ג'נוסייד ממן 12

שאלה 1

 

א.המילת הארמני והגורמים לשינוי מעמדם של הארמנים באימפריה העותמאנית:

 

 מילת – הינה קהילה דתית פוליטית שהוגדרה בהתאם לדתה , קב' מאוחדת בעלת סממנים ומנהגים ייחודים שנבדלים מכלל האוכלוסייה ומוגדרים כאזרחים מדרגה שנייה במדינה בה הם חיים.

קב' המילת בעלת מעמד משפטי וחבריה יכולים לנהוג בהתאם למנהגם ודתם ובלבד שלא יתנגשו עם החוקים ודרך החיים במדינה בה היא נמצאת , החופש הדתי והאוטנומיה של קב' המילת נשמר כל עוד הם נאמנים למדינה ולחוקיה.

 

האוכלוסייה הארמנית הוגדרה כמילת באמפריה העותומאנית , האוכלוסייה הארמנית הייתה הומוגנית ורובם היו מבני האומה הארמנית ומאמיני הכנסיה הארמנית , הארמנים בטורקיה הוגדרו כ"קהילה נאמנה" ונהנו מחופש דתי ולסובלנות רבה עד לאמצע המאה ה-19.

 

בסוף המאה ה-19 החלה "הבעיה הארמנית" עקב 3 סיבות עיקריות:

1- התעוררות לאומית ארמנית כחלק מצמיחת הלאומיות באירופה.

2- מעורבות דו ערכית של המעצמות האירופיות במתיחות שבין הארמנים לאומה העותומאנית.

3- דעיכתה והתפוררותה של האימפריה העותמונית וצמיחת הלאומיות והלאומנות הטורקית- מהפיכת הצעירים.

 

במאה ה-19 ישנה צמיחת לאומיות באירופה קבוצות אתניות רבות החלו להגדיר את הלאומיות שלהן , בולגריה וסרביה השיגו עצמאות והישגים אלו הלהיבו את אנשי הקהילה הארמנית שטענו ללאומיותם ודרשו עצמאות ושטח ארץ מהאימפריה העותומנית.

בתקופה זו האימפריה העותומאנית כונתה כ"האיש החולה על הבוספורוס" עקב היחלשותה של האימפריה כתוצאה משלטון מושחת שגרם ל"ריקבון" שילטוני ולפגיעה קשה במעמד האימפריה מצב שנוצל ע"י מעצמות אחרות וע"י קב' אתניות שבקשו עצמאות וניתוק מהאימפריה העותומאנית.

בזמן מלחמת טורקיה רוסיה בשנים 1987-1988 גורמים מהפכניים ארמנים חברו לכוחות הרוסים ועודדו את אחיהם שחיו באימפריה העותומאנית למרוד בשלטון אך רובה של האוכלוסיה העותמאנית נותר נאמן לשלטון.

בסוף המלחמה נחתם הסכם ברלין שבו חתמו המעצמות האירופאיות עם הטורקים על הבטחת החיים והרכוש של הארמנים במחוזות בהם חיו באימפריה העותומאנית.

בפועל מצבם של הארמנים לא הוטב  ובסוף המאה ה-19 קמו שני ארגונים פוליטיים מהפכנים ארמניים "הונצאק" ודשנאק" שפעלו בערים באירופה והסיתו את האוכלוסיה הארמנית למרוד בשלטון העותמאני.

הארמנים החלו למרוד ולהפעיל טרור בכדי להביא את המעצמות להתערב ולשפר את מעמדן , פעולות אלו גרמו לתגובה קשה של האימפריה העותמאנית והאוכלוסייה המוסלמית וכוחות הבטחון טבחו באוכלוסייה הארמנית ובין השנים 1894-1896 נרצחו מעל 200000 ארמנים (אין אומדן מדויק).

 

 

 

 

2

 

המעצמות הגיבו באופן מפוצל/דו ערכי ולא חד משמעי ובסופו של דבר מעשי הטבח הופסקו אך האחראים לטבח לא הועמדו לדין ולמעשה "דמם של הארמנים הותר".

 

היחסים בין האוכלוסייה הארמנית לאוכלוסייה המוסלמית עלה על מסלול התנגשות ונוצר שסע עמוק שלא ניתן לאיחוי.

מהפיכת הצעירים הטורקים ב1908 והחלפת השלטון ב"שלטון העם" עם מאפייני דיקטטורה צבאית הגבירה בסופו של דבר את הלאומיות והלאומנות העותומאנית והיחס למיעוטים ולארמנים בפרט לא השתפר ואף הורע.

….