עבודה בקורס דיני עבודה העוסקת במערכת היחסים בין העובד למעביד בדגש על המבחן המעורב
העבודה קיבלה ציון של 95

מטלה בדיני עבודה

1א. בהתאם לנתוני השאלה, אורי פנה אלינו לאחר שנתבע ע"י יובל אשר טען כי לאורך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד, על כל המשתמע מכך, לרבות זכאותו של יובל לקבלת כל הזכויות הסוציאליות הנגזרות מעצם היותו עובד בחברה של אורי. בכדי לבחון את טענתו של יובל ואת זכאותו לסעדים, יש לבחון את מהות היחסים בין הצדדים לאורך תקופת ההתקשרות, ובתוך כך לקבוע האם התקיימו יחסי עובד-מעביד או שמא יובל העניק את שירותיו לחברתו של אורי כעוסק חופשי – פרילנסר כפי שהגדיר השופט גולדברג בעניין מור[1] .
בכדי להכריע בסוגיה, אבצע ניתוח של המקרה על סמך המבחנים לקביעת יחסי עובד מעביד אשר נקבעו בפסיקה. בפועל, אין מבחן אחד בודד אשר לפיו ניתן להכריע בסוגיה, אלא לאור קביעתו של השופט ברק בבג"ץ מור[2] קיימים מספר מבחנים אשר כולם מהווים יחד מבחני עזר אשר מסייעים לבחון קיומם של יחסי עובד- מעביד. למעשה, השילוב בין כלל מבחני העזר יצר את המבחן המעורב[3], בו הפסיקה עושה שימוש.

להלן דיון בכל אחד ממבחני העזר אשר נקבעו בפסיקה, אשר מרכיבים את המבחן המעורב:
מבחן השליטה והפיקוח[4]– מבחן זה נקבע בפסיקה הבריטית בפס"ד בעניין Honeywill[5], מהותו של מבחן זה יוצא מנקודת הנחה כי למעסיק יש פיקוח ושליטה ממשיים על עובד (ברמת שעות העבודה והמנוחה שלו והן ברמת תוצרי העבודה). מחד גיסא, בהפעלתו של המבחן על המקרה הנדון ניתן להבחין כי יובל לא עבד ממטה החברה וכי היה עליו להגיע למשרדי החברה רק פעם בחודש לישיבת עבודה, דבר אשר מקשה על הפיקוח שלו כביכול. זאת ועוד, בהמשך אף הפגישות החודשיות בוטלו ואורי העביר לו את המשימות במיילים בלבד, דבר אשר אף הקטין עוד יותר את רמת הפיקוח והשליטה. על כן, ניתן להסיק כי לא הייתה שליטה ופיקוח באופן מלא על יובל לאורך תקופת העסקתו. מאידך גיסא, יוכל יובל לטעון כי לאורך כל תקופת ההתקשרות, אורי הוא זה ששלט במשימותיו החודשיות וחילק לו את העבודה ובשאלת הפיקוח, אכן יובל לא עבד ממטה

[1] בג"ץ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(4), 628.

[2] שם

[3] שם

[4] Honeywill and Stein Ltd v Larkin Brothers Ltd [1934] 1 KB 191

[5] שם…