה אשכנזיה, בת עשירים מצפון תל אביב (גילה).
2.ג. ניתן לראות באמצעות הסרטים צ'רלי וחצי כי גם אופן ייצוג המרחב מבליט את הניגוד בין עניים ועשירים. לדוגמה, משפחתה האשכנזיה והעשירה של גילה מתגוררת בבית פרטי עם גינה ובריכה, בשכונת יוקרה בצפון תל אביב.
4.א. שלושה ימים וילד (אורי זוהר, 1967), השייך לדגם "הקולנוע האישי", היה אחד הסרטים הראשונים שהעבירו ביקורת על האדרתם של ערכים ציוניים. דוגמה לכך ניתן לראות בתחילת הסרט, בסצנה בה אלי מקבל שיחת טלפון מנועה ובעלה זאב, המבקשים שישמור על בנם שי בזמן שהם לומדים לבחינות הכניסה לאוניברסיטה.
4.ב. הסרט שלושה ימים וילד הושפע רבות מהקולנוע האירופי המודרני של שנות הששים, ובמיוחד מהגל החדש הצרפתי. דוגמה להשפעות אלו על הסגנון של הסרט ניתן לראות למשל בסיקוונס הפתיחה. חלקה הראשון של הפתיחה ערוך בעריכת מונטאז' קצבית, ומרכיב בפנינו פסיפס תרבותי של העיר ירושלים בה חי אלי, הגיבור.
4.ג. ניתן לראות מספר נקודות דמיון בין הסצנות סצנת השיבה של אורי אל הקיבוץ בסרט הוא הלך בשדות (יוסף מילוא, 1967) לסצנת השיבה של אלי אל הקיבוץ בסרט שלושה ימים וילד – גם אלי וגם אורי חוזרים לקיבוץ בנסיבות אישיות ולא לאומיות. אלי אמנם מגיע לקיבוץ במדים משום שבאותה תקופה היה חייל, אך הסיבה שמביאה אותו חזרה אל הקיבוץ היא העובדה ששמע מחברים שנועה נכנסה להיריון. אורי חוזר לבית הוריו בקיבוץ בו גדל, בלבוש ישראלי יום-יומי (מכנסיים קצרים וסנדלים תנ"כיות) לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר החלקאי "כדורי".