גישת הכוחות בעבודה סוציאלית
גישה זו מאמינה שלמען התערבות תקינה יש להתבונן על כוחם של בני האדם ולא על חולשותיהם, תוך התמקדות בחלקים הבריאים שלו.
הנחת היסוד: כל אדם גייס משאבים, הפעיל טכניקות התמודדות ובמקרים מסוימים אף נלחם והתגבר על מצוקה כלשהי – כלומר, הכוחות אפשרו לו לשרוד, להתמודד ולהגיע להישגים.
לאור זאת, יש להתבסס על האפשרויות הגלומות בו במסגרת העבודה במפגש המקצועי: עלינו להתחבר למפעל ההתמודדות של המטופל; כיצד פעל, מה למד מכך ומהם המשאבים הפנימיים והחיצוניים הזמינים במאבקיו. בכך נאפשר הגשמת שני יעדים: פיתוח חוסן נפשי ושיפור איכות החיים.

+השוואה בין גישת הכוחות לבין הגישה הפתולוגית