עבודה זו עוסקת בתחום של התמודדותם של ילדים ומתבגרים עם התנסויות קשות, ומתמקדת בנושא של התמודדות של מתבגרים עם משברים כלכליים משפחתיים בעקבות מגפת הקורונה.
בשנים האחרונות, עקב מגפת הקורונה, נוצרו מעגלי אבטלה חדשים בישראל ובעולם. בבדיקה אחרונה של הביטוח הלאומי מספר המובטלים בישראל נאמד בכ-75 אלף איש (אילן, 1.3.21). רבים מהנכללים במספר זה הנם הורים לילדים, וניתן להניח שהשינוי הפתאומי במצבם הכלכלי חלחל אל הבית ואיכות החיים, השגרה והרווחה הרגשית של ילדיהם. מציאות זו הזמינה התנסויות קשות בפני ילדים ומתבגרים אשר הוריהם מצאו עצמם במצוקה כלכלית פתאומית.
מעמד סוציואקונומי הינו משתנה דמוגרפי עיקרי. זהו משתנה מורכב הכולל בתוכו לרוב את השכלת ההורים ועיסוקם, הכנסת משק הבית ומבנה המשפחה (Leyendecker et al, 2005). הוא נמצא כקשור למגוון תופעות והתנהגויות אנושיות (Adler et al. 1994). גם על פי המודל של Belsky (1984) ניתן לראות כי מעמד סוציואקונומי כמקור תמיכה מהווה גורם המשפיע על ההורה, לצד המשאבים הפסיכולוגים האישיים של ההורה ותכונות הילד. באופן ספציפי, ברנט (2018) טוענת במאמרה שחוסר אמצעים כלכליים הוא אחת הסיבות לנשירת תלמידים מהלימודים. בנוסף, היא מדגימה שמצוקה כלכלית מובילה הורים לשימוש בענישה גופנית, חינוך נוקשה ובאופן כללי, דינמיקה קשוחה יותר.
במחקר זה תיאוריית ההתקשרות (Bowlby, 1979), סגנונות הורות שונים (Baumrind, 1991) ומחקרים מתחום התמודדות בני נוער עם מצוקה כלכלית נבחנים ומיושמים לאור ההשלכות שהביאה איתה מגפת הקורונה בישראל. באופן ספציפי, מטרות המחקר הנן לבחון את האופנים בהם חוו והתמודדו בני נוער עם השינוי במערכות היחסים שלהם עם הוריהם לאחר שאלו נפגעו באופן משמעותי מבחינה כלכלית עקב מגיפת הקורונה.
חשיבות המחקר גבוהה מכמה סיבות. תחילה, הוא מתקיים ב"זמן אמת", תוך כדי ובשלהי מגפת הקורונה העולמית ובזמן התמודדות בני הנוער עם המצוקה הכלכלית אליה נקלעו משפחותיהם כתוצאה מהמגפה, הסגרים והבידודים שהביאה עמה. שנית, פשיטות רגל דומות לגירושין בנזק הרגשי שנגרם לילדים במשפחה. מחקרים רבים נעשו בכדי לתעד את הכאב שסובלים ילדים כשהוריהם מתגרשים אך למרבה הצער, ההשפעה של מצוקה כלכלית על ילדים במשפחות ממעמד הביניים נעלמת יחסית בספרות המחקרית (Aiken, 2017). מחקר זה יוכל להצטרף לגוף הידע ולהעשירו בשדה העוסק בתחום. לבסוף, המחקר שם דגש על הקשר שבין תיאוריות מתחום ההתקשרות והוויסות הרגשי, טראומות של מתבגרים ומציאות חד פעמית של מגפה עולמית. צומת זו מאפשרת להסתכל על קשר זה מנקודת מבטם של מתבגרים תוך שימת דגש על נקודת מבטם בתקופה שהעלימה אותם מעין הציבור והותירה אותם מסוגרים בבתים. ככזה, המחקר משמש קול ועדות לחוויות שלהם ונותן להם במה בשיח הציבורי.